זהירות! העוף שאתם אוכלים עלול להיות טרף

לקראת יום הכיפורים הבעל״ט והמנהג ליקח תרנגולים לכפרות, מומחה הכשרות הנודע הרב יוחנן רייכמן מעלה נושא חשוב שרבים אינם מודעים לכך.

רבים סבורים כי חותמת הכשרות על העוף מתירה להכניס את העוף כמות שהוא לסיר הבישול גם אם רואים עליו צרירות דם (כלומר שטף דם שהצטבר בעקבות מכה וכדומה), ולא כן הוא.

לפי ההלכה דם שנצרר בעוף {התאסף, בעקבות מכה וכדומה} אינו נשאב החוצה על ידי מליחה אלא אם עשו בו חיתוך לפני המליחה, ולכן המוצא דם צרור בעוף שכבר נמלח והוכשר, חייב להסירו ולחותכו מהעוף.

עוד באתר:

שיר תפילה

'כחלום יעוף' איציק קמפה & יוסף חיים שוואקי בסינגל קליפ חדש

אליעזר חסיד

'הקול החדש' רשמית

סינגל בכורה: אלחנן ענבל מרגש עם "ממעמקים"

אליעזר חסיד

תיעוד מרטיט

גזירת הגיוס: המקובל פרץ בבכי במהלך הברית; צפו

נתי קאליש

טרור מגזרה נוספת

נהג משאית 'סיוע' ירדני פתח באש: 2 נרצחו במעבר אלנבי

קובי פינקלר

המציאות היא שבכל המשחטות ללא יוצא מן הכלל אין אפשרות לבדוק היטב את העופות מצרירות דם, א. מפני שישנם מקומות נסתרים בעוף, ב. מפני מהירות הבדיקה, אלא בודקים היטב שאין צרירות דם גדולה וניכרת, ולפעמים בדיקה זו מתבצעת בצורה שטחית ורק את הבולט לעין מסירים. כל הבדצי״ם מודים פה אחד שאין הבדיקה מקיפה ומוחלטת.

במשחטה עצמה צרירות דם מצויה מאוד, תלוי בחוזק העופות ובעוד סיבות משתנות, אבל במקומות שבודקים היטב ומסירים רק צרירות דם גדולה וניכרת, אזי הצרירות דם שנשאר בעוף ומשווק בצורה זו הוא בערך בכ- 5% מהעופות , ובמקומות שבודקים פחות טוב כמובן שהיחס עולה בהתאם.

מהי צרירות דם?
הראשונים נחלקו אם נצרר הדם היינו דוקא כאשר ממש יש דם שהצטבר במקום אחד או אפילו אם רק האדים הבשר מאוד. ולהלכה, לכתחילה מחמירים להסיר גם אם רק האדים הבשר, אבל בדיעבד מקילים שאם רק האדים הבשר זורקים חתיכה זו והתבשיל והסיר מותרים
.
שים לב! לא כל מראה אדום בעוף הוא צרירות דם, רק צבע אדום כהה, לא ורוד או כתום, כמו כן מים אדומים המופרשים מהעוף אינם אסורים.

חשוב לציין! אם יש חיתוך בבשר במקום צרירות הדם, הדבר מלמד אותנו שכבר במשחטה שמו לב לצרירות זו ועשו חיתוך בבשר לפני המליחה ואז המליחה מתירה גם את המקום האדום ואין צורך לחתוך כלום.

ישנם כשרויות שעושות חיתוכים במקומות המיועדים לצרירות בפרט בחלק התחתון של השוק ואז גם אם אכן היתה צרירות, המליחה מוציאה את הדם במקום החיתוך.

ישנה בעיה נוספת, ישנם ועדות כשרות שהתקינו תאורת פרוז'קטורים חזקה וחושבים שעל ידי זה יראו יותר טוב את הצרירויות דם, אבל האמת הפוכה, כשיש אור חזק זה מסנוור ולא רואים את הצרירויות דם, (יש לפעמים צבע כהה על העוף שמקורו ממח עצמות, בפרט כשהעוף מונח בקירור לאחר השחיטה ואינו צרירות דם כלל, אלא שצריך הרבה נסיון להבחין בין זה לבין צרירות דם.)

מה צריך לעשות? כיון שזה מיעוט המצוי שאפשר לבודקו בקלות לכן יש לבדוק כל עוף במקום שמצוי צרירות דם הבולט לעין ממש, הבדיקה קלה מאוד ובהסתכלות שטחית רואים בבירור אם יש צרירות דם או לא.

הערה נחוצה! נצרר הדם בצומת הגידים העוף כולו טרף, ולכן אם הצרירות היא מצד החיצון של הרגל ששם יש גידים, ואין דם בחלק הפנימי רק בחיצון, הרי זה טריפה לדעת רמ"א- ויש להתייעץ עם מורה הוראה מוסמך הבקיא בעניינים אלו מפני שיש כמה שיטות עד היכן מצויים הגידים.

מה עושים כשרואים בבית צרירות דם לפני הבישול? יש לחתוך את החתיכה האדומה או את הדם הצרור, ועוד מעט מסביב האיזור ולהשליך לפח. והשאר מותר.

מה עושים אם רואים צרירות דם לאחר הבישול? קצת יותר מסובך לכן יברר עם מורה הוראה הבקיא בנושא.

מקורות:

שו"ע יו"ד סז, ד.
קובץ מבית לוי, חלק יא, הלכות מליחה אות טו, וכן הגר"מ ברנדסופר בספר בנתיבות ההלכה חלק מו עמ' 112 הורה להסיר את מקום הדם בלבד. אך ראה בשו"ת פאת שדך, ח"ג סימן טז, שם הובא מכתב מהגרש"ז אויערבך שמסברא הורה להסיר מן הבשר כדי נטילה (בעובי אצבע) מסביב לצרירת הדם.
דרכי תשובה יו"ד סז, לג.
לבוש יו"ד סט, יט; ט"ז שם ס"ק מז; ש"ך שם ס"ק פה.