"ביזוי הנצרות": כך נרצח באכזריות הרופא היהודי

סיפורו של הרופא הקדוש מתתיהו קלהורה הי"ד הוא מצמרר במיוחד, אך אינו יוצא דופן בהיסטוריה של העם היהודי. כמו אלפים רבים, נעקד קלהורה על קידוש ה' באופן אכזרי ושטני, בשל עלילה שקרית ומרושעת.

קלהורה היה רופא ורוקח יהודי בקרקוב שבפולין. הוא נולד לפני כ-400 שנה לדוד בן משה קלהורה, בנו של רבי ישראל שמואל קליהרי, וכאבותיו היה גם הוא רוקח ורופא מבוקש בקרקוב.

במסגרת תפקידו שימש כרופא גם בכמה מנזרים בסביבת קרקוב. בחורף תכ"ד הואשם מתתיהו בביזוי אותו האיש ימ"ש, לאחר שהתווכח עם נזיר דומיניקני ממכריו בשם "סירוציוס הבללי" ששימש כמטיף בכנסייה. הנזיר האשים את מתתיהו שהשאיר באחת הכנסיות פתק שהכיל גידופים כלפי הדת הנוצרית.

עוד באתר:

מסר חד וברור

ראש הישיבה בסרטון: "לבוא מרחוק רחוק, במסירות נפש"

אלי יעקובוביץ

הרחובות הושחרו

הקרב על המספרים: כמה השתתפו בעצרת התפילה בי-ם?

אבי יעקב

לאורך היום

הקולות והמראות: המשדר הנרחב נמשך • הצטרפו

מערכת אמס

עדותו המצולמת

כך ניסה השב"כ לגייס את אפי פלדבאום כסוכן

גדי פוקס

בין עדי התביעה היה יהודי מומר בשם הירונים רובינקובסקי מקרקוב, שהתגורר בעבר עם מתתיהו בבית אחד, שהעיד שהוא כותב הפתק. במשפט זה שנערך בטירת ואוול בקרקוב, נידון מתתיהו למיתה בעינויים קשים.

לאחר שמשפחתו הגישה ערעור, נקבע מועד למשפט חוזר ב-26 בדצמבר 1663 (כ"ו בחשוון ה'תכ"ד) בפיוטרקוב. למשפט השני נקראו עדים נוספים: הרב אברהם שתדלן והרבי הקדוש העשיל מקראקא זצ"ל. בינתיים נפטר רבי השיל בכ' בתשרי ה'תכ"ד עקב הפרשה, ולמשפט החוזר הופיעו על דוכן העדים רובינקובסקי ואברהם שתדלן בלבד. שמו של השופט היה סולינסקי.

מתתיהו נידון למיתת שריפה בעינויים קשים לפני מותו, והעונש הוצא לפועל בפיוטרקוב בי"ד בכסלו ה'תכ"ד (13 בדצמבר 1663); התיאורים שהובאו בספרי ההנצחה קשים מאוד לקריאה, ודומים לקינת 'אלה אזכרה' המתארת את עקידת עשרת הרוגי המלכות.מה שנשאר מגופתו נקבר בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב שעל יד בית הכנסת הרמ"א.

בזמן המשפט אירעו בקרקוב התנפלויות אנטישמיות על היהודים, בהן נהרגו יהודים רבים ורכוש רב נבזז. תופעות אלו נמשכו גם אחר ביצוע פסק הדין.

מותו נחקק בזיכרון הקולקטיבי של קהילת קראקא, ולזכרו חיבר רבי ברכיה בירך הדרשן מקרקוב תפילת א-ל מלא רחמים: "את נשמת הקדוש והטהור ר' מתתיהו בן החבר ר' דוד שמסר נפשו ונשמתו על קדוש השם המיוחד לקרבן ניחֹח ואשו, בקדושה ובטהרה, כפתו ידו על העמוד לשריפה י"ד לירח כסליו במנינה וספירה, וצעק צעקה גדולה ומרה, ה' הוא אלקים באימה וביראה ובשפה ברורה, חתכו פיו ולשונו ושרפו כלו כליל והגדילה המדורה, ככבשן אש רשפי שלהבת-יה, ראוי להזכירו אצל חנני' מישאל ועזריה, חתכו ממנו רצועות בחיים חיותו ונתחו אותו לנתחים כהנה וכהנה הוסיפו ליסרה, צברו אפרו והכניסו אותו בכלי היורים, ויורו המורים, והייתה לאבק ולרוח סערה, העל אלה תתאפק ד' ותחשה אדון כל היצירה, על שמך הגדול המחלל לעיני העמים, ועל דם חסידך הנשפך בידי זדים ארורה, שכר חציך, מדם אויבך ודמם תשפוך כדם פרים וחית היערה".

כאמור, יום פטירתו חל היום, י"ד בכסלו.