במעמד שרת המשפטים, הרבנים הראשיים ועשרות דיינים, נפרד הרב שלמה דיכובסקי באירוע מרגש ממערכת בתי הדין הרבניים לאחר כ 40 שנה כדיין וכמנהל.
ביום חמישי האחרון, נערך בהיכל הרבנות הראשית בירושלים אירוע פרידה מהרב שלמה דיכובסקי, מנהל בתי הדין הרבניים. הרב דיכובסקי כיהן במשך 33 שנים כדיין בבתי הדין באשדוד, בתל אביב, ובבית הדין הרבני הגדול (ובמשך תקופה קצרה אף עם מרן הרב עובדיה יוסף), ושימש גם כראש מערך הבחינות לדיינות וכחבר הוועדה למינוי דיינים.
בפתיחת הערב התכבד הראשון לציון, הרב יצחק יוסף: "הרב דיכובסקי זכה לשבת בבית הדין הגדול עם מרן אבא זצ"ל, אולי היחיד שזכה ועודנו עמנו בין החיים, והוא גם חריף וגם בקיא בתורה, בחינת סיני ועוקר הרים. דיינים משתמשים ועוד ישתמשו בספריו הנפלאים אשר יש בהם תרומה גדולה לעם ישראל". הרב דוד לאו, הרב הראשי לישראל, סיפר שדמותו של הרב דיכובסקי זכורה לו לטובה ולגדולה מילדות בבית אביו, וכך המשיך והפליג בשבחו: "לרב דיכובסקי יש רגישות מיוחדת לאנשים, ולא לחינם קרא לספרו האחרון: "לב שומע לשלמה". ציבור הדיינים מאוד יקר לליבו, ובטוחני שנמשיך ליהנות מתרומתו".
עוד באתר:
שרת המשפטים, ציפי לבני, לה היכרות רבת שנים עם הרב דיכובסקי ופועלו, אף ספקה סיפור פיקנטי ומפתיע: "בפעם הקודמת שכיהנתי כשרת המשפטים הצעתי לרב דיכובסקי לכהן כשופט בבית המשפט העליון כי חשתי שהציבור הישראלי נקרע בין שתי הערכאות העליונות- בית המשפט העליון ובית הדין הרבני הגדול, ולרב הייתה יכולת לגשר על כך. נעם הליכותיו של הרב דיכובסקי ידועות ומפורסמות, וחבל שאי אפשר לשכפל אנשים כמותו". לבסוף, הרב אלי בן דהאן, סגן שר הדתות, אותו הרב דיכובסקי ירש בתפקידו האחרון, חתם בהלצה את איחולי המברכים: "אני רוצה שהרב דיכובסקי ידע שיש חיים אחרי התפקיד ממנו הוא פורש היום. הנה, תראו אותי.."
לפני פיזור עלה לדבר הרב דיכובסקי ואמר ברגש: "כל חיי סברתי שלדיין או שופט מוכרח להיות לב, בניגוד לרבים בתחום זה שקידשו אך ורק את השכל. ולפיכך פעלתי וחינכתי ופסקתי. יש לכך גם מקורות בתורה, בין היתר בתפילתו של שלמה המלך: "ונתת לעבדך לב שומע לשפוט את עמך, להבדיל בין טוב לרע". אני רוצה להודות לכל האנשים שעובדים ושעבדו עמי בבתי הדין. היו בינינו לא מעט מחלוקות, אך הן אף פעם לא היו אישיות".
בסיום האירוע אף הושק ספרו האחרון של הרב דיכובסקי: "לב שומע לשלמה", וחולק לאורחים הרבים. הספר מחולק לשני כרכים, ואוצר בתוכו פסקי דין ומאמרים רבים של הרב, בענייני הלכה, דין, ומשפט. בדבריו, כאמור, הסביר את הרב את סיבת נתינת שם זה דווקא לספרו החדש, והפליג בחשיבות ההקשבה האמיתית ושמיעת הלב, שדיין צריך לאמץ בכל עת שיושב בדין ואנשים ממתינים ביראה למוצא פיו, ולצדק אמיתי. לבקשתו של הרב, את הספר ערך בנו, הרב יעקב דיכובסקי.
