רמזור אנושי – מבקר המדינה 2021 \ אריאל שרפר

לפני שיוצאים לדרך
פעם מזמן, הרבה לפני שמישהו חשב שתוכנת ניווט מהחלל תגיד לנו לאן לנסוע כדי להגיע ליעדנו בדרך הקצרה והיעילה ביותר וכשנהגים עוד היו נעזרים בספר בתא המתפקע ברכב שיש בו הכל חוץ מכפפות אך כך הוא נקרא משום מה ששמו "מדריך כרטא לכבישי ישראל" היה צורך לתכנן את הדרך לפני שיצאת אליה.

באותה תקופה פשוטה ותמימה אנשים אחראיים גם היו נוהגים לבדוק שמן ומים מתחת למכסה המנוע לפני תחילת כל נסיעה ולחרדים לגורלם בדרכים היה בתא המטען( ואין הכוונה לתא המטען של הנייד) מד לחץ אוויר שהיה דומה באופן מפתיע למד לחץ דם שבדק אוויר בצמיגים מחשש שיתפוצצו בדרך לאי שם.

היום עושים בדיקות בתוך הרכב עם מקלות שנדחפים לאף ולפה, וכדי להגיע למקום כלשהו משתמשים ביישום חכם שלא כועס כשמתעלמים מהנחיותיו ופשוט "מחשב מסלול מחדש" ומוצא דרך אחרת. אבל עם כל הכבוד לקדמה הטכנולוגית- הרמזור עדיין איתנו ובחצי שנה האחרונה הוא גם קיבל משמעות חדשה ומרגיזה במיוחד.
אכן כן, הכוונה לתוכנית הרמזור הידועה גם בכינוי החיבה "אוי רמזור וייז איז מיר", שהגה פרויקטור הקורונה לשעבר הפרופסור גמזו לטובה או לרעה תלוי את מי שואלים, שמאז שפורסמה לא מפסיקה לעורר מחלוקות וזעם בעיקר בקרב ראשי רשויות מקומיות, בעלי עסקים זועמים, והורים מיואשים שמרגישים כישלון במדעי החיים בכל עדכון ושינוי בצבעי אזורי ארצנו על פי הרמזור שאין לו תקנה.

הרמזור המסובך והמסבך הזה הצליח לעצבן כמעט את כולם למעט ראשי מערכת הבריאות שהמשיכו לשחק אתו כאילו היה משחק וירטואלי ברגשות אנושיים.
זה נתן לי השראה לפיתוח מתווה רמזור שיסווג את הרגשות שחווינו בשנה האחרונה בין מערכות בחירות שאינן מוכרעות למערכה בריאותית עולמית ומקומית נגד וירוס מרובה מוטציות שהחליט להתנחל בעולם ולשנות אותו באופן שספק אם יוכל לחזור להיות מה שהיה לפני עידן המסכות הריחוק והחרדות שאינן נגמרות וגורמות לפרופסור התורן להחליף צבעים.

אז קבלו בהצגת בכורה את מתווה הרמזור האנושי!

חשוב לציין שהמתווה נכון לעכשיו ועשוי להתעדכן….

אדום
אזור סוער, מתלהם, גועש, ובלתי נשלט בקלות. היחידים המצליחים לשלוט בו הם דוברים המשתמשים במשפטים נחרצים ונזעמים עם סימני קריאה בסופם. ככה!
השוהים באזור האדום סובלים מרגשות זעם על תוצאות חיוביות של אחרים כשהם אלה שרצו לקבל את הקרדיט על כך, ומותחים ביקורת על כל פעולה שלא הם עשו בנימוק שכל השאר פשוט גרועים, או אינטרסנטים, או פוליטיקאים או כל התשובות נכונות.

הרגש האדום נמצא באופן קבוע בהתקפה מתפרצת, ממש כמו הלבה שבלוע הר-הגעש. אי אפשר לעצור את האדם האדום מלהשמיע בלהיטות ובהתרגשות גואה את עמדותיו לגבי כל אלה שאינם חושבים כמוהו, ואת הרצון שלו להכניס אותם לסגר לא משנה איזה מספר כדי שלא יצטרך לחשוש שידביקו אותו בעמדותיהם הנגועות באינטרסים אישיים.

המסווגים באדום ידועים כמי שלא קופצים בראש המחנה- אלא מעדיפים להזדנב מאחור ולקרוא קריאות גנאי או לצייץ פעם בשעה. האדומים לחוצים, וכחנים, לוקחים ללב, ומתרגשים מכל ידיעה חדשה ולא חשובה.

אולי זה רק בגלל שהם מחכים לעדכון שהפכו לצהובים או ירוקים. ואולי לא.

