
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, ממליץ כי ראש הממשלה והשר לשיתוף פעולה אזורי יבחנו את נחיצותו של המשרד לשתפ"א כמשרד עצמאי, בעקבות ממצאים חמורים בדו"ח הביקורת האחרון. המבקר מצא כי מרבית הפרויקטים של המשרד מתעכבים במשך שנים רבות ואינם מתקדמים כמתוכנן.
המבקר מציין שאם יוחלט להשאיר את המשרד לשתפ"א כמשרד עצמאי, יש להסדיר במהירות את תחומי אחריותו וסמכויותיו ולגבש תוכנית אסטרטגית שתכלול משימות ויעדים ברורים, לצד פעולה נחושה ליישומה. לשכתו של השר דוד אמסלם הגיבה לדו"ח בביקורתיות, תוך הדגשה שהמצב המתואר היה קיים לפני כניסתו של אמסלם לתפקיד.
עוד באתר:
הדו"ח מצביע על כך שכבר בהחלטת הממשלה משנת 2009, שהובילה להקמת המשרד, הוגדר תפקידו אך לא סמכויותיו. זאת, בניגוד למשרדים אחרים שהוקמו בהחלטות ממשלה שבהן הוגדרו גם סמכויותיהם, כגון המשרד לפיתוח הנגב והגליל. בפועל, חוסר ההגדרה הברור הביא לכך שרוב הפרויקטים שהמשרד אחראי עליהם תלויים באישורם ובשיתוף פעולה מצד משרדים וגופים ממשלתיים אחרים – מה שמוביל לעיכובים ממושכים. דוגמה לכך היא פרויקט "שער הירדן," המתעכב זה 26 שנים מאז חתימת ההסכם עליו, ו-12 שנים מאז החלטת הממשלה הראשונה בנושא.
המבקר מוסיף כי למרות חשיבותם של פרויקטים כמו "שער הירדן" ו"תעלת הימים," לא התקיימה ביקורת פנימית שתבחן את יעילותם והתקדמותם של הפרויקטים, התמיכות ויוזמות המשרד. מצב זה אינו מאפשר לאתר את הסיבות לעיכובים הרבים ואף מונע אפשרות להפיק לקחים לפרויקטים עתידיים.
בין הליקויים הבולטים שנמצאו בביקורת: מצבת כוח האדם במשרד במהלך השנים שנבדקו עמדה בממוצע על 84% מהתקן, כאשר מרבית התקנים הוקצו למשרות אמון בלשכת השר והמנכ"ל, ולא לאיוש תפקידים מקצועיים. הדבר יצר תלות רבה במנהל אגף הכלכלה, ששימש למעשה כאיש המקצוע הבכיר היחיד שנשאר במשרד לאורך זמן.
במישור התקציבי, בין השנים 2018–2023 ביצע המשרד רק כ-49% מתקציבו המאושר הכולל, כאשר בתחום הפרויקטים הוא ביצע בפועל 12%-41% בלבד מהתקציב. במהלך תקופה זו, הוציא המשרד כ-40% יותר על תפעול ושכר מאשר על פרויקטים ייעודיים למימוש מטרותיו.
גם פעילותו העסקית של טרקלין "שער אפרים," אשר הוקם בעלות של כ-4 מיליון ש"ח, נמצאה בירידה עקבית. אחוזי המשתתפים באירועים העסקיים ירדו באופן ניכר, והמקום אינו כולל תשתיות עסקיות נדרשות כמו אינטרנט אלחוטי או עמדות מחשב. בנוסף, טרקלין נוסף במעבר גלבוע, שתוכנן בעלות של 3 מיליון ש"ח, עדיין אינו פעיל ואינו ממלא את ייעודו המקורי.
מלשכת השר אמסלם נמסר כי הדו"ח מתייחס לשנים 2019–2022, בהן חלו אי-יציבות גיאופוליטית ומשבר הקורונה. עם כניסתו של אמסלם לתפקיד בשנת 2023, הוחל בעדכון תכניות העבודה של המשרד בהתאם לדו"ח אסטרטגי שהוזמן בשנת 2021. לשכתו הדגישה כי מאז כניסתו לתפקיד חל שיפור משמעותי בתפקוד המשרד, לרבות בניצול התקציב, וכי הם פועלים ליישום מסקנות הדו"ח במלואן.
לסיכום, לשכת השר מביעה צער על הליקויים שהובאו בדו"ח אך מדגישה כי הם מתייחסים למצב שקדם לתקופת כהונתו של השר אמסלם. המשרד פועל בשנה האחרונה לשיפור משמעותי בתפקודו ובקידום יעדי שיתוף הפעולה האזורי, לצד תמיכה במאמץ המדיני והביטחוני של ישראל.