למרות האיסור: "ברחתי מתחת לשולחן ורוקנתי בקבוק מים"

לאחר שעבר מספר השתלות כליה, נאלץ הרב מאיר פדידה לעבור טיפולי דיאליזה מתישים: "מהמלצות של להרבות כמה שיותר בשתייה עברתי באחת למשטר נוקשה, מותר רק שתי כוסות מים ביממה, שזה כולל גם את כל הנוזלים שבתוך המאכלים".

בתוך ההתמודדות הקשה, נוכח הרב פדידה לראות את המשטר הנוקשה מזוויות נוספות: "בטיפולי דיאליזה אין מושג של איחורים. זה עולם אחר, זמן זה זמן. מי שמאחר לטיפול פשוט לא נכנס, בפעמים הראשונות איחרתי מעט ושילמתי על זה מחיר יקר מאוד. שום תירוץ לא מתקבל, יש תור ארוך של מטופלים שממתינים לתורם".

עוד באתר:

הדרמה בעיצומה

תיעוד אווירי מכביש 1: השריפות שנקלטו במצלמות התנועה

גדי פוקס

השריפה בעיר החרדית

האש מתפשטת במהירות: פונו בניינים בבית שמש

שמעון כץ

12 לוחמי אש נפגעו

9 מוקדי שריפה, 163 צוותי כיבוי פועלים בשטח • כל העדכונים

מערכת אמס

"יש פה מישהו?"

תיעוד דרמטי: מוודאים שאיש לא נשכח ברכבים

אלי יעקובוביץ

לדבריו: "יש לי בבית ספה של שני מושבים וספה נוספת של שלושה, כשהייתי חוזר מהדיאליזה הייתי מחשב כבר מהדלת על איזה ספה אני אתיישב, הספה הגדולה נוחה יותר אבל אליה צריך ללכת עוד שתי פסיעות, ולא תמיד היה לי את טיפת הכח הנדרשת עבור זה. הייתי צונח על הספה באפיסת כוחות מוחלטת".

הרב פדידה חושף את ההתמודדות המייסרת והקשה: "מה שהיה לי קשה במיוחד זה הצימאון והתשוקה לשתיית מים. נאלצו להחביא את כל בקבוקי המים מפניי, לא יכלתי לשלוט בזה. פעם מצאתי בקבוק מים בבית, לקחתי אותו בהיחבא ונמלטי לסלון כשאף אחד לא ראה, נכנסתי מתחת לשולחן ורוקנתי את כל הבקבוק בבת אחת. זה היה חזק ממני. אחר כך התייסרתי במשך כמה ימים בטירוף של סבל".

הרב פדידה הוסיף וסיפר: "נסעתי פעם ברחוב עזרא בבני ברק ונהג המונית שלף בקבוק של 'מי עדן' והתחיל לשתות, רציתי לקום ולחטוף לו את זה מהידיים, זה פשוט סיוט".

הדברים מעניקים לנו חומר רב למחשבה על הניסים הגלויים שאנו חווים מידי יום, על כך שאנו זוכים לאכול ולשתות בבריאות ללא ייסורים וטיפולים, ומחדדים עד כמה כל זה לא מובן מאליו. שנזכה להכיר בכך ולהודות לה' שהוא 'בורא נפשות רבות וחסרונן, להחיות בהם נפש כל חי".

צפו בדברים המלאים מתוך תוכנית 'שיחה אישית' בהגשת אבי רוזן ב'קול חי'.