תביעת מיליונים: רק לאחר 11 שעות בוצע צנתור מוחי לילד

האם ייתכן שגורלו האכזרי של ילד שסבל מדימום מוחי היה נמנע, אם רק היה זוכה לטיפול מהיר וראוי מצד מד"א ובתי החולים בני ציון ורמב"ם? על פי תביעת המיליונים שהוגשה בימים אלו נגד שלושת הגופים הללו, התשובה היא חיובית בהחלט. משפחתו של הילד, באמצעות עורכת הדין אנה אונגר ממשרד אונגר-שויגמן, הגישה את התביעה המתארת את סיפורו הטרגי.

לפי התביעה, הילד, אז בן 11, חזר הביתה אחרי משחק ספורטיבי והתלונן על כאבי ראש קשים והקאות. ההקאות המשיכו, ואביו התקשר למד"א והזמין אמבולנס. בשיחה עם מוקדן מד"א, תיאר האב את תסמיניו: כאבי ראש חזקים, הקאות דמיות, ערפול הכרה, וחוסר שליטה על הגוף. למרות התיאור המפורט, במד"א הוחלט לשלוח אמבולנס רגיל ולא אמבולנס טיפול נמרץ (אט"ן) – החלטה שהתגלתה כהרת גורל.

האמבולנס פינה את הילד לבית החולים בני ציון, ובמהלך הנסיעה איבד הילד את הכרתו. למרות סימנים ברורים לדימום מוחי, לא אובחן מצבו של הילד במהלך שהותו בת השעתיים בבית החולים בני ציון.

עוד באתר:

תקרית חריגה

עובד ב'תנ"כי' ננשך בצווארו ע"י נמר; מצבו אנוש

פנחס בן זיו

יד קלה על ההדק

עדויות: "המשיך לירות גם אחרי שזיהה את הפצוע כיהודי"

אבי יעקב

שינוי כיוון

סמוטריץ': "לא יהיה יותר משא ומתן עם חמאס על חטופים"

אבי יעקב

צפו

המגיש נפגע מתגובות קוראי 'אמס'? "צביטה בלב"

פנחס בן זיו

עורכת הדין אונגר מציינת שלמרות שאין בבית החולים מחלקה נוירוכירורגית, עדיין ניתן היה לאבחן את מצבו ולסייע בהצלתו על ידי ביצוע הנשמה מיידית, ביצוע CT ראש, ופינוי בהול לבית חולים רמב"ם, שבו קיימת מחלקה נוירוכירורגית.

בנוסף, התביעה טוענת כי תוצאות בדיקת הגזים שנלקחה מהילד בבי"ח בני ציון הצביעו על חמצת נשימתית וערכי CO2 גבוהים – מצב שמצביע על מצוקה נשימתית ודורש הנשמה מיידית. אך תוצאות הבדיקה הגיעו באיחור רב, לאחר שהוחלט לפנות את הילד לבית החולים רמב"ם. גם שם, למרבה הצער, לא השתפר מצבו של הילד.

בבי"ח רמב"ם הילד עבר סריקת CT ואובחן כסובל ממום מלידה מסוג AVM שגרם לדימום במוחו. במהלך הניתוח שהתקיים במחלקה, הוכנס נקז לראשו של הילד להורדת הלחץ התוך-מוחי. בשלב זה, על פי התביעה, היו שתי אפשרויות להמשך הטיפול בדימום: ניתוח לניקוז מלא של הדימום וכריתה של המום, או צנתור מוח לסגירת כלי הדם המדמם. אך, לאחר ייעוץ שגוי עם הצוות הבכיר, הוחלט להעביר את הילד למחלקת טיפול נמרץ ילדים ולטפל בו שמרנית בלבד, ולדחות את המשך הטיפול למחרת.

רק לאחר 11 שעות מרגע האבחון בוצע צנתור מוחי לילד, ורק 17 שעות לאחר האבחון בוצע הניתוח לניקוז הדימום. פעולות אלו בוצעו באיחור רב, והילד הפך למשותק ולחולה סיעודי, ללא יכולת לתקשר עם סביבתו.

לתביעה צורפה חוות דעת רפואית, של מומחה בטיפול נמרץ ילדים, שקובע כי ההתנהלות במד"א ובבית החולים בני ציון הייתה רשלנית וחרגה מכל פרקטיקה סבירה, וכתוצאה ממנה הילד נותר עם נכות קשה. לפי המומחה, בהתנהלות תקינה וסבירה של כלל הגורמים המטפלים, הילד היה נשאר בריא וללא כל פגיעה.

המומחה מציין כי בשיחת הטלפון בין מוקדן מד"א לאב הילד, היו תמרורי אזהרה ברורים: כאבי ראש, ערפול הכרה, והקאות דמיות – כל אלו היו סימנים ברורים לחשוד בלחץ תוך-גולגולתי מוגבר, שהוא מצב חירום רפואי. עם זאת, המוקדן בחר לשלוח אמבולנס רגיל במקום אמבולנס טיפול נמרץ (אט"ן).

מומחה נוסף בנוירוכירורגיה ילדים, ציין כי הדימומים במוחון הנגרמים ממומים מולדים כמו AVM, אינם שכיחים בקרב ילדים, אך קיימת חשיבות להתערבות מהירה למניעת נזק משני כתוצאה מעליית הלחץ התוך-מוחי. הוא מדגיש כי יש לבצע את הפעולות הדחופות ברצף וללא עיכוב.

לסיכום, המומחה קובע שאם הניתוח השני וצנתור המוח היו מבוצעים מיד לאחר הניתוח הראשון, הילד היה צפוי לחזור לתפקוד מלא ללא נזק נוירולוגי.

התביעה, שהוגשה על ידי עו"ד אנה אונגר, מבקשת מבית המשפט המחוזי בלוד לחייב את מד"א ובתי החולים הנתבעים לפצות את הילד ומשפחתו בפיצויי עתק. טרם הוגש כתב הגנה.