האויב שבפנים
בראשית השבוע עוד היו כחולמים רבים מהגוש התקוע לרה"מ נתניהו בגרון ומכנה עצמו "השינוי מתחיל בתוכנו" (וביכולתנו להתעלם מכל התהומות האידאולוגיים שפעורות בינינו) אופטימיים מתמיד (כמצב הרוח של לפיד מאז קבלת המנדט להעמיד פנים שהוא ממלכתי מתמיד) מאפשרות בסבירות גבוהה שתוך כמה ימים תקום ממשלת אחדות לאומית עם יהודים וערבים דתיים וחילונים וזאבים עם כבשים.
בערוב יום ירושלים אחד נשמעה אזעקה ברחבי בירת ישראל- ואחרי כמה מטחי כבוד לסביבת עיר הקודש כדי לא לפגוע בטעות בחצר האחורית של אל-אקצא- שוגרו ביומיים שאחרי כמה מאות טילים לדרום למרכז ולשפלה- ושם האזור מהווה תיאור הולם למציאות הבלתי נתפסת בימים האחרונים בהם המדינה המכונה "המעצמה הגדולה ביותר במזרח התיכון" סופגת השפלה נוראה בצורת מתקפות בלי פוסקות של רקטות מעוררות חרדות ופוגעות בחפים מפשע- בהם ילד יהודי שישן במיטתו הי"ד- ובזמן שבשמיים בחוץ מעופפת החרב בחדרים אימה, וברחובות הערים המעורבות מהומה בשל המוני ערבים זועמים שהחליטו שליהודים לא מגיע לחיות בשקט. או לחיות בכלל.
עוד באתר:
הקלות והמהירות המפחידה בה הסכימו אזרחים רבים מדי המכונים "ערביי ישראל" לגזור מתארם את המילה ישראל ולהפוך למכונות לחימה עם רצח בעיניים למראה יהודי, בית כנסת, ישיבה, חנות תשמישי קדושה, או אפילו רכב עם לוחית רישוי ישראלית צריכה להדליק נורות צבע אדום בעיני כל אישי הציבור ההולכים בעיניים עצומות אחר מצגי השווא וסיסמאות כזב של מבקשי מושב בכנסת הבאה כדי לדאוג לרווחת מתפרעים רווי שנאה כלפי כל סממן יהודי וישראלי.
ירי הרקטות של חמאס לא התחיל אתמול ולמרבה הצער כנראה שלא יסתיים מחר, אך גם אם המערכה הנוכחית תסתיים בשקט מזויף עד הירי המאסיבי הבא היא הוכיחה את העובדה שאויבים אינם רק ממרחק אלא גם מבית פנימה ומה שנכתב בעבר בתנ"ך רלוונטי מתמיד בהווה ומעביר לקחים ומסרים חשובים לעתיד.
"וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ"- מדרש ספרי מתייחס לנקודות שעברו בהדפסת התנ"ך במסורה מעל המילה "וישקהו"- ומפרש שעשו לא נישק את יעקב בכל ליבו. את זאת פירש הרשב"י(בהקשר מצמרר בין האירועים של שבוע שעבר לאירועי השבוע) בגרסה המפורסמת המופיעה בפירוש רש"י: "אמר ר' שמעון בן יוחאי הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב, אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו".
ההלכה הידועה מהעבר ועד ימינו אלה מוכיחה במראות איומים ונוראים את שנאת עשו ליעקב ולבניו אך מראה שבמפגש הראשוני ביניהם לאחר שנים שלא התראו נכמרו רחמיו של עשו עד שהביע באמת רגשות של חיבה לאחיו שבסופו של דבר נגזר עליהם ללמוד לחיות זה עם זה או זה לצד זה כי יעקב לא מוכן ללכת עם עשו אחיו אלא להתנהל לאט ובשיקול דעת עד שיבוא אליו בעתיד. המדרש מסביר שהכוונה לימות המשיח ולפסוק:
"ועלו מושיעים בהר-ציון לשפוט את הר-עשו והייתה להשם המלוכה- והיה השם למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד."
מתי כבר יגיע היום?
כוח להשחית
שמעתי אנשים רבים בעיקר במצב חירום המתגאים בכך שאינם צורכים חדשות כדי שלא לצרוח חדשות לבקרים- שזהו ביטוי עברי ידוע בשפה גבוהה המכונה "עברית של שבת" ורגע לפני שהשבת הקרובה מגיעה ומזכירה לאדם החפץ לקבל תורה במתנה לשים עצמו כמדבר, נזכרתי השבוע בביטוי לא ממש שימושי בימינו אך כזה שמתאר את הרגשתי בכל פעם שאני רואה ושומע תיאורים חיים ומוגזמים של אתרים שספגו פגיעות טילים רח"ל.