כתום
האזור הרגשי המבלבל במיוחד- כי הוא בדיוק כמו הפרווה במוצרי המזון ולא ידוע איך בדיוק להגדירו בשל חוסר ההחלטיות והתחושה של גדר מזה וגדר מזה והאתון המדברת של בלעם באמצע.

הכתום הוא הרגש המבלבל במיוחד כי אי אפשר לדעת למה לצפות וכל אמירה לא במקום יכולה להפוך מיד את הכתום לאדום ואז כדאי לשמור מרחק חברתי סביר ולהכריז על סגר חלקי עד העדכון הבא כי הכתומים משנם את דעתם כמעט כמו הגוונים של הגזר שיכול בקלות להפוך לסגול ואף אחד לא יבין למה.

הרגש הכתום נמצא בקביעות בסערת רגשות כמו גשר בלב אי בודד על מים סוערים בצבע תה עם דבש כתום היום ורגע לפני שהעולם הופך שחור. האדם הכתום מנסה להגדיר את עצמו אבל לא בטוח, רוצה להאמין שכולם טובים אבל לא משוכנע בזה, ומעדיף לאכול דגים פירות וירקות כדי לא לחכות כמה שעות בין ארוחות לכל הרוחות!

הכתומים מרגישים יותר טוב מהאדומים כי הם לא בטוחים איך הם מרגישים כלפיהם אבל חושבים שלא היו רוצים להיות במקומם, ובכל זאת מקווים יום אחד שיגבשו דעה מוחלטת ויהפכו לירוקים אך אומרים לעצמם שהם עוד לא בשלים מספיק.

אולי הם בסך הכל רוצים כבר להוריד מסכה לאכול מהעוגה ולהשאיר אותה שלמה. ואולי לא.

צהוב
הרגש הצהוב דומה מאד לכתום אך בניגוד אליו הוא מהיר החלטה ומשנה את דעתו כל הזמן מאדום לירוק. הצהוב אופטימי, תזזיתי, לא מסוגל להיות יותר מדי זמן במקום אחד ובטח שלא יכול להיות בסגר או בבידוד. הוא חייב ללכת למקום כלשהו שבו קורה משהו שמצריך את התערבותו המיידית ועד שיגיע לשם הוא יחליט באיזה צבע הוא היום.

הצהוב מרבה לחייך ומשתדל גם לצחוק, מסרב לתת למציאות להעציב אותו, ומראה לכמה שיותר אנשים פנים צהובות. הוא יודע שזה מעצבן את האדומים ומבלבל את הכתומים- אך עושה זאת בכל זאת- כי כשאתה צהוב זו חובה לחשוב שיהיה טוב.

הצהובים לא מפסיקים לעודד את כל מי שלא מבין איזו סיבה יש להם לעשות זאת, ומאמינים שהאלוקים יצר את האדם ישר והמה ביקשו חשבונות רבים. השוהים באזור הצהוב לא מתחשבנים עם אחרים אבל עושים חשבון לכולם. העבודות המועדפות על הצהובים הם מלצרים, פקידי קבלה במלונות, ואנשי שירות לקוחות. הם הכי אוהבים לדבר עם ירוקים כי זה חלומם הסודי להיות כאלה מתישהו -אבל גם אדומים זה בסדר מבחינתם- אפילו שזה אתגר גדול. הם תמיד כועסים עליהם משום מה וטוענים שיש לצבוע הצהוב עוד הרבה מה ללמוד על החיים ושיום אחד החיוך שלהם פשוט יעלם. הם לא חוששים מזה כי מי שצהוב לא מפחד את הצבע לאבד.
אולי יש להם תכנית סודית שפותחה בסין להפוך יום אחד את כולם לצהובים. ואולי לא.

ירוק
הירוק הוא הרגש הנדיר והיקר של שלווה קיומית תמידית גם במצבים קשים ובחוסר מעש קבוע.
הירוק מקבל כל אדם בסבר פנים יפות וחי בשלום עם כולם ועם כל העולם.
הירוק לא מאבד את העשתונות, לא זקוק לעצות, ונהנה מכל היתרונות.
ירוק מוצא תמיד את התו הנכון, ויודע לנגן את עצמו כמו שרק הוא יכול ורוצה.
יש אומרים שהשאיפה של כל העולם זה להיות ירוק רק שכולם לא יודעים זאת עדיין.
אולי זה נכון ואולי לא- אבל לירוק זה לא אכפת. הוא פשוט מצא את הצבע הנכון.

מסר מהבהב
יש הרבה נהגים בדרכים שעד היום לא מודים שאינם יודעים מה תפקיד הרמזור המהבהב. תודו שזו נקודה מעניינת למחשבה -ואם לא- כנראה שאתם כתומים.

רוצים לבקר את המבקר? [email protected]