"השמאל יכול לשכוח מהשלטון - ל-30 שנה לפחות"

האירוע המרכזי מבחינת מרבית התקשורת הישראלית הוא לא מה שקורה עכשיו בסוריה, שם בחסדי שמים משמידה ישראל את הצבא המקומי באופן פלאי, אלא מה שקורה בבית המשפט. החקירה של נתניהו והעדות שלו. ארז תדמור מסכם את הפסיכוזה, וכותב כך: "שנאתם את נתניהו, אז החלטתם שהוא מושחת. שלחתם את כלבי התקיפה של הפרקליטות למסע ציד במאות מיליונים. הוא הרי מושחת, אז בטח ימצאו משהו. אבל לא מצאתם כלום, כי הוא לא מושחת, הוא ישר כמו פלס".

לדבריו, "בשלב הזה יכולתם לנהוג בהגינות המתבקשת, לחתוך את ההפסדים ולנסות לנצח אותו בקלפי, כפי הנהוג בדמוקרטיה. אבל אתם הרי אף פעם לא טועים, אם לא מצאתם כלום, זה לא אומר שנתניהו לא מושחת, אלא שלא תפסתם אותו, אז המצאתם. זרקתם אישומים תקדימיים, חייבים הרי להילחם בשחיתות, אבל לא היו ראיות, אז זרקתם אנשים במעצר, הרעבתם אותם, מנעתם מהם שינה, הפעלתם עליהם רוגלות שמיועדות למחבלים, ריסקתם משפחות, חיסלתם קריירות, הובלתם אנשים לפשיטות רגל וביצעתם תרגילי חקירה מאפיוזיים. הפכתם את הפרקליטות לארגון פשיעה, וכשאין מעצורים יש גם תוצאות. סחטתם כמה מקורבים לחתום על הסכמי עד מדינה".

מוסיף תדמור: "על הדרך השחתתם גם את התקשורת. אילפתם את כתבי ופרשני המשפט והפכתם אותם לצינורות ביוב עכורים. הזרמתם להם הדלפות מניפולטיביות, חשיפות בלעדיות שניפחו להם את האגו, את המעמד הציבורי ואת חשבונות הבנק. האשמתם את נתניהו בפשעים שלכם עצמכם, הדלפתם בשיטתיות ובתמורה קיבלתם את הסיקור שרציתם. ביבי המושחת קיבל שוחד, סיקור אוהד. ההשחתה של התקשורת הייתה מוחלטת והיענות שלה לדיל המושחת שלכם הייתה חריגה".

עוד באתר:

מקומם

הנדרס בהפגנה נאלץ להגיע למשטרה על אלונקה

שמעון כץ

ראויים להוקעה

קשה לצפייה: שני צעירים נאשמים בתקיפת מנקה רחובות

גדי פוקס

"איפה החמלה שלך?"

מאמינים שהפצ"רית במצוקה נפשית? צפו בעימות הסוער

נתי שולמן

חגיגות 'יום ההצלה'

זוהראן ממדאני חגג עם החסידים, בבית הלבן שלחו מכתבים

נתי קאליש

"עדי מדינה שסיפקו כותרות דרמטיות למהדורות היו לכם", מבהיר תדמור, "אבל ראיות דווקא לא. אז הכנסתם לעדי המדינה לפה ניסוחים עמומים ודו משמעיים, תנועות יד וחרטוטים אמורפיים. זה ממילא לא אמור היה להגיע לבית המשפט, שהרי זו שיטה שפעלה בעבר לא מעט פעמים. משפט שדה באולפנים, ואז עסקת טיעון. ואכן כך עשיתם. שילחתם את כלבי התקיפה לפתוח מהדורות, והצעתם לביבי הצעה שאי אפשר לסרב לה. שאף אחד עד היום לא סרב לה. קח עסקה. פרוש מהחיים הפוליטיים והסיוט ייגמר".

"הסברתם לו בכל דרך אפשרית שאף אחד עוד לא ניצח את השיטה", הוא כותב, "אין שום סיכוי שהוא יהיה הראשון. הערכתם לא נכון את נחישותו של נתניהו, את כוח הרצון שלו, והערכתם לא נכון גם את החוכמה ואת החושים החדים של אזרחי ישראל. חשפתם את עצמכם, רציתם להוכיח שנתניהו מושחת, אבל כל אדם הגון, בעל שתי עיניים, ראה שדווקא אתם אלימים, מושחתים, אנטי-דמוקרטיים ופתטיים. הפכתם את אביעד גליקמן ובן כספית לפרצוף שלכם. האמת שבצדק, הולמים אתכם שני אלה".

עוד כותב תדמור: "בינתיים התיקים התפורים קרסו בבית המשפט, התעלמתם מזה באולפנים וחשבתם שתצליחו להחביא את הפשע. אבל הזמנים השתנו, אנחנו כבר לא בשנות ה-90, והקרטל שלכם נגמר. התקשורת הימנית, הרשתות החברתיות, וגם כמה צדקים בסדום התקשורתית חשפו את תרגילי החקירה, את סחיטת העדים ואת ההשחתה של מערכת המשפט. אז למרות התיקים ואולי בגללם, הוא ניצח אתכם בבחירות שוב ושוב. שהרי חוץ משנאה ורדיפה, אין לכם מה להציע לאזרחי ישראל, ואפילו אחרי שהצלחתם להדיח אותו בעזרת הקומבינה של הנוכל בנט והאחים המוסלמים, הוא חזר וניצח אתכם בענק. ולא רק שהוא ניצח, אלא שההתנהלות הפושעת שלכם הוכיחה לציבור שנדרשת רפורמה להחזרת האיזונים והבלמים שבין הרשויות ולריסון עוצמתה המופרזת של מערכת המשפט".

