העגורים בדרך • 10 דברים שלא ידעתם על אגם החולה

בשיא עונת הסתיו נודדים מיליונים של בעלי כנף, מאירופה הקרה לכיוון יבשת אפריקה החמימה. נתיב הנדידה הוא השבר הסורי אפריקאי, בארצנו מהגליל העליון ועד אילת. 10 דברים שרציתם לדעת על אגם החולה.

א. באצבע הגליל, כחלק מהמערכת הכוללת של נהר הירדן, משתרע אגם של מים מתוקים הידוע בשמו כאגם החולה.

ב. השם הקדום וההיסטורי של אגם החולה נזכר בספר יהושע ( פרק י"א פסוקים ה' וז') "…ויבואו ויחנו יחדיו אל מי מרום וגו'"ויבא יהושע וכל עם המלחמה עמו עליהם, על מי מרום פתאום ויפלו בהם" דהיינו מי מרום.

עוד באתר:

'ויחזור לתלמודו'

אחרי שעתיים: הפגנות הפלג הסתיימו; הכבישים נפתחו

פנחס בן זיו

טרור מגזרה נוספת

נהג משאית 'סיוע' ירדני פתח באש: 2 נרצחו במעבר אלנבי

קובי פינקלר

פצועים חולצו במסוק

"זירה קשה מאוד": תאונה סמוך ליישוב החרדי

אבי יעקב

בדומה לאביו זצ"ל

צפו: המסוק של הגר"י יוסף בדרך לעצרות הסליחות

נתי קאליש

ג. התלמוד מזכיר ימה זו בכמה מקרים. במסכת בבא בתרא ובמסכת בכורות מכונה אגם החולה "ימה של סובכי" או בנוסחים אחרים "ים סבכי" או "ים סומכי". נעיר כי המילה סמך בשפה הערבית הוא דג.

ד. במקום אחר במסכת בבא בתרא קרוי האגם "ימה של חילתא" שם המזכיר לנו את חבל חולתא המוזכר ומצוין בספרו של יוסף בן מתתיהו "קדמוניות היהודים" כנחלה שנתן אוגוסטוס קיסר למלך הורדוס.

ה. בספרות הערבית מוזכרים שמות נוספים לאגם החולה כגון "בחירת אל חולה" "בחירת כדיש " או "ימת בניאס" השם של נחל שניר הנשפך לירדן. הצלבנים קראו לאגם : "ימת מלחה".

ו. גיאוגרפית, אגם החולה הינו חלק מהשבר הסורי –אפריקני (תופעה גיאולוגית עתיקה שיצרה את העמק הכולל את נהר הירדן, ימת הכנרת, עמק הירדן, עמק בית שאן, בקעת הירדן והערבה. וההמשך בארצות ערב ואפריקה). גובהו של אגם החולה הוא 200 מטר מעל פני הים ובעבר שיא העומק של האגם היה 150 מטר.

ז. האגם המקורי השתרע על שטח של כ14 קמ"ר, מצפון לו היו ביצות גדולות בשטח של כ30 קמ"ר ותקופת החורף שטח הביצות היה גדל.

ח. תנאי השטח של האגם והביצות היה קשים מאד, מחלות רבות פקדו את האזור, מצב זה מנע התיישבות גדולה מסביב לאגם. החלוצים שהעזו להקים ישובים חקלאיים נפגעו בעיקר ממחלות המלריה והקדחת שהפילו חללים רבים. הבדואים שישבו באזור האגם היו בני שבט הע'וורנה שגידלו ג'מוסים (תאו), עזים, וקלעו מחלצות משיח הגומא שגדלים על גדות האגם והביצות.

ט. מדינת ישראל יזמה פרויקט גדול ממדים. בשנים הראשונות לקום ליסוד המדינה, בשנים 1951 ועד 1958 הוחל במבצי ייבוש ביצות החולה. המטרה הייתה להרחיב את שטחי החקלאות, באדמה שהייתה אמורה להיות אדמת עידית, עבור יישובי הגליל העליון. התקווה הייתה כי הכבול התת קרקעי יהא הדשן הטבעי לאדמות שייובשו. לימים למדה ישראל כי הפרויקט, שעלה מיליארדים לקופת המדינה, איכזב. רק חלק מהאדמות צלחו לחקלאות ובעלי חיים רבים שחיו באזור, נעלמו.

י. בשנים האחרונות נלמד הלקח. באזור האגם הישן ובאזור ביצות העבר הוקם פרויקט בשם "אגמון החולה". חלק מהאזור הוצף מחדש, חיים של עשרות בעלי חיים וצמחיה מרהיבה חוזרים אט אט לאזור ומהווים מקום תיור מהיפים בארצנו. חוויה ייחודי היא האזור שהוקצע לעגורים הנוחתים למנוחה בדרכם לאפריקה. כדי למנוע פגיעה בשדות ובבריכות הדיג, מפזרים להם מזון מתאים והם עטים עליו. המבקר יכול בצורה מוסווית להתקרב לבעלי הכנף, לצפות ולהאזין לקירקורם הרם. מתוך נסיון אישי חוויה נפלאה שהתגובה עליה אחת: "מה רבים מעשיך ה'".