נתניהו מתנגד?

הצבעה: יום הזיכרון הלאומי לטבח בתאריך העברי ולא ב-7.10

הממשלה תצביע על ההצעה לקבוע את כ"ה בתשרי כיום האבל הלאומי לזכרם של נטבחי שמחת תורה תשפ"ד. על פי ההצעה, בתי קפה ועסקים ייסגרו החל מערב קודם ועד השקיעה. המדינה תקיים טקס • כל הפרטים

חיים שער

י"א בתשרי תשפ"ה, 13/10/24 01:12 עודכן: 08:05

א+

א-

טקס זיכרון לחטופים ולנרצחים בכותל המערבי | צילום: יונתן זינדל

שרת התחבורה מירי רגב מתכננת להציע בישיבת הממשלה הקרובה קביעת יום זיכרון רשמי לאירועי טבח עוטף עזה ומתקפת הפתע של חמאס. ההצעה קובעת את התאריך העברי כ"ה תשרי, יומיים לאחר שמחת תורה, כיום האבל הלאומי. לפי דיווח של מיכאל שמש ב'כאן חדשות', ראש הממשלה בנימין נתניהו מתנגד להצעה זו. ביום זה, בדומה ליום הזיכרון לחללי צה"ל וליום השואה, ייסגרו עסקים ומקומות בילוי ברחבי הארץ, ויתקיימו טקסים רשמיים.

תכנית זו כוללת שני טקסים ממלכתיים ביום הזיכרון: האחד לזכר נפגעי פעולות האיבה, והשני לזכר חללי צה"ל שנפלו במתקפת הפתע ובמלחמת חרבות ברזל. השיקול המרכזי בבחירת התאריך העברי הוא הימנעות מהתנגשות עם חגי תשרי, שכן התאריך הלועזי של 7 באוקטובר לרוב חופף לתקופת החגים היהודיים.

השנה, המדינה קיימה טקס רשמי ב-7 באוקטובר, במקביל לטקס אלטרנטיבי שנערך בפארק הירקון. אירועי ציון השנה לטבח עוררו מחלוקות פוליטיות, כאשר רבים, לא רק מהשמאל הישראלי, התנגדו לטקס הממלכתי הרשמי וערכו טקס נפרד.

רוב ערוצי התקשורת בחרו לשדר את שני הטקסים במקביל, למעט ערוץ 14 ששידר רק את הטקס הממלכתי. מחלוקת זו משקפת את הפיצול בחברה הישראלית סביב אופן ההתמודדות עם זיכרון הטראומה הלאומית.

ההצעה של השרה רגב מבקשת ליצור מסגרת אחידה לזיכרון האירועים, אך נראה כי היא עשויה להיתקל בהתנגדות הן מצד גורמים פוליטיים והן מצד חלקים בציבור. האתגר העומד בפני מקבלי ההחלטות הוא למצוא דרך לאחד את העם בזיכרון המשותף, תוך כיבוד הרגישויות השונות והדעות המגוונות בחברה הישראלית.