"מסתבר שבתוך כל שפה, ישנן תת שפות המיועדות לקבוצות מסוימות, שמי מבחוץ ישמע אותן, פשוט לא יבין מילה"
1.
לאחרונה קיבלתי משלטונות מס הכנסה בקשה להצהרת הון.
עוד באתר:
הצהרת הון זה לא משהו שהיית מאחל לעצמך אלא אם כן אתה חובב אולקוס וכאב ראש מתמשך. הפעם האחרונה שקיבלתי דרישה כזו היתה לפני 11 שנה ונדרשתי לספר לדוד הנכבד ממס הכנסה כיצד רכשתי כל גרב השייכת לי (גם אם זו נרכשה שש שנים לפני כן וכבר פקחה עיניים), ובאיזו צבע היא היתה.
מאז פחות או יותר אני מתגורר אצל רואי החשבון שלי "רובין את ליבוביץ" המכונים בפי "רייניץ", משרד ששווה טור בפני עצמו ולמען האמת כבר שימש לי השראה לסיפור שכתבתי.
זהו משרד שצריך להתקבל אליו ואתה יכול לעוף ממנו בקלות, אם עברת על אחד החוקים הנוקשים של הצמד, חוקים שמטרתם בסופו של דבר לגרום לך לחיות בשלום עם הדוד ממס הכנסה למרות העובדה שהוא רואה עצמו כשותפך למרות שלא כתב ואפילו לא ק ר א שורה אחת מספריך…
בהוראותיו לפני מלאכת איסוף נתוני הגרביים אומר לי רובין כך: (אתם לא חייבים לקרוא)
"באופן כללי התחשיב הנקי של הצהרת הון למועד נתון, לאחר הגשה ראשונה של הצהרת הון יהיה ההון הנקי בהצהרת הון נוכחית, מינוס ההון הנקי בהצהרת הון קודמת מינוס סך כל ההכנסות של הנישום מינוס המסים והתשלומים לביטוח לאומי ששילם הנישום, ומכל זאת יש להפחית את הוצאות הכלכלה הקיומיות של הנישום ובני משפחתו. הוצאות הכלכלה הקיומיות מחושבות על-פי טבלאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובהתאמה להשתייכות לעשירון הרלבנטי שראוי לייחס לנישום וכן למספר הנפשות של המשפחה".
כשהוא סיים לדבר הבטתי בו במבט מזוגג תוך כדי שאני מנסה להבין מה קרה כאן:
- הוא דיבר בעברית.
- לא הבנתי אפילו אות אחת ממה שאמר.
אחרי שהוא ניסה להסביר לי (במילים הרבה יותר בלתי מובנות) הוא זרק אותי מהמשרד עם הוראות לילד בן שש: "תביא את כל המסמכים שיש לך בבית אני כבר אוציא מהם הכל. לא, אני לא מתכוון למכתבים של ילדים, זה לא מעניין את מס הכנסה".
2.
לפני שהלכתי אמרתי לו כך:
"שמע, דיברתי הרגע עם פרידמן מדפוס אלון ויש בעיה. בספרים הרגילים ואפילו המנוילנים אני מדביק את הפוֹרְזַץ לכריכה בלי בעיה, אבל עם הלמינציה תהיה בעיה כי אתה לא יכול להשתמש בדף מֵלוּמְנַץ לַפוֹרְזַץ. אבל יש לי שתי אפשרויות: האחת להדפיס את ארבעת העמודים הראשונים בפְּרוֹצֵס על נייר רגיל 170 גר' וכאילו להוציא את זה ממניין הדפים ולהתחיל את הכרומו 128 גר' עם למינציה מעמוד חמש, מבחינת הלקוח זה לא מעניין כי מדובר בעמודי ההקדמה והקרדיטים, ואני מרוויח פוֹרְזַץ חזק שנדבק טוב. רעיון אחר זה לֵלַמְנֵץ את העמוד הראשון מצד אחד, מה שייתן לנו את דף הפורזץ נקי מלמינציה ויידבק טוב, ואת דף הקרדיטים חלק, ב"אורי" למשל עשינו את זה ככה וזה הדף בו אני יכול לרשום הקדשות כי הוא היחיד למעשה ללא למינציה. כשאתה עושה ככה, אתה מרוויח שהחלק הפנימי של הפורזץ יהיה עם למינציה, וזה עדיף על הרעיון הקודם, אבל כאן צריך לשים לב שאלה שעושים את הלמינציה לא יפספסו את זה…".
