כשהחילוני גילה את הסטרט-אפ של שמירת שבת

1. לפעמים לימוד הזכות הכי גדול שיש לי על מישהו – זאת העובדה שהוא לא שומר שבת. אני שומע דברים שאנשים אומרים על ענייני השעה, או על החיים עצמם, נדהם, ואז חושב לעצמי: אם אני, חלילה, לא הייתי שומר שבת, אולי גם אני הייתי לא מאוזן? אם לא הייתה בחיי המתנה האלוקית הזאת, שמאפסת, שנותנת כוח, שגורמת לי להתנתק מהסלולרי ולהתחבר לילדים ולמשפחה ולעצמי, אל הנשמה היתרה שלי – איפה הייתי?

תחשבו איך השיח הציבורי היה נראה אם כולם היינו שומרים שבת. היינו יכולים, ובכן, לדבר. פשוט לדבר.

אז למה בעצם אנחנו לא מצליחים להנחיל את הרעיון המקסים הזה של שבת קודש? למה ברית מילה ויום כיפור ועוד כמה מצוות חשובות וקשות לביצוע תפסו כל כך, ודווקא את בשורת השבת לא הצלחנו להפיץ? איפה טעינו? מה עשינו לא נכון? הכישלון הזה מתסכל אותי בכל פעם שאני חושב עליו, ואני חושב עליו הרבה. גם ברמת האישית של כל אחד, האם אנחנו מספיק מזמינים אנשים לשולחן השבת? וגם ברמה הלאומית, למה עוד לא נמצא המשוגע לדבר שירים קמפיין, מיזם, שיחבר עוד יהודים אל מקור הברכה והשפיות?

2. הנה מונולוג מעורר מחשבה של מישהו שגילה את קסם השבת, ומנסה לעשות לה נפשות: הסופר והתסריטאי אילן הייטנר. שימו לב לדברים שאמר בריאיון מרתק לפודקאסט של הסופר עמרי פלד: "המהלך הזה של היהדות הוא מהלך ששומר עלינו, אתה מבין? ולא רק שומר עלינו אלא מפתח אותנו, מקדם אותנו, מפרה אותנו וממתק לנו את החיים. מגניב לגמרי, אחי. אתה יודע איך התחלנו לשמור שבת? זה חובה, אחי. הקמנו סטארט־אפ גאוני, אשתי ואני. הסטארט־אפ נקרא 'אחת לארבע'. הרי איך תתחיל עכשיו לשמור פתאום שבת, אחי? אתה לא יכול, יש לך את החיים, יש אילוצים, עניינים. יש לך תשוקה לשבת, אבל זו החלטה שאתה לא יכול לקבל. אתה מבין את ההיגיון מסביב לדבר הזה אבל אתה לא יכול".

עוד באתר:

הדרמה בעיצומה

תיעוד אווירי מכביש 1: השריפות שנקלטו במצלמות התנועה

גדי פוקס

השריפה בעיר החרדית

האש מתפשטת במהירות: פונו בניינים בבית שמש

שמעון כץ

באופן שיטתי

הסיר שלטי חטופים - ונאלץ להתפטר מתפקידו

שמעון כץ

12 לוחמי אש נפגעו

9 מוקדי שריפה, 163 צוותי כיבוי פועלים בשטח • כל העדכונים

מערכת אמס

וכאן נכנס לתמונה הסטארט־אפ "אחת לארבע": "אשתי ואני היינו בני 45 ו־47, איך לשמור שבת? לא ידענו מה מו מי. הלכנו לאיזו חנות בהוד השרון, קנינו פלטה, טיימר, קנינו מיחם, הכול, ואמרנו: שומרים שבת קומפלט. אחת לארבע שבתות – אבל קומפלט. עשינו את זה והיה חלום, היה מתוק, היה כיף, נעים, עדין, קסום. קראנו לשבת שאנחנו שומרים, אחת לארבע שבתות, 'שבת קודש'. ואז, מה שקרה זה שהילדים שאלו מתי עוד פעם 'שבת קודש'. אחרת הילד נזרק, אחי. הוא במכשירים, אתה אומר לו לך לחברים, לך תשחק עם הילד של ההוא…".

"והילדים מסכימים לוותר על המכשירים בשבת?" שואל, די בתדהמה, המראיין עמרי פלד.

"ברור, זה לא עולה על דעתם", עונה הייטנר בנחרצות. ופלד מנסה להבין איך בדיוק דבר כזה מתבצע במציאות: "הילד יושב בחדר?" והייטנר עונה: "הוא לא יושב בחדר, אנחנו כל המשפחה יחד. רק הולכים לנוח בצהריים. אתה מתחיל אחת לארבע והילדים מבקשים עוד ועוד, תן לנו עוד 'שבת קודש'! אמא, רוצים 'שבת קודש'!". אני שומע את הדברים של הייטנר ומשתעשע בסלוגן למיזם של שמירת שבת: "אמא, הבטחת לנו שבת לשבת!".

3. היום משפחת הייטנר כבר שומרת שבת כהלכתה בכל שבת. לא מזמן פגשתי אותם בשבת בבית כנסת ברעננה. ואיך זה קרה? "עשינו 'שבת קודש' אחת לשלוש, אחת לשתיים, ואז כבר הרגשנו חריקה במערכת. אתה נוסע באוטו לאיזה מנגל, ואתה כולך מתגרד ממה שאתