משק בית ממוצע ישלם 5,661 שקלים יותר

משק בית ממוצע ישלם יותר בשנה הקרובה 5,661 ש"ח, כך נחשף בוועדת הצעירים של הכנסת, שדנה בהשפעת צעדי הממשלה על משפחות צעירות. זאת, על רקע העלאת מחירי הארנונה, החשמל, המים והתחבורה הציבורית – לצד ירידה בהכנסות.

לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ נעמה לזימי (העבודה) התקציב החדש מביא עמו גזירות משמעותיות, וגל עליות-מחירים קשות ואכזריות, אשר עלולות לכפות קשיים כלכליים רבים על הציבור העובד והמשרת בכלל, ועל משפחות צעירות בפרט. אלו נושאות בנטל כלכלי כבד. בשנים האחרונות היו שלושה קיצוצים רוחביים במשרדי הממשלה, העלאות מחירים והורדות סבסוד.

עוד באתר:

הדרמה בעיצומה

תיעוד אווירי מכביש 1: השריפות שנקלטו במצלמות התנועה

גדי פוקס

"יש פה מישהו?"

תיעוד דרמטי: מוודאים שאיש לא נשכח ברכבים

אלי יעקובוביץ

השריפה בעיר החרדית

האש מתפשטת במהירות: פונו בניינים בבית שמש

שמעון כץ

לצמצם סיכונים

תיעוד חריג: הטרקטור הורס את גדר ההפרדה בכביש 1

אבי יעקב

ההתמודדות עם הוצאות גבוהות על דיור, חינוך, גידול ילדים, שירותי בריאות יקרים שהיה קשה עד היום. אך המצב שהכביד הופך בימים אלו למאתגר מתמיד. עבור משפחות צעירות רבות, התקציב הנוכחי מסמן פגיעה משמעותית באיכות חייהן ובאפשרות להבטיח עתיד בטוח למשפחתן. היא הזהירה כי משפחות צעירות שאין להם עתיד כלכלי ותעסוקתי יעזבו את הארץ, וקראה שלא להפחית את תשלומי הביטוח הלאומי למי שמשתכרים מתחת לשכר-המינימום.

לדברי מאיר אזנקוט, כלכלן ממרכז המידע והמחקר של הכנסת, האומדן להשפעה השנתית הצפויה בשנה הקרובה, בגין חלק מצעדי הממשלה, על משק בית ממוצע הוא 5,661 ₪ (כ-1.8% מהשכר השנתי ברוטו של בני הזוג), ומורכב מעלייה שנתית בהוצאות ב-1,429 ש"ח (119 ש"ח בחודש) ובקיטון שנתי בהכנסות של 4,233 ₪ (298 ₪ בחודש ממוצע) ובתוספת קיטון חד פעמי של 651 ₪ בגין

הפחתת יום הבראה לשני בני הזוג ביחד. התוספת לתשלומי מס-הכנסה שצפויה להיות למשק בית עם שכר ממוצע הוא 78 ₪ בחודש (כ-935 ₪ בשנה) בגין הקפאה של מדרגות מס הכנסה (44 ₪ בחודש) והקפאה של נקודות זיכוי (34 ₪ בחודש). התוספת החודשית לתשלומי ביטוח לאומי ודמי בריאות הצפויה הוא 207 ₪ שנובע מהקפאת המדרגה של השיעור המופחת ומהעלאת שיעורי דמי ביטוח לאומי ומס בריאות.

אביעד הומינר-רוזנבלום, מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון, הדגיש כי תקציב המדינה לשנה הבאה כולל שורת העלאות מסים, שישפיעו ישירות על כיסו של הציבור העובד, ביניהן העלאת מס הבריאות ב־0.135% עד 0.165%, הקפאת עדכון מדרגות מס הכנסה ונקודות הזיכוי לפי מדד המחירים לצרכן בשנת 2024. מדובר על העלאת נטל המס על הציבור העובד – שחלקו הגדול מורכב ממשפחות צעירות – בסך של כ־5.1 מיליארד ₪ בשנה הקרובה: כ-1.4 מיליארד ₪ ממס הבריאות, כ-2.4 מיליארד ₪ הקפאת המדרגות ונקודות הזיכוי במס הכנסה (לא כולל מס יסף), וכ-1.3

מיליארד שקלים מהפחתת יום ההבראה. במקביל נרשמות עליות מחירים משמעותיות בשורה של הוצאות משק הבית. הארנונה תעלה בכ-5.3%, החשמל יתייקר בכ־3.5% והמים בכ-.2% מחירי התחבורה הציבורית יעלו ב־33%, וישלימו עליה של 45% בחצי השנה האחרונה. ככלל, האינפלציה בשנה הבאה צפויה לעמוד על כ-3% כלומר, כוח הקנייה של הציבור יישחק ב ־3% נוספים מעבר לירידה בהכנסה הפנויה.

לפי ערן בן יהודה, אב לילד קטן, היעדר מסגרות לילדים קטנים, מקשה במיוחד, וההוצאה על מסגרות פרטיות הוא נטל משמעותי, מקשה ומכביד. העלאת מיסים חייבת להיות מלווה בשיפור השירות כתחבורה ציבורית. טל אביטבול-נבו, חברת מועצת העיר חולון, סיפרה על טיפול פרא-רפואי שבנה זקוק לו, ומחירו הפרטי עלה שוב, ובמקביל עליית מחירי הירקות.

עמית גולדמן, ממונה כלכלה ותעשייה באגף התקציבים, השיב כי לצד הקיצוץ לצורך מימון המלחמה – בוצעו רפורמות שיוזילו בשנים הקרובות בצורה משמעותית את מחירי הפירות, הירקות, מוצרי צריכה ותמרוקים. בנוסף פועלים להורדת מכסים כדי להגביר את התחרות וירידת המחירים. אוראל פיין, ממונה חקלאות באגף התקציבים, הוסיף את פעולת האוצר להגדלת התחרות בענף החלב ומוצריו, בו ישראל יקרה ב-64% משאר העולם. "רק שינוי מבני של משק החלב והגברת הייצור תגדיל את התחרות ותוריד את המחיר", אמר. כפיר בץ, נציג הכלכלן הראשי באוצר, דחה את הטענה כי המיסוי המוצע ייפגע במעמד הביניים, והשפעתו תהיה בעיקר מהשינוי המוצע בביטוח הלאומי. הקפאת מדרגות המס משפיעות בעיקר על בעלי הכנסות גבוהות. איל ארגוב, נציג חטיבת המחקר בבנק ישראל, הדגיש כי הצעדים הכלכליים מחולקים בצורה שווה יחסית על מעמדים כלכליים שונים בחברה, גבוהים ונמוכים. הוא הודה בעיקר הערכת מרכז המידע והמחקר של הכנסת, אך העריך כי הפגיעה תהיה מעט פחותה מכך.

לפי תמיר מימון, מתנועת הצעירים בישראל, העלאת מחירי הדיור הם משמעותיים, וחוסר האפשרות של זוג צעיר לרכוש דירה בערי הפריפריה. "כל צעיר ישראלי צריך לעבוד פי-שניים וחצי כדי לרכוש דירה".