"חמתו בערה בו עד להשחית"- התעצבן מאד, רתח מזעם. ואיך אפשר שלא להתעצבן כשכלי תקשורת חסרי אחריות ורגישות אנושית בסיסית דוחפים בכוח צלמים, מיקרופונים, ועצמם לתוך בתים וחצרות של אנשים שחטפו אש וגופרית מהשמיים בנפילת טיל שגרם הרס חורבן וחרדה.
איך החמושים הטיפשים במיקרופון התוקף וההודף כל מכשול ואיש ביטחון מדרכו לא קולטים בלי אנטנות של ניידות השידור שהביאו אותם עד להלום בכל מי שחוסם אותם-ובצדק הוא עומד בדרכם אל זירת האסון- כי התמונות והסרטונים שהם משתפים מגיעים בסופו של דבר למפקדות האויב המשמיע מיד קול מצהלות מחבלים מחושתם- וקבלת מוטיבציה לגרימת נזק כבד בהרבה בפעם הבאה.
לו חכמו ישכילו זאת ויבינו שממש כמו שניתן בלית ברירה להכניס כוחות משטרה וצבא לעיר בישראל כדי להפריד בין המחנות היריבים מתוך שיקול דעת חיוני של הצלת חיים- כך חובה להפעיל כראוי את הצנזורה הצבאית ועוד לפני כן את שיקול הדעת הבסיסי ולא לתת לאויבנו את הסיפוק וההנאה מהצגתנו הלומים ונדהמים מסלון או חדר ביתי שהפך לעיי-חורבות.
לתקשורת יש כוח אדיר שאפשר וצריך לנצלו להרגעת הציבור ולהעברת המידע החיוני בלבד.
המשפט הקלשיאתי והממוחזר "אכן תמונות קשות" לא צריך להישמע אחרי עוד כתבה מיותרת שחשפה את ישראל בשיא השפלתה בידיעה ברורה שכל מה שאנחנו רואים גם אויבנו מקבלים ישירות לנייד בתןספת מוטיבציה מטורפת לבצע מלא מחדש ולדמיין את הנזק הנורא הבא ואת השפעתו הפסיכולוגית על החוסן הנפשי הישראלי לטווח ארוך.
הפסוק שנחרת בתודעתי השבוע נוכח המראות הקשים שהכעיסו אותי מאד מביע את התוכחה החשובה של אבנר בן-נר שבעיצומן של מלחמות היהודים זה בזה ירה מצרת נפשו את השאלה הידועה הבאה:
"ויקרא אבנר אל יואב ויאמר הלנצח תאכל חרב הלוא ידעתה כי מרה תהיה באחרונה ועד מתי לא תאמר לעם לשוב מאחרי אחיהם".
עד מתי?
פינה שבועית: זכרנו לחיים שיש בהם
"לזכר עולם יהיה צדיק"
מענדי צדיק, הבן של הרב אריאל צדיק ז"ל שנהרג באסון מירון, סיפר בראיון לאחר זיהוי גופת אביו סמוך לכניסת השבת ביום שאחרי ההלם והזוועה ותחילת הבנת ממדי הטרגדיה והמחדלים הנוראים, שלאחר כמה ניסיונות שלא צלחו להתקשר לאביו חשב שהלך לעזור לכוחות ההצלה כי הוא היה גיבור שאהב לתת מעצמו לאחרים. עוד סיפר בנו של צדיק כי אביו הציל את אחיו הקטן כשהשאיר אותו לחכות לו מחוץ למסדרון המוביל לקטע שקיבל את הכינוי הנורא "מדרגות המוות" ובלי לדעת בכלל הציל את חייו.
בסיום הראיון הצהיר מנדי צדיק כי אביו אריאל ז"ל היה רוצה מכולם "שתהיה כאן אהבת-ישראל". וכל מי ששמע חדשות השבוע יודע כמה אנחנו צריכים חיזוק בזה.
על אדם כזה שחינך את בניו לאהבת-חינם נאמר: "כי לעולם לא ימוט לזכר עולם יהיה צדיק"
יהיו הדברים האלה נר זיכרון לעילוי נשמת הרב אריאל צדיק ז"ל מהרוגי אסון מירון. ב"ה גם בשבוע הבא
נאיר משהו משמעותי לחיי הכלל מחייו של אדם נוסף מ-45 חללי האסון הנורא.
יהי זכרם ברוך והחי ייתן אל ליבו.
רוצים לבקר את המבקר? [email protected]
