תשע"ד שהייתה • מרן הגר"ע יוסף איננו

זו לא כתבה המסכמת שנה, זו כתבה המספרת על חיים שלמים, על דור שלם שהוקם, על קרנה של יהדות ספרד שפרחה, שהונהגה בדור החולף על ידי הענק שבענקים, נשיא מועצת חכמי התורה מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה.

לפני שנה החל מצבו הרפואי של מרן להידרדר. בעשרת ימי תשובה עוד הספיק להשתתף בטקס הכתרת בנו, הגאון רבי יצחק, לתפקיד הראשון לציון.

היה זה האירוע האחרון בו השתתף, שכן בחול המועד סוכות חלה הידרדרות נוספת במצבו הרפואי והוא אושפז במחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים,

בימים האחרונים לחייו, בשעות האחרונות, הדיווחים על מצבו השתנו מרגע לרגע, נראה היה כי כל העולם הזה והעולם הבא נלחמים על הצדיק. זה אומר שלי וזה אומר שלי, מצבו הרפואי השתנה כל העת.

בנו רבי דוד ניסה לטעת תקווה. לרגע נראה היה שהכל מסתדר ומרן שב לאיתנו, לביתו, להנהגת הציבור

לחדרו הגיעו אישים רבים. הם ניסו לחבק את המשפחה ולראות, אולי בפעם האחרונה, את פניה של יהדות ספרד

אבל אז הגיעו הרגעים האחרונים, רגעים שנדמו כנצח, בו צנחו כוחותיו של הרב, ומחוץ לחדר בבית החולים, הזעקות הלכו וגברו. אף אחד לא האמין שברגע אחד – הלב הענק, יידום

ההמונים שצבאו על חדרו ועל בית החולים, פרצו בבכי. אלה היו מחזות קורעי לב.

כעבור זמן קצר החלה ההיערכות הנרחבת להלוויתו של מרן, שהיתה מההלוויות הגדולות שנערכו בישראל בעשורים האחרונים. מאות אלפי בני אדם צבאו על היכלה של ישיבת פורת יוסף בשכונת גאולה, וכל הסימטאות הסובבות את הישיבה, על פני קילומטרים רבים, היו מלאים בהמון אדם.

בניו ניסו להספידו אך כאמור לא ניתן במילים להסביר את גודל האבדה

הגאון הרב שמואל אוירבך היה מראשוני המספידים שביכו את השריפה. בלוויה ליד המיטה היה ברור מי המנהיג ומי היורש. בנו של מרן הבהיר במילים ברורות, אם לאי מי היה ספק.

האבל חצה מגזרים. ראש הממשלה בנימין נתניהו בראיון מיוחד לקול חי ספד למרן. במשך שעות ארוכות ליוו מאות האלפים, בדממה, את מרן זצ"ל מישיבת פורת יוסף לבית העלמין הקטן בשכונת סנהדריה בירושלים.

בשעת לילה מאוחרת הורדה מיטתו של מרן לקברו, וההמונים שבו לבתיהם כשהם מתייפכים בבכי.

במשך ימי השבעה הגיעו המונים לנחם את בני המשפחה, בניו ובנותיו של מרן. במהלך ימים אלו, עמד בנו, הגאון רבי אברהם יוסף, על המסר החשוב שהיה לאביו, מרן הראשון לציון, בחודשי חייו האחרונים.

וכל בית ישראל בכו על שמועה רעה כי באה מציון, בהילקח מעם ישראל איש האלקים מורה הנבוכים והדיין לאלפים, בגיל תשעים ושלש שנים, זקן ושבע ימים, אחרי עשרות שנות הרבצת תורה והלכה והחזרת עטרה, עטרת יהדות ספרד, ליושנה.