תחרות הידען: פרשת חוקת \ הרב נהוראי משה אלביליה

זה היה מאוד נצרך…

לבאר, להסביר, וגם להקשות שהיה צריך..

ובסוף הוא הבין, אבל אני למדתי מזה מסר ענק לחיים שלנו..

ואבאר את כוונתי:

בשבת שעברה הוצרכתי לשהות בבית חולים "איכילוב" לילדים, ליד מיטתו של בני יונתן הי"ו, עקב ניתוח ראש מורכב שעבר בהצלחה ב"ה בס"ד, ובערב שבת הוכנסה לחדרו של בני עוד חולה ילדה ערביה מיפו שסבלה מדלקת חמורה בתוספתן, ואט אט ככל שעבר הזמן התפתחה ביני לבין אביה ואמה שמדברים עברית ברמת שפת אם, שיחה ידידותית ברמה הרפואית מה יונתן שלי עבר בכל השבוע שקדם לשבת וכדו'.

ופתאום הוא שואל אותי: "תגיד, התפללת לפני הניתוח"?

אמרתי: "בודאי, מה השאלה? בתור יהודי מאמין בודאי, הלכתי לרבנים, ונקבתי בשמותם, שאלתי וביקשתי מהם שיתפללו בעבור יונתן, וגם אני התפללתי".

הוא אומר לי: "שתדע, שאני מכבד את כל סוגי הדתות שקיימות בעולם, אבל כולם מודים שצריך להתפלל אליו", וכאן הוא נקף אצבעו במכוון כלפי מעלה".

אמרתי לו: "שמע, בזה אתה צודק במיוחד לפני טיפולים רפואיים קשים, אף אחד לא יכול להציל אותך חוץ ממנו, כמה שאתה יודע הכל ואתה רציני וחזק, אתה כעין וכאפס מול הקב"ה".

ואז הוא החזיר לי: "באללה אני אומר לך, כמה שאתה צודק"!!!

וכך המשיכה לה השיחה עד שסיימנו ונפרדנו בידידות כאשר פרשתי להכנה לשנת הלילה, ליד מיטתו של בני, ואחרי כן התחלתי לחשוב: "למה הם (הערבים) יכולים לדבר כמה שהם רוצים, ולהגיש ולעשות מה שהם רוצים, ולדבר אחר כך שיאמינו באללה, לא נראה לי שיש מישהו מהם שעושה את זה..

הם רק מדברים… ולמה?

כי אין להם את הלב..

אין להם את החכמה לדעת להבדיל בין טמא לטהור, כי ברגע שהכל מותר ופרוץ אז מבחינתם הכל מותר ופרוץ..

אבל רק יהודי הוא מונח בסוג של החכמה הזו, להתפלל אל מלכי המלכים, ולהבדיל בין הטמא לטהור ובין הטהור לטמא כי זו בעצם הייתה מעלה שהייתה בפרה האדומה..

ולכן אומרת התורה הקדושה (יט, א-ג): "וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר, זאת חוקת התורה אשר צוה ה' לאמר דבר אל בני ישראל, ויקחו אליך פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום אשר עלה לא  עליה עול ונתתם אותה אל אלעזר הכהן והוציא אותה אל מחוץ למחנה ושחט אותה לפניו".

והביא ר' נתן מברסלב זיע"א בספרו ליקוטי הלכות (יור"ד ח"א, שחיטה ה' אות יט):

"וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת מַעֲשֵֹה פָּרָה נִמְשָׁךְ מִשֵּכֶל גָּבֹהַּ וְעָמֹק מְאֹד מְאֹד, כִּי הוּא חֻקַּת הַתּוֹרָה בְּחִינַת אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי, בְּחִינַת עָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ, שֶׁזֶּה הַסּוֹד".

אז אם שלמה המלך ע"ה אמר על פרה אדומה, אמרתי שאחכים אבל הסוד רחוק ממני…

מה אנחנו יכולים לומר?

ובכדי להבין מהו המושג באופן כללי של חכמה? הבה נראה את דברי המדרש רבה, במדבר סדר חקת (ד):

"מִי כְּהֶחָכָם וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר (קהלת ח, א), מִי כְּהֶחָכָם, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (משלי ג, יט): ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ. וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁפֵּרַשׁ אֶת הַתּוֹרָה לְמשֶׁה. (קהלת ח, א): חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו, אָמַר רַבִּי יוּדָן גָּדוֹל כֹּחָן שֶׁל נְבִיאִים שֶׁמְדַמִּין דְּמוּת גְּבוּרָה שֶׁל מַעְלָה לְצוּרַת אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ח, טז): וָאֶשְׁמַע קוֹל אָדָם בֵּין אוּלָי. וְרַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר מֵהָכָא (יחזקאל א, כו): וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה. (קהלת ח, א): וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא, שֶׁהוּא מִשְׁתַּנֶּה מִמִּדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים לְיִשְׂרָאֵל, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁהָיָה אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אוֹמֵר לוֹ טֻמְאָתוֹ וְטַהֲרָתוֹ, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפָרָשַׁת (ויקרא כא, א): אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים, אָמַר לוֹ משֶׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אִם נִטְמָא זֶה בַּמֶּה תְּהֵא טָהֳרָתוֹ, לֹא הֱשִׁיבוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו שֶׁל משֶׁה, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפָרָשַׁת פָּרָה אֲדֻמָּה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים וְאָמַרְתָּ לִי אִם נִטְמָא בַּמֶה תְּהֵא טָהֳרָתוֹ לֹא הֵשַׁבְתִּיךָ, זוֹ טָהֳרָתוֹ (במדבר יט, יז): וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת".

בפרה אדומה הקב"ה נתן את המושג של עד כמה שתחשוב שאתה יודע הכל! ואתה מבין הכל! ואף אחד לא יכול להתחרות בידע שלך, אף על פי כן תדע שהכל מהקב"ה ואל תנסה להתחרות אפילו על חכמה אחרת, כי הקב"ה: "מי כהחכם ומי יודע פשר דבר".

אחרי הכל, הוא יודע הכל!!!

איך אמר לי פעם תלמיד חכם אחד, חתנו של האדמו"ר מקרעטשניף קרית גת זצוק"ל בעל ה"נועם ישראל" משפט מטלטל:

"אין לנו חובה בעולם לדעת את הכל, ולא צריך להיות ידענים בהכל, כי אם אנחנו נדע את כל חשבונותיו לדוגמא, של בורא עולם, "יהיה" קשה לנו להאמין בו".

ולכן החכמה היא לא לדעת הכל, ולא להתחרות עם מישהו אחר בשביל לצבור עוד ידע!!

תקיים בעצמך: "תחון אחרים, ממה שחננך".

ודי למבין!!

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!!

—

המאמר מוקדש להחלמתו המהירה של

בני יקירי

יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.

בתושח"י.