הייתי בהר הרצל, הגעתי לשם לאזכרה במלאת שנה לנפילתו של סרן אורי מרדכי שני, מקריית ארבע, גיבור שסיפורו די סופר. הוא נפל בשמחת תורה, יחד עם החיילים שלו הוא הרג כמות באמת בלתי נתפסת של מחבלים בשבעה באוקטובר, ובסופו של דבר נפגע ונהרג. דמות מופלאה, בוגר הישיבה התיכונית בדימונה, ישיבת רמת גן והישיבה הגבוהה בדימונה, ואתה רואה את האנשים שמגיעים לאזכרה, ועוברים מאזכרה לאזכרה, ובמקביל אתה שומע את הזעקות מלוויה שמתקיימת באותם רגעים ממש של האזכרה של רב סרן אליאב עמרם אביטבול הי"ד, ובפינה הזאת כבר יש ממתינים להלוויה הבאה של סרן הרב אברהם יוסף גולדברג, שרק מלראות את החיוך שלו מבינים את האישיות המיוחדת והאור הגדול. ימים של כאב עצום.
אפשר לומר על הציונות הדתית שבימים אלה זה מגזר שלם שמתיו מוטלים לפניו, ולכן צריך לדבר ולעסוק בנושאים שבמחלוקת בימים אלה, לנסות להסביר דברים. אלה ימים שאנחנו אמורים לבכות, לא דמעות של ייאוש חלילה, אנחנו נמצאים במלחמה ואנחנו לצערנו זוכים בימים אלה להוריד הרבה דמעות על הרבה אנשים כשרים.
אבל יש אנשים שמנצלים את הימים האלה בציניות, גורמים פוליטיים, אנשי תקשורת, אנשים שרוצים להפיל את הממשלה, שרוצים לפורר את הגוש המאמין, שרוצים להקים ממשלה שתפגע בראש ובראשונה במשפחות של הנופלים האלה שמגיעים באחוזים גבוהים כל כך מיהודה ושומרון, שהשאיפה שלהם היא לעקור גם אותם מבתיהם, ושוב, להקים פה ממשלה עם בסופו של דבר עם גורמים ערבים, עם גורמי שמאל קיצוני, והם מבינים שהדרך הבטוחה לפרק את הגוש המאמין היא דרך סכסוך של הציונות הדתית והחרדים. ולצערי הרב, הם די מצליחים בימים האחרונים, וזה כואב.
עוד באתר:
זה מסוכן מכל כך הרבה סיבות. אגב, בראש ובראשונה מסיבה פוליטית זה מסוכן, ברמה הפרקטית. אבל זה מסוכן כי זה שנאת חינם, וזה מסוכן כי זה מסכסך משפחות. הרי יש קשר עמוק, אמיתי, בין הציונות הדתית לעולם החרדי, אני אומר את זה כמי שחי שנים בתוך הקונפליקט הזה – בין העולמות, ואני אומר לכם שבשנה האחרונה ההערכה של הציבור החרדי, אפילו הערצה לציונות הדתית הלכה וגברה, אלה היו ימים של חיבור, והייתה יותר ויותר התעוררות של אנשים במגזר החרדי, אלה שתורתם לא אומנותם, להתגייס לצבא, וראו את המשפחות, וראו את הנופלים, וראו את החיים. ואז הגיע הקמפיין הזה, וההסתה, והשנאה, והדיבורים הרדודים. בהתחלה רציתי לזעוק פה, תנו כבוד לתורה. איך אפשר לדבר ככה על לימוד תורה ועוד בימים אלה שאנחנו כל כך צריכים את הזכויות של לומדי התורה? איך אפשר לשחק באש? אבל מזמן זה לא שם, זה כבר לא תנו כבוד לתורה, אלא תנו כבוד לדיון. מתנהל פשוט שיח רדוד ומסית.
האזינו לדברים המלאים, מתוך 'התעוררות' בהגשת ידידיה מאיר ב'קול חי':
