אמונה, ידיעה ובחירה: סודו של האור הגנוז

הפילוסופיה לדורותיה עסקה בשאלת הבחירה והידיעה שגרמה להוגי דעות פגיעה באמונה בה' יתברך, אך היהודי החושב הפך את עצמו ליהודי המאמין, וחיזק את עצמו באמונה דווקא דרך החכמה. החכמה לא נוגדת את האמונה, אלא מחזקת אותה ומביאה אותה לעומק חדש.

בכל חידוש תורה וחידוד הלכה של לומדי התורה, היהודי פיתח את המוח יותר ויותר, אך פיתוח המוח לא גרם לבעוט באמונה, אלא להפך: החכמה הולידה אמונה, היהודי הלומד הוא היהודי התמים, היהודי החכם הוא היהודי המאמין.

על פי תורת הקבלה בימי החנוכה אנו חוגגים את האמונה השלימה והחכמה היהודית, כאשר המנורה היא סמל החכמה היהודית. לכן אמרו חז"ל כי הרוצה להחכים ידרים, כפי שמקום המנורה במקדש היה בצד דרום בבית המקדש, מקום שמסמל חכמה ואור.

אהרון הכהן מסמל את שלמות החכמה הרוחנית:

מצד אחד 'תורה יבקשהו מפיהו', וגם האורים ותומים נשמעים מחושן האפוד שלבש. מצד שני, אהרון הכהן מסמל את התמימות והאמונה היהודית, כפי שנאמר 'וידום אהרון' – אהרון הכהן הצדיק עליו את הדין באהבה ובשקט פנימי.

החכמה היהודית מביאה את היהודי לביטחון ואמונה, בעוד שהחכמה היוונית מביאה את הגוי לכפירה ולעבודה זרה. נקודת החכמה היא, בעצם, נקודת הבחירה.

נקודת החכמה היא נקודת הבחירה:

למלאכים אין את נקודת הבחירה, ולכן הם אינם יכולים להכיל את כבוד ה' יתברך כלשונם: 'איה מקום כבודו'. לעומת זאת, עם ישראל כן יכול לומר את כבוד השם בעולם, ולכן נאמר 'כבוד מלכותך יאמרו'.

עם ישראל אומר את כבוד השם כאשר מוותרים על נקודת הבחירה ובוחרים באמונה. כך, על ידי החכמה, אנו מחזקים את האמונה ומחכימים את עצמנו כדי לעלות דרגה מעל השכל – לאמונה.

 

אגב, הרמב"ם מחייב לומר את הווידוי בפה 'כבוד מלכותך יאמרו' רק בדיבור הפה האדם מתעלה מעל המחשבה והבחירה שלו עצמו.

כיצד מוותרים על הבחירה בשביל האמונה?

למשל במצוות הוידוי: היהודי לא מסיר אחריות מעצמו ומתחמק בתאונה, כי ידיעת האלוקים מונעת את הבחירה. ה' יתברך ידע על החטא, ואם כן אין לי שום בחירה בחטא. החטא מיוחס לאלוקים ולא לאדם.

באמירת הוידוי ובלקיחת האחריות על חטא ופשע, האדם מבטא את האמונה: באמירת הווידוי "חטאתי, עויתי, ופשעתי", ביחד עם ההבנה כי הכל מה' יתברך. ואם תשאל השאלה כיצד? התשובה היא אמונה, אמונה מכילה דברים שנוגדים את השכל. זהו סוד האמינה היהודית (בני ישכר)

זהו סוד ימי החנוכה: אור הגנוז שגנזו ה' יתברך לצדיקים לעתיד לבוא. בעולם הבא נראה כי גם החטאים הם רצון ה' יתברך, וגם הקלקולים הגדולים – כל מה שראינו כדבר שלילי – מתגלה כרצון ה' בהסתרה שבתוך ההסתרה.

אור הגנוז המבצבץ מנרות החנוכה מאיר את האור העתידי, בו נראה כי כל דבר, גם הנסתר ביותר, היה רצון ה' יתברך. זו בדיוק מידת ההוד של אהרון הכהן – חכמה שמביאה לידי אמונה, או יותר נכון, חכמה שמולידה אמונה עמוקה ואמיתית (רבי צדוק הכהן מלובלין)

בחירה, ידיעה, חכמה, תמימות, מאירים לנו את דרך האמונה.

חנוכה מאיר ושמח.