האלפים רקדו בהתרגשות ושמחו בכל עוז, ולפתע העולם נעצר. הפך לאבל מחולינו.
ההלם הוא עדיין גדול. בשעות האלו של צאת החג, טרם הצלחנו לעכל. הדמעות אינן מפסיקות לנבוע. הקהילה שלי, מקור החיות שלי ושל משפחתי, קיבלה מכה קשה כל כך. ועוד בשעה שהיתה אמורה להיות שמחה גדולה והיסטורית של חנוכת מקום שכל כך הרבה שנים חיכינו להשלמתו, והנה הפך לאבל מחולינו. מרגשות גואים של שמחה הגענו לכל כך הרבה כאב וצער.
אך כל מי שמכיר את קרלין יודע. בחסידות קרלין חונכנו על דאגה לחיי אדם. קרלין וחיי אדם זה היינו הך, והשמירה על חיי אדם מושרשת בדם שלנו. ובכלל, כבוד הזולת בקרלין זהו דבר שלא יסולא בפז. מהערכים העליונים שאנחנו חונכנו ומחונכים עליהם מגיל אפס. הכבוד של מישהו אחר, המקום של מישהו אחר. כל מי שנקלע לקרלין יודע שאין דבר כזה לא לוותר, אלא רק לדאוג לשני, רק לעזור אחד לשני. ופה קיבלנו מכה כל כך קשה ובלתי נתפסת.
עוד באתר:
והמכה הנוראית הזו מגיעה אחרי אסון נוראי כל כך כמו אסון מירון, שטרם התאוששנו ממנו. אסון מירון חידד את הבעיה, וגם כאן נצטרך לבדוק מה קרה באופן נקודתי. אבל כבר עכשיו ברור שאי אפשר להסביר את מסירות הנפש שראינו פה, את ההתגייסות של כולם מיד בשברירי השניות לאחר האסון, לעזור לשני ולהציל מה שאפשר.
שיהיה ברור: הארוע הזה עוד ידרוש תשובות, ואנו לא נהסס לשאול את השאלות ולקבל את התשובות. אין ספק שצריך לבדוק מה אירע כאן וחובה לבדוק, אך אני יודע דבר אחד: בקרלין לימדו אותנו לפעול באחריות. באחריות זה אומר גם לפני אירועים, אבל בעיקר אחרי אירועים. מה שחשוב כעת הוא לבדוק מה היה כאן, בכדי שנוכל לדעת כיצד שומרים על חיי אדם מכל משמר החל מעכשיו, כך שהאסון הזה יהיה בע"ה האסון האחרון.
ויחד עם זאת, המשפחות שכל כך כאובות בשעות אלו, יודעות שהן חלק ממשפחה אחת גדולה וכאובה. הן יודעות שאיש לא יעזוב אותן לרגע. הן חלק ממשפחה אחת גדולה וחמה שכואבת יחד, ולומדת יחד מה צריך לעשות בכדי שאסון כזה לא יישנה חלילה.
והחשוב מכל, הוא שלחסידות קרלין ישנה הנהגה אחראית. זכינו ויש לנו את כ"ק מרן האדמו"ר שליט"א, שכולנו יודעים עד כמה הוא כאוב בימים אלו, ומנגד עד כמה הוא מסור לקהילה כולה. במיוחד אצלינו יודעים עד כמה אמיץ הקשר הקיים בינו ובין כל חסיד, ואנו חשים מהו אבא שדואג לילדים שלו, מה היא אחריות. כיצד הוא דואג לכל אחת מהמשפחות באופן אישי.
הרבי שליט"א נכח במקום בכל עת הפינוי, בכל אותן שעות קשות, וכולנו, כל הקהילה, מרגישים שיש מי שכואב את הכאב ויעשה הכל בכדי שאף אדם מישראל לא ינזק חלילה יותר. זו ללא ספק נקודת זכות שכל חסיד קרלין גאה בו, רואה בזה גאוות יחידה, ויודע כל אחד שמהמקום הזה, מהכאב הנוראי הזה רק נצמח בע"ה, רק נתחזק.
הכותב, היועץ האסטרטגי יעקב איזק, מבני קהילת חסידות קרלין סטולין. המאמר פורסם הבוקר (ג') בעיתון "המודיע"
