הנוסע היום בכבישים מחיפה לעפולה שם לב לפרויקט תחבורתי גדול הקורם עור וגידים, וכוונתי לחידוש המסילה של רכבת העמק. 10 דברים שרציתם לדעת על ההיסטוריה של רכבת העמק.
א. בתחילת המאה העשרים הקימו התורכים מסילת ברזל הידועה בשמה הרכבת החיג'אזית. המסילה החלה בדמשק שבסוריה ומטרתה להגיע לעיר מדינה (כיום בערב הסעודית). עיקר מטרתה להוביל עולי רגל מוסלמים למכה ולמדינה הערים הקדושות לאיסלאם.
ב. בספטמבר 1892 חנכו שליטי העותומנים בארץ ישראל קו רכבת ראשון מהעיר יפו לירושלים. רעיון ראשוני העלה סגן הקונסול הבריטי בחיפה, הצעתו לתורכים הייתה לבנות מסילת רכבת מחיפה, דרך עמק יזרעאל לבגדד שבעירק. בנוסף הציע לפצל המסילה באזור עמק בית שאן ולבנות קו גם לדמשק. הצעות נוספות הועלו לגבי רשת מסילות במזרח התיכון. לורנס אוליפנט (סופר בריטי וציוני) העלה ההצעה לקשר האזורים החקלאיים בצפון הארץ ולסלול מסילה מחיפה לדמשק ולפצלה בעמק הירדן דרומה עד לעקבה שבירדן ואולי בבוא העת התפצלות נוספת עד לתעלת סואץ.
עוד באתר:
ג. הממשל העות'מאני קנה את הרעיון ומשפחה עשירה מאד מביירות, יחד עם נוספים, זכתה ב"פירמאן" (זיכיון בלעדי) להקים מסילת רכבת מחיפה ועד סמאח (צמח דהיום) שעל חוף הכנרת. הייתה זאת משפחת סורסוק (ממוצא יווני) שהייתה בעלת ענין רב והסיבה: רוב אדמות עמק יזרעאל היו בבעלותה. מסילה תעזור לייצא התוצרת החקלאית, דרך נמל חיפה לעולם הרחב. באביב 1883 החלו עבודת מדידה בשטחים השונים.
ד. לורנס אוליפנט (שמקום מגוריו היה בדלית אל כרמל) נפגש עם סורסוק והחל לעזור במימוש הפרויקט. אוליפנט הקים חברת יזמים שכללה גם מהנדס ידוע מכת הטמפלרים (גרמנים שחיו בארץ) ששמו היה גוטליב שומכר, שהתמנה לאחראי על עבודות המדידה של תוואי המסילה המתוכננת. אוליפנט ניסה לארגן קבוצת משקיעים בריטיים שיקנו הזיכיון מדי האפנדי הערבי בהבטיחו תשואה גדולה מאד על ההשקעות. אוליפנט עצמו החל לרכוש ממשפחת סורסוק אדמה חולית על חוף ים חיפה, במטרה לבנות את תחנת הרכבת הראשית בעיר חיפה. הזיכיון פג בסוף שנת 1884 והגשמת הפרויקט הלכה ודעכה.
ה. הזיכיון הבא נפל בחלקו של יוסוף אליאס, נוצרי לבנוני ומהנדס במקצועו. לא היו לו האמצעים לממש הזיכיון והוא מכרו בסכום אסטרונומי של אז ליזם אנגלי בשם פילינג שהקים חברה לביצוע המסילה בשם S.O.R (SYRIAN-OTTOMAN RAILWAY). תחילת העבודות והנחת אבן הפינה הייתה בד' טבת תרנ"ד, (13 בדצמבר 1893 דהיינו לפני 121 שנים). מכשולים אדירים היו במהלך התכנון והביצוע, חלקם מחברות צרפתיות שהיו בעלי זיכיונות הובלה מדמשק לנמל ביירות.