"בשלב הזה הייתה לכם הזדמנות נוספת לנהוג בהגינות ובהיגיון המתבקשים", מסביר תדמור, "לחתוך את ההפסדים, להבין שאתם רק מנסרים את הענף שכולנו יושבים עליו. ולקבל את דין הבוחר, אבל לא אתם. אתם לא תיתנו למכשולים הקטנוניים כמו רצון הבוחר, חזקת החפות, עקרונות ההליך ההוגן ועתידה של מדינת ישראל, להפריע לכם במלחמת הקודש נגד נתניהו, שבינתיים הפך ממושחת לדיקטטור מסוכן. אז פירקתם את המדינה, חירחרתם פילוג ושנאת אחים, פגעתם בכלכלה, חסמתם כבישים, איימתם על נבחרי ציבור, ואז חציתם את כל הקווים האדומים ופירקתם את צה״ל. הכשרתם את הסרבנות והפעלתם שלטון פרוטקשן, או שתעשו מה שאנחנו אומרים, או שלא יהיה לכם חיל אוויר, וגם לא חיל מודיעין".

"ניצלתם את ההגמוניה שלכם ביחידות הפרוטקציה והקומבינה, ואיימתם על אזרחי ישראל. לא תוכלו לתקוף באיראן, בספטמבר לא יהיה לכם צבא, וכדי להכשיר את הסרבנות והפרוטקשן, הסתתם והמרדתם גם את ראשי מערכת הביטחון נגד נתניהו והממשלה. הם הרי מושחתים. משיחיים, מסוכנים לדמוקרטיה, אז למה לעדכן אותם במידע מודיעיני בליל השבעה באוקטובר? אסור שהם יהיו בתמונה. יתכנסו שומרי הסף של ישראל הראשונה, יצפצפו על מרות הממשלה, וינהלו את האירועים בעצמם. לעדכן את הדרג המדיני, כמתחייב בדמוקרטיה? לנהוג בהתאם לחוק יסוד הצבא? הצחקתם את הרצי הלוי ורונן בר. הבאתם עלינו את האסון הגדול בתולדות המדינה".

"בנסיבות טראגיות ובעיצומה של מלחמה, קיבלתם הזדמנות לנהוג בהגינות ובשכל הישר המתבקשים. כל מה שביקשו מכם הוא לדחות את עדות ראש הממשלה ולאפשר לו להקדיש את כל זמנו מרצו ויכולותיו לטובת המדינה, לניצחון במלחמה, להשבת החטופים, אבל לא, אתם לא מסוגלים לוותר על הצדק הקדוש שלכם, ולו במילימטר, ייקוב הדין המושחת את ההר, וירמוס כתב האישום המטונף, את האינטרס הלאומי במלחמה. רציתם להוכיח שנתניהו מושחת", כותב ארז תדמור, "הוכחתם שאתם רקובים, אתם אלימים ואנטי-דמוקרטים, חסרי היגיון, חסרי הגינות וחסרי אחריות".

"הוכחתם שאתם שונאים את נתניהו יותר מכפי שאתם אוהבים את מדינת ישראל. ואנחנו ראינו סוף סוף אתכם, ראינו מי אתם באמת, לא שלום, לא צדק חברתי, לא זכויות אדם, לא דמוקרטיה, לא זכויות אזרח, וגם לא השבת החטופים, כל אלו לא מעניינים אתכם, אלו בסך הכל קרדומים לחפור בהם, עקרונות וערכים מקודשים שאפשר לעשות בהם שימוש ציני למען המטרה הקדושה באמת, האחת והיחידה, כוח, שררה, שליטה של הגמוניה במוקדי הכוח. אתם תרמסו כל עיקרון וכל דגל שכביכול מנחה אתכם, על מזבח השנאה לנתניהו, שהיא שנאה לימין, שנאה למי שאתם בזים ומתנשאים עליו".

"אבל במבחן המציאות התברר שהוא צדק לכל אורך הדרך. אתם טעיתם בהכל, באוסלו, בהתנתקות, בבריחה מלבנון, בוויכוח על הגולן, בסוציאליזם, כמובן שגם במאבק השקרי שלכם בנושא מערכת המשפט ועקרונות הדמוקרטיה. לא רק שטעיתם בהכל, התיקים התפורים וההגנה המוחלטת שלכם על פשעי מערכת המשפט, מוכיחים שגם מכרתם, גם רמזתם וביזיתם כל ערך שאתם מתיימרים להאמין בו ולהילחם בשמו. אבל זהו חברים", כותב ארז תדמור, "נשף המסכות נגמר. כולם כבר רואים אתכם. רציתם להרשיע את נתניהו, אבל במשפט הציבור חשפתם והרשעתם את עצמכם. אחרי אוסלו והאינתיפאדה השנייה, הציבור בעט אתכם מהשלטון ל-25 שנה. אחרי מה שעשיתם בשנתיים האחרונות, אתם יכולים לשכוח מהשלטון לעוד 30 שנה לפחות".

האזינו לדברים המלאים, מתוך התוכנית 'התעוררות' בהגשת ידידיה מאיר: