כמה אור, כמה תקווה וכוח נותנים ימי החנוכה. הנה מקור הכוח, מה שמאפשר ליהודי להתגבר על כל הקשיים - כל אחד צריך לזכור את הכוחות שלו, את הפוטנציאל שלו. לזכור איפה הוא מושרש, איפה הוא נטוע, ואז ברגע אחד התפיסה שלו על עצמו ועל מאורעות חייו משתנה מן הקצה אל הקצה.
יהודי צריך לעמוד על שתי רגליים, רגל אחד במציאות הפיזית של החיים, לעשות מה שצריך בדרך הטבע כדי להצליח. אבל ליהודי יש עוד רגל, והיא הרגל של ה'בכוח', לא מה אני עושה ומה תלוי בי, אלא איפה אני מושרש ומה הכוחות שיש לי, וכשאדם זוכר זאת - אין גבול למה שהוא מסוגל לעשות.
זה נכון גם לאדם במובן האישי. אדם שופט את עצמו הרבה פעמים על פי ה'בפועל' שלו, האם הוא שייך לתפילה כזאת או אחרת, ואלו כישרונות ויכולות יש לו. מעת לעת, אדם צריך לפגוש מישהו שיזכיר לו את הפוטנציאל שלו, מה הוא ביחס לנשמה שיש בו.
עוד באתר:
הנקודה הזאת, היא ההסבר המאיר ביותר לשיטה התמוהה ביותר, שיטת בית שמאי - פוחת והולך. פוחת והולך אלו מילים המרעידות את הלב, וכי בית שמאי חולקים על היסוד הידוע שמעלין בקודש ואין מורידין? והרי לומדים זאת מפסוק, ביחס ללחם הפנים.
המשך השיעור, בוידאו שבראש הכתבה.
