היום – כ' חשוון תשע"ז. חסידי חב"ד מציינים היום 156 שנים להולדתו של האדמו"ר החמישי לשושלת נשיאי חב"ד. דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על הרש"ב.
א. ר' שלום דובער נולד בכ' חשוון תרכ"א (1860) בעיירה ליובאוויטש,לרבי שמואל (האדמו"ר המהר"ש) ולאמו רבקה למשפחת שניאורסון, נכד לאדמו"ר "הצמח צדק".
ב. בפולקלור החבד"י מספרים כי האם רבקה, שנה לפני לידת בנה, חלמה חלום בה הופיעו אמה-חיה שרה, וסבה רבי דוד דובער (האדמו"ר האמצעי). בחלומה קבלה ציווי לכתוב יחד עם בעלה, האדמו"ר המהר"ש, ספר תורה. בחלום הובטח לה כי ייוולד להם בן טוב וחייבים לזכור לקרוא לו על שם הסבא. חלום זה חזר ונשנה. בחלום השני קבלה הרבנית ברכה כשסבא שלה עונה לברכה אמן.
עוד באתר:
ג. הרבנית רבקה שיתפה את בעלה בדבר החלומות וזה הביע משאלה כי ספר התורה ייכתב על קלף מעורות שחוטים וכשרים. האדמו"ר הצמח צדק ציווה כי תחילת כתיבתו של ספר התורה יהיה בחשאי, בנוכחות אחיו ובחדרו. החלום התגשם במלואו ובכ' חשוון נולד לרבנית רבקה בן ונקרא שמו בישראל שלום דובער.
ד. כשגדל הילד והגיע ליום הולדת שלוש, ציווה הצמח צדק כי התספורת תעשה בחשאי וכי הילד יישן בלילה בחדרו. כשקם בבוקר נטלו את ידי הילד והצמח צדק אמר עם נכדו את ברכות השחר כשהילד עונה אמן אחר ברכותיו. לאחר התפילה נקראו הוריו אליו ו"הצמח צדק" הכריז כי הילד שלום דובער יהיה אדמו"ר, הסבא הצדיק ראה בכך הקבלה למשיחת האדמו"ר הזקן בידי המגיד ממזריטש.
ה. ביום התספורת הוכנס הילד שלום דובער ל"חדר" שבבית סבו, הצמח צדק זרק על נכדו סוכריות, באומרו כי הוא עושה זאת בשליחותו של המלאך מיכאל. הרש"ב הקפיד לבקר כל יום אצל סבו, שהיה מתעניין ושואל על לימודיו ו"משתעשע" עימו בדברי תורה ובנושאים שלמד בחדר.
ו. האדמו"ר הצמח צדק הועיד את נכדו ר' שלום דובער לנכדתו שטערנא שרה. בסיון תרכ"ה נכתבו התנאים, בהם פורטו ההתחייבויות הכלכליות של ההורים והסבא. הייחודי בכתב התנאים היה מיקום החתונה יהיה בירושלים. היו שפירשו את האמור כמקום החתונה שהכוונה "ירושלים של זמן הגלות" היא העיירה ליובאוויטש. במוצש"ק י"א אלול תרל"ה, נערכה החתונה בעיר אוורוטש. אבי החתן האדמו"ר המהר"ש לא השתתף בחתונה עקב מצבו הבריאותי. לאחר נישואיו היה סדר היום של הרש"ב קודש ללימוד התורה.
ז. בתשרי שנת תרמ"ג נפטר האדמו"ר המהר"ש. הרש"ב קיבל על עצמו שנת אבל בהתנהגות מיוחדת. הרש"ב לא ראה חסידים, לא ענה על שאלות או פניות לקבלת עצתו. זמנו הוקדש לתפילה ולימוד תורה. הרש"ב התבודד עם עצמו, בכל שנת האבלות בהישארו בחדר אביו, במשך כל שעות היממה. שם למד, אכל וישן.
ח. הרש"ב היסס לאורך שנים רבות לקבל על עצמו את נשיאות חב"ד. רק שבע שנים לאחר פטירת אביו החל לקבל חסידים ליחידות. בראש השנה תרנ"ד (11 שנים לאחר הסתלקותו של אביו) החל להתפלל במקום הקבוע בו התפלל האב. מאז, נענה לקבל חסידים ליחידות באופן קבוע, לענות על שאלותיהם ובקשותיהם. הרש"ב נענה לפניה כי יעתיקו ויפרסמו את מאמרי החסידות והמוסר שהיה אומר והרשה להפיצם בין חסידיו לצורך שינונם ולימודם.
ט. פניות רבות היו לרש"ב לקבל על עצמו את נשיאות חב"ד באופן רשמי. אחד מחשובי החסידים פנה לרש"ב ואמר לו: "אדמו"ר הזקן הצית אור החסידות ואתם רוצים לכבות?", הרש"ב פרץ בבכי ולאחר הפצרות רבות של חסידיו קבל על עצמו את הנהגת חסידות חב"ד. הרש"ב הקדיש עצמו לשיפור מצבם הרוחני והגשמי של היהודים ברחבי תבל בכלל ויהודי רוסיה בפרט. זכותו הגדולה, בין שאר מפעלותיו, הייתה יוזמתו באלול תרנ"ז לייסד ולהקים את ישיבת "תומכי תמימים".
י. בצוק העיתים, בעת מלחמת העולם הראשונה, כשהתקרבו הכוחות הגרמניים לאזור ליובאוויטש, נאלץ הרש"ב ומשפחתו לעבור לעיר רוסטוב (חשוון תרע"ו), שם המשיך בניהוג חסידיו. הרש"ב יזם פעילות של שלוחים, שהיום היא כה ענפה בחיי חסידות חב"ד.
שליחי הרש"ב יצאו לפעילות רוחנית בקרב יהודי רוסיה וחלקם הגיעו עד לגרוזיה ולסמרקנד. הרש"ב נפטר ברוסטוב בב' ניסן תר"פ. בחורף שנת תרצ"ט אילצו שלטונות רוסטוב להעביר את גופת הרש"ב. באישור בנו האדמו"ר הרי"צ, הועברה הגופה לבית קברות אחר ברוסטוב. קבוצת החסידים שעסקה בעבודת הקודש של העברת הגופה, נדהמה לגלות כי גופתו של הרש"ב זצ"ל נשארה שלמה לחלוטין כולל הטלית בה נטמן. את נשיאות חב"ד קיבל על עצמו בנו, האדמו"ר הריי"צ.
