25 שנות פוטין: המנהיג האלמוני שהפך לאימתה של אירופה

כמעט רבע מאה חלפה מאז העביר בוריס ילצין את השלטון ברוסיה לידי ולדימיר פוטין ב-31 בדצמבר 1999. בתקופה זו הפך פוטין ממנהיג כמעט אלמוני למי שנתפס כאחד השליטים החזקים והמאיימים בזירה הבינלאומית, במיוחד לאחר פלישתו לאוקראינה לפני כמעט שלוש שנים.

ולדימיר פוטין החל את דרכו הפוליטית כשהוא נתפס במערב כמנהיג רציונלי ופרגמטי, שיביא סדר לרוסיה הכאוטית של שנות ה-90. איש לא שיער אז כי בתוך שני עשורים וחצי יהפוך לאחד המנהיגים המאיימים ביותר על השלום העולמי.

בתחילת דרכו כנשיא, הצהיר פוטין כי רוסיה הינה מעצמה וכזו תישאר. למרות הרטוריקה הלאומנית, המערב בחר לראות בו שותף פוטנציאלי. "אמין וישיר", כך תיאר אותו נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש הבן ביוני 2001, והוסיף כי "הביט לתוך נשמתו" של המנהיג הרוסי.

עוד באתר:

'עם כלביא'

התיעודים להם ציפינו: פיצוצים ולהבות באיראן

פנחס בן זיו

מגן ולא ייראה

צפו: המוסד חושף תיעודים נדירים מהמבצע בתוך איראן

קובי אליה

שידור חוזר

בסמוך למרחב המוגן: רגע של הפוגה ושמחה עם הקול החדש

מערכת הקול החדש

ראיון כואב

זעקת תמיר מבת ים: "הלב שלי מדמם, לא מפסיק לבכות"

אבי מימרן

בספטמבר 2001, במהלך נאום בבונדסטאג הגרמני, הציע פוטין לאירופה שותפות ביטחונית עם רוסיה. הוא אף לא שלל את האפשרות שרוסיה תצטרף בעתיד לנאט"ו ולאיחוד האירופי. באותה תקופה נפתחו משרדי קישור הדדיים בין רוסיה לנאט"ו, והוקמה מועצה משותפת לדיון בנושאים אסטרטגיים.

היחסים הכלכליים פרחו. רוסיה, כספקית מרכזית של נפט וגז לאירופה, עשתה עסקים מצוינים עם המערב. קנצלר גרמניה גרהרד שרדר אף כינה את פוטין "דמוקרט ללא רבב", למרות דיכוי האופוזיציה וחופש העיתונות ברוסיה. לימים, לאחר כהונתו, קיבל שרדר תפקידים בכירים ומתגמלים בחברות אנרגיה רוסיות בבעלות המדינה.

נקודת המפנה הגיעה בוועידת הביטחון במינכן ב-2006. פוטין התלונן כי המערב אינו מקבל את רוסיה כמעצמה וטען כי הרחבת נאט"ו מזרחה מהווה הפרת הבטחות שניתנו לרוסיה. הוא זעם במיוחד כאשר בפסגת נאט"ו באפריל 2008 הובטחה לאוקראינה ולגיאורגיה הצטרפות עתידית לברית.

את כוחו הצבאי הדגים פוטין באוגוסט 2008, כשהתערב בסכסוך בגיאורגיה והשתלט על חבלי דרום אוסטיה ואבחזיה לאחר מלחמה קצרה. למרות זאת, ב-2013 עדיין דיבר האיחוד האירופי על חזון ארוך טווח של "מרחב כלכלי ואנושי משותף" מליסבון, בירת פורטוגל שבמערב אירופה, ועד ולדיווסטוק שבמזרח רוסיה.

המפנה הדרמטי הגיע באביב 2014, כשפוטין תקף את אוקראינה בעקבות הדחת הנשיא הפרו-רוסי. הוא סיפח את חצי האי קרים בניגוד לחוק הבינלאומי והשתלט על חלקים ממזרח אוקראינה באמצעות בדלנים פרו-רוסים.

המערב הגיב בסנקציות והשיק מאמצי תיווך. הסכם מינסק, שתווך על ידי אנגלה מרקל ופרנסואה הולנד, נועד להשיג שלום אך למעשה, כפי שהודתה מרקל מאוחר יותר, "שימש כדי לתת לאוקראינה זמן להתחזק".

התקפת הפתע הרוסית הנרחבת על אוקראינה במרץ 2022 שמה קץ סופי לכל אשליה במערב. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הגדיר את פוטין כ"דיקטטור, פושע מלחמה ורוצח", ונאט"ו החלה לראות ברוסיה את "האיום הגדול ביותר על השלום באירופה".

כיום, 25 שנה אחרי עלייתו לשלטון, נאט"ו נערכת למרוץ חימוש חדש מול רוסיה. למרות הסנקציות המקיפות של האיחוד האירופי, גז רוסי עדיין זורם לאירופה, וחברות אירופיות רבות ממשיכות לעשות עסקים ברוסיה, במיוחד בתעשיות המזון, התרופות והכימיקלים. התמודדות עם התוקפנות הרוסית הפכה למשימתה העיקרית של ברית נאט"ו, בעוד פוטין ממשיך להוות איום משמעותי על היציבות העולמית.