פרפקציוניזם חיובי: פרשת בהעלותך \ הרב נהוראי משה אלביליה

המפית זזה שמאלה…

מעט ימינה..

היא הלכה וחזרה שוב ושוב…

אבל הפעם לקדמת השולחן לסדר שוב את הצלחות והסכו"ם…

"בתאל"!!! קראה אמא..

"תפסיקי לגעת, אני סידרתי את זה יפה, וגם את עברת ושנינו דיברנו על איך כל אדבר יראה, אז מה את בדיוק עושה?"

"אמא, אבל זה חייב להיות מושלם שלא יזוז שום דבר, אפילו אם האחים הקטנים יבואו שלא יצליחו לגעת בסידור השולחן של שבת עד הסעודה"…

פרפקציוניזם…

חיובי או שלילי? תלוי את מי שואלים…

יש אדם שהנפש שלו מתחברת לסדר וניקיון, הוא חייב תמיד שהכל אצלו יהיה מסודר ומאורגן כמו שעון שוייצרי, וח"ו שמשהו קטן יזוז, הוא מגיע לסדר בכולל בזמן על הדקה בלי לפספס, ויוצא בדיוק בזמן, וכך גם בעבודה

לכאורה, אכן זה דבר חיובי? אז זהו שלא, זה סגולה "בדוקה" לפיזור הנפש, כי כל זה יכול לקרוס כמו מגדל קלפים…

שאדם כזה קורה לו איזשהוא פנצ'ר שמתרחש לא בדיוק כמו שהוא רוצה, אז הנפש שלו חווה טלטלה גדולה, וכיאה וכנאה למי שחובב סדר, הוא לא יוותר לעצמו עד שהכל יחזור, וזה המושג השלילי של שלמות, כי שלמות שמטלטלת את הנפש זה לא שלמות, כי האדם אף פעם לא רגוע הוא תמיד יחפש מה לא טוב? מה לא בסדר? ובכל אחד יראה את החסר ולא את השלם, את חצי הכוס הריקה ולא את חצי הכוס המלאה…

כשמתבוננים בפרשת השבוע רואים מהי באמת שאיפה לשלמות שהייתה לאהרן הכהן ע"ה (במדבר ח, א-ג)

"וידבר ה' אל משה לאמר, דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרותיה כאשר ציוה ה' את משה"

וביאר רש"י ע"פ דברי מדרש תנחומא: "למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה דעתו שלא היה עמהן בחנוכה לא הוא ולא שבטו, א"ל הקב"ה חייך שלך גדולה משלהן שאתה מדליק ומיטיב את הנרות".

שואל ר' יחזקאל לוינשטיין זצוק"ל בספרו "אור יחזקאל" (חכמת המצפון מהדורת תשנ"ה) ובזה נגעו הרבה מן המפרשים:

הרי זה שבט לוי זכו להבטחת "והיו לי הלווים" והיא עצמה הייתה מעלה מיוחדת מאוד, ואפילו משה רבינו לא זכה להיות כהן גדול, וא"כ במה נתקנא אהרן הכהן כשראה את קרבנות הנשיאים, שעד כדי כך חלשה דעתו?

אלא מתרץ הרב וזה לשונו:

"חזינן מכאן שבעת שזוכה האדם להגיע לשלמות, לעולם אינו שבע רצון מאשר הגיע אליו ושואף תמיד להשיג עוד מעלות ומדרגות, ומכיון שראה אהרן הכהן שנשיאים הביאו קרבנות לחנוכת המזבח ושבט לוי לא הביא חלשה דעתו, והיינו מה שמצינו גבי משה רבינו ע"ה, שהפריש שלום ערי מקלט בעבר הירדן, ואע"ג שעדיין לא קלטו את הרוצחים, שכל זמן שלא הפרישו ערי מקלט בארץ ישראל אף אותם שבעבר הירדן לא קלטו, והרי משה רבינו ע"ה זכה לאין שיעור והוא אשר נתן תורה לישראל, מ"מ בראותו שיכול לעשות מצווה נוספת ואף מצווה שאינה שלמה אלא חלק ממצוה אינו מסתפק במצוות שעשה".