הוא הביט בי, והמבט שלו היה מודאג משהו.
דקה של שתיקה ואחר כך הוא אמר: "יכול להיות שאני מסדר לך פטור ממס בגלל סעיפים אחרים לגמרי…".
3.
המפגש הטעון הזה הביא אותי לגילוי פשוט אך מרתק. מסתבר שבתוך כל שפה, ישנן תת שפות המיועדות לקבוצות מסוימות, שמי מבחוץ ישמע אותן, פשוט לא יבין מילה. הוא ישמע שפה מוכרת אבל לא יבין דבר.
זה הזכיר לי שיחה ששמעתי פעם בחדר המתנה כלשהו, בין שני אנשי מחשבים. הם דיברו בקול, כך שלא יכולתי להימנע מלשמוע. אני לא זוכר את מילותיהם אבל פניתי למומחה תוכנה שישחזר לי…
"בשינוי צריך לעשות "צ'ק אין" לשרת שעליו יושב הקוד, צריך להעביר פולבילד לבנות סכמה ולהעלות דאטה בייס ורק אחרי קוד ריויו אפשר להכניס ולהעלות גירסא. כדאי לפני שמורידים למעבדה כי אחרת חייבים להכניס בפֵּאץ' ואגב חייבים להקפיד על כתיבה ללוג בעיקר ברמת דיבאג כדי להקל על פתירת באגים שיגיעו בסטרימפ הבא מהקיו איי…"
קחו כל מתכנת/ת והם לא יבינו מה חידשנו כאן. קחו מישהו שהוא לא. והוא לא יבין. נקודה.
4.
כל אחת מ"תת השפות" הנ"ל, משותפות למיליונים או עשרות מיליוני אנשים ברחבי העולם; רואי חשבון, אנשי דפוס וגרפיקה, ואנשי מחשבים.
אך יש שפה הידועה רק ליודעי חן. רק כמה אלפים בכל העולם. אולי כמה עשרות אלפים. זוהי שפה שאותה לא יבין גם מהנדס הטילים המתוחכם ביותר, אבל בחור ישיבה מגיל 13 ואילך יתחיל להתמצא בה, ומכאן ואילך הוא יתקדם, ייהפך למדן, והיא תהיה חלק ממנו. הנה "חבורה" פשוטה שכאמור אותה יבינו מתי מעט מכל העולם כולו: אשרינו ומה טוב חלקנו:
ויעוין ברמ"א סי' ש"א סעיף א' דכתב "דהשואל בית ונשרף פטור לשלם דהו"ל כקרקעות".
וע"ע ברמ"א סי' צ"ה סעיף א': "י"א דתלוש ולבסוף חברו בקרקע לאו כקרקע דמי, ויש חולקין, ולכך אם שאל בית ונשרף פטור מלשלם", וע"ע שם בש"ך סק"ז בזה, ושם בסקכ"ח כתב "דאף לדעת בעל העיטור דכתב דהוי כתלוש זהו דוקא לענין כותל, אבל לענין בית הוי כמחובר", וע"ע בקצוה"ח סי' שי"ז, וריש סי' של"ט שכתב "דיש לחלק בתלוש ולבסוף חיברו לענין איסוריה דבכה"ג י"ל דהוי כתלוש, אולם לענין ממונא בודאי הוי כקרקע, וע"ע במג"א תרל"ז סק"ז.
ואף דבהגמ' ב"ב סט. אמרינן מלבנות של פתחים מהו, היכא דמחברי בטינא לא תיבעי לך דהא מחבר, כי תיבעי לך דנקיטי בסיכי מאי תיקו, ויעוין בר"מ הובא בטור חו"מ סי' רי"ד סעיף י"א שכתב "דבזמן שעשויים לנוי אף המחוברים בטיט לא קנה, והרשב"ם כתב דהמחוברים בטיט קנה" ועיין בב"י ובב"ח שם בזה.
5.
הוא אשר אמרנו. זר לא יבין את זאת.
טורו של חיים ולדר – אות חיים, מתפרסם במוסף יתד נאמן