ו. כמה חברות בריטיות היו מעורבות בזיכיונות סלילת המסילה, הם הספיקו לסלול כמה קילומטרים בודדים מחיפה מזרחה. רוחב פסי הרכבת היה כמקובל בבריטניה (פסים רחבים). הסולטן התורכי החליט להלאים את סלילת מסילת העמק, שילם פיצוי כספי לבריטים ושילחם מעליו. בשנת 1903 החלו התורכים לבנות המסילה בעצמם, החליפו פסי הרכבת לרוחב צר, כמקובל בתורכיה.
ז. התורכים נתקלו בקשיים עצומים בעיקר בבעיית חציה של נהר הירמוך, ובאתגר האדיר כיצד לסלול מסילת רכבת בהפרשי גובה שבין צמח ואל חמה שבבקעת הירדן ובין רמת הגולן בדרך לדמשק. מהנדסים רבים תכננו את הגשרים השונים וכן מנהרות לפתרון הבעיות הגיאוגרפיות.
ח. בחודש ינואר 1904 (לפני 110 שנים), חנכו השלטונות העות'מאנים את הקטע הראשון של המסילה. היה זה הקו שהחל בחיפה והגיע עד ביסאן (היא בית שאו דהיום). אורך המסילה שהושלמה היה 59 ק"מ. 8 תחנות נבנו אז הידועות יותר הינן: חיפה, תל חנן, יגור, קריית חרושת ידועה כיום כתחנת כפר יהושע ששוחזרה להפליא) והתחנה הסופית דאז: בית שאן.
ט. הקו המקורי של רכבת העמק חיפה ועד דמשק נחנך באמצע חודש אוקטובר שנת 1905. בתחילת הפעלתה של הרכבת היא שימשה בעיקר להעברת ציוד לסלילת המסילה החיג'אזית (דמשק-מדינה). לימים החלו חקלאי החורן הסורי לשלוח תוצרת חקלאית לייצוא, באמצעות הרכבת לנמל חיפה. רק בשנים מאוחרות יותר החלה הרכבת לשרת נוסעים. אנשי צפון הארץ בעיקר תושבי טבריה והיישובים החקלאים החלו להשתמש בקו לחיפה. חברות תיירות הציען לעולי רגל נוצרים לנסוע לנהריים, לגשר או לאל חמה בדרכם לאתרים המקודשים להם שבצפון הכנרת.
י. חייבים לציין שהסולטן התורכי סרב בתוקף לשתף יהודים בבניית הרכבת או בהשקעה בהקמתה. רק לאחר כמה שנים להפעלתה נענה השלטון העותמאני לפניית היישובים החקלאיים בעמק יזרעאל, בעמק חרוד וכד' והורה לבנות 12 תחנות נוספות, בעפולה, בעין חרוד-תל יוסף, ליד שאטה, נהריים ועוד. חברי הקיבוצים והמושבים שמחו לסוע ברכבת העמק בדרכם לחיפה וממנה לאזור המרכז. (בדיחות רבות סופרו על מהירות רכבת העמק. הידועה ביניהן שהנוסעים היו יורדים מהקרון הראשון, לקטוף פרחים לצידי המסילה, קטפו והספיקו לעלות לקרונות המאספים).
ב1912 הוסיפו השלטונות קו נוסף בין חיפה לעכו (לימים רכבת שהגיעה עד ביירות). לימים שימשה רכבת העמק את השלטון המנדטורי. ב5 למרץ 1948 בוצעה פעולה של כוחות ההגנה והפלמ"ח שפוצצו וחיבלו במסילה בכ-200 מקומות. המטרה הייתה למנוע אפשרות שימוש בה בפלישה ערבית לארץ. אי"ה בסוף שנת 2016 תחודש פעילות רכבת העמק, בשלב הראשוני עד בית שאן ובעתיד עד לגבול עם ירדן (גשר חוסיין). וכשיבוא השלום יוארך הקו.