"וגם הנפש לא תמלא" (קהלת ו), אין קץ ואין גבול לתאוות הנפש, כי נפש היא חלק אלו-ה ממעל, וכשם שהקב"ה ללא תכלית, אף הנפש ללא תכלית, כי שאיפת הנפש לזכות להקב"ה ולעולם הבא, וכפי שעולם הבא הוא נצח נצחים ללא תכלית, כי אין די לשאיפת הנפש לזכות לעולם הבא, "דרשו ה' ועוזו בקשו פניו תמיד", הנפש מבקשת לראות פניו "תמיד", ותמיד הכוונה ללא הפסק, נמצא דזו באמת הבחינה למצבו הרוחני, בעת שאנו רואים מדה מסוימת של הרגשת שובע והסתפקות בנמצא, הרי זה הוכחה שאין פעולותיו נובעות מכוח הנפש, כי בשעה שהנפש חי באדם לא תיתכן בשום אופן הסתפקות ושלווה, "מצווה גוררת מצווה" (אבות ד) לעולם אין סיפוק במצוות כי המצווה גוררת אחריה מצוות נוספות" ע"כ.

יוצא שאהרן הכהן שחלשה דעתו כשראה את נשיאי ישראל מקריבים את הקרבנות ונתקנא בהן, כל זה לא בגלל שהוא ח"ו לא הסתפק במה שהקב"ה נתן לו אלא הוא לימד אותנו עם ישראל, כמה צריך לשאוף לשלמות בעבודת ה', הוא רצה לשאוף לעלות מעלה לזכות שהנפש שלו תראה את פני ה' תמיד, ומצבו הרוחני יהיה מושפע מקרבת אלוקים, וזו הייתה כל המטרה לשאוף תמיד להגיע לשלמות. ואף פעם לא לשים "תמרור עצור" !!!

כי אם תשאף באמת תזכה לכל הטוב!!

וזה הפרפקציוניזם החיובי שכדאי לכל אדם ללמוד אותו מהנהגתו של אהרן הכהן ע"ה.

הבה נשמע מעשה שסיפר הגה"צ ר' שלמה וולבה זצ"ל (רוח שלמה, רנו) אדם שמחפש באמת [שלמות בעבודת ה'] זוכה לסיעתא דשמייא:

"פעם הכרתי גר צדק, והוא סיפר כיצד התחליה הגירות שלו. הוא היה גוי רוסי, סטודנט באוניברסיטה ברוסיה. באותם הימים, לא היה מי שחשב על אמונה ברוסיה. אבל הנושא הזה הטריד אותו מאוד, מהיכן בא העולם? כיצד הוא נברא?, ומה מצפים מהאדם שיעשה כאן. הוא חקר בספרים רבים של תיאולוגיה, אבל לא התיישבה דעתו מהם ומהתיאוריות שלהם. פעם אחת, הוא התחיל לבכות מרוב טירדה במחשבות שלו על העולם בו הוא חי, ובכה כל כך, עד שנרדם. והנה, אדם עם זקן ארוך הופיע אליו בחלום, ואמר לו כך: תדע לך שמן השמים ראו את הדמעות שלך, ראו שאתה מחפש ודורש את האמת, ועכשיו שלחו אותי לגלות לך את האמת. והוא גילה לו את כל עיקרי האמונה, בורא העולם, תורה, תורה מן השמים. למחרת בבוקר הוא התעורר, ואמר לעצמו שהוא יודע מה עליו לעשות, הוא ברח מרוסיה, הגיע לא"י והתגייר. כאשר הגר דיבר על החלום שלו, היא יכול להאריך בזה שעות ארוכות. רואים שאם האדם פותח פתח אמיתי, פותחים פתח גדול. אם האדם מחפש באמת, הוא זוכה לסייעתא דשמיא. 

שאדם מחפש שלמות אמיתית ושאיפה לדבקות בה', מובטח לו לא רק פתח כחודו של מחט אלא פתחו של אולם חתונות!!

וזה הפרקציוניזם החיובי ביותר שמנותב למקומות של עבודת ה' ושאיפה לדבקות בה'…

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!!

===

המאמר נכתב ומוקדש לרפואת:

בני יקירי שאמור לעבור ניתוח מורכב

יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.

בתושח"י.

ולהבדיל לעילוי נשמת מ"ה קדושי מירון שהשבת מציינים שלושים לפטירתם

ת.נ.צ.ב.ה.