בי"ח כסלו תקע"ב (1811) נפטר רבי ברוך ממז'יבוז'. 10 דברים שרציתם לדעת על רבי ברוך ממז'יבוז'.
א. בשנת תקי"ז (1757) נולד תינוק בעיירה מז'יבוז', ערש החסידות הנמצאת כיום באוקראינה. בן לרבי יחיאל מיכל אשכנזי ולאמו מרת אדל, ביתו של הבעל שם טוב. הוריו קראו לו ברוך.
ב. בהיותו ילד למד אצל סבו הצדיק שהתפעם מהבנתו ומתפיסתו. הבעש"ט אמר כי כשהילד יתחיל ללמוד גמרא, הוא מבקש שיתחיל במסכת בבא קמא. כשתמהו השומעים הסביר הצדיק, כי בשם המסכת יש רמז לשם נכדו. בבא ר"ת ברוך בן אדל, המילה קמא ר"ת קדוש מבטן אימו.
עוד באתר:
ג. הבעש"ט באהבתו הרבה לנכדו רבי ברוך, לחש פעם באזני תלמידו רבי יוסף מפולנאה והבטיח כי ברוך נכדו יהיה ממשיך דרכו והשושלת שלו.
ד. כשהיה ברוך בן שבע שנים, נפטר סבו הבעש"ט, אימו אדל החליטה לשלוח אותו להמשך לימודיו אצל הצדיק רבי פנחס מקוריץ מהעיירה אוסטראה. חייבים לציין כי יש היסטוריונים המציינים כי בדרכו לרבי פנחס מקוריץ, הספיק רבי ברוך ללמוד זמן קצר אצל המגיד ממזריטש וכן בחצרם של רבי יעקב יוסף מפולאה ואצל רבי מנחם מנדל מוויטעבסק.
ה. רבי פנחס מקוריץ הבחין כי רבי ברוך גדול בתורה ומקפיד להמשיך בתורת סבו הבעש"ט. כשבגר והפך לנער שידכו לביתו של רבי טוביה קצקש, מנגידי העיירה אוסטראה. לאחר נישואיו עבר רבי ברוך לדור בסמיכות לחותנו. נישואיו השניים היו לביתו של בן דודו רבי אהרן מטיטיוב.
ו. בשנת תקל"ח (1780) עבר לעיר טולטשין שם הקים חצר חסידית משלו והחל לנהוג כאדמו"ר. חסידים רבים הצטרפו לחצרו, בהבינם כי הוא מקפיד מאד בהנהגות של סבו הבעש"ט. למרות גילו הצעיר (בן 25 שנים) הנהיג חצרו בתקיפות רבה. פלוגתא רבתי הייתה לו לרבי ברוך עם רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל התניא). לדעת רבי ברוך מייסד חב"ד, שינה מנוהגיו של סבו הקדוש.
ז. גם עם אחיינו, רבי נחמן מברסלב, היה לרבי ברוך חילוקי דעות, אבל זה הכניע עצמו בפני אדמו"רותו של רבי ברוך. רבי ברוך הקפיד מאד בנושא אחזקת החצר באמצעות פדיונות של חסידיו, מאידך נהג לשלוח חלק מכספי הפדיונות לארץ ישראל במטרה לחזק את החצרות החסידיות בארץ הקודש. אי אפשר להתעלם מהעובדה שלמרות היותו של רבי ברוך קפדן מאד, החזיק בחצרו את בדחן החצר הרשל'ה מאוסטרופולי.
ח. בשנת תק"ס, לאחר מחלוקת גדולה שהייתה לרבי ברוך בעיר טולטשין, עזב העיר וחזר לעיירה מז'יבוז' מקום הולדתו. הקים חצר ולשם נהרו אלפי חסידים בהבינם כי עצם שהותו במז'יבוז' היא עדות כי הוא ממשיך דרכו של סבו הבעש"ט. רבי ברוך הקים בית מדרש משלו ולא נהג להתפלל בבית המדרש העתיק של סבו. הייתה לכך גם סיבה ייחודית, בבית המדרש העתיק נהגו להתפלל בניו של אחיו הגדול רבי משה חיים אפרים מסדליקוב . רבי ברוך הקפיד שלא לפגוע בכבוד אחיו וצאצאיו.
ט. ישנה אגדה חסידית כי לאחר עשר שנות הנהגת חצרו במז'יבוז', ביקר אצלו מחותנו רבי יוסף מיאפול. רבי ברוך ביקשו לצאת עימו לשיחה בסתר בלב היער. שם סיפר לו רבי ברוך כי בשמים הטילו גזרה חמורה על כלל ישראל. רבי ברוך הציע כי שניהם ימסרו נפשם ככפרה על עמם. כעבור שלושה חודשים בי"ח כסלו תקע"ב (לפני 203 שנים) החזיר רבי ברוך ממז'יבוז' את נשמתו לבוראו.
י. רבי ברוך נקבר בסמוך לציון של סבו הבעש"ט. השאיר אחריו שלוש בנות. את מקומו ירש חתנו, בעלה של ביתו חנה, הוא רבי יצחק מיאפולי. שני חתניו גם הם הנהיגו חצרות חסידיות בטולטשין ובמלטיטשוב. שני כתבים ידועים מאד שליקטו חסידיו מפיו נותרו: 1) "בוצינא דנהורא" 2) "אמרות טהורות".
אמרה ידועה של רבי ברוך היא: "לא זה היה מפעלו הגדול של אליהו שעשה נפלאות, אלא זה, שבשעה שנפלה אש מן השמיים לא דיבר העם על הפלא, אלא כולם קראו "ה' הוא האלוקים".
