תתפלאו, אבל למרות שכולנו מכירים היטב את הלולב, עדיין ישנם פרטים רבים סביבו שלא ידועים לנו. דוד גדנקן עם 10 הדברים שהיינו מאוד רוצים לדעת על הלולב.
א. "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר … כפות תמרים וגו' ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים . כפות תמרים עלי כולי עלמא, הינו התמר הרצוי.
ב. השם לולב ניתן לשדרת עץ הדקל המרכזית, כף התמר במרכז העץ. היותו הלב שמלבלב ומצמיח. האונקלוס כתב כפת תמרים – לולבין.
עוד באתר:
ג. כיצד נוהגים לאגוד את הלולב?, כפי שאמר רבי יהודה במסכת סוכה: "אין אוגדין את הלולב אלא במינו, רבי מאיר אמר אפילו בחוט במשיחה.
ד. דין נטילת ארבע המינים אומר: "יטול את הלולב בידו הימנית והאתרוג בידו השמאלית".
ה. הלכה נוספת הקשורה לדרך נטילת הלולב היא: ששדרת הלולב תכוון כלפי הפנים של הנוטל.
ו. לגבי גודלו ואורכו של הלולב קיימים מנהגים שונים. בסיס ההלכה הינו שאורך הלולב יהא 4 טפחים. החזון איש זצ"ל קבע אורך הלולב 38.4 ס"מ דהיינו טפח הינו 9.6 ס"מ. בני העדה התימנית נוהגים ליטול לולב ארוך מאד ובצמוד לו אתרוג גדל ממדים.
ז. יש להקפיד כי אורכו של הלולב יהא ארוך מאורכן של ההדסים והערבות לפחות בטפח.
ח. חובה להקפיד על ההלכה הנלמדת מהפסוק "ולקחתם לכם", כלומר משלכם. יש לבדוק היטב את מקור הלולב שח"ו לא יהא קטוף ללא רשות דהיינו לולב הגנוב. מה מצער שאתה מבחין לפעמים בנערים שומרי מצוות המטפסים על עצי התמר וקוטפים הלולב מחד וכפות התמר לצורך הסכך.
ט. בעבר הרחוק היו מקומות, בעיקר באירופה, בהן היה קושי רב ביותר להשיג ארבע המינים. היו שהותירו הלולב משנה לשנה. על כך אמרה המשנה: "לולב הגזול והיבש פסול". הערה: בימי הביניים במאות ה12 וה13 היו מורי ההלכה שהקלו בנידון.
י. בחג ובחול המועד (כמובן למעט בשבת חוה"מ) נאגד את הלולב עם הערבות וההדסים יחד עם האתרוג ויהיו אלה סמל לאחדות ישראל, להתאגדותו של עמנו מתוך קיום המצווה ושמחת בחגך.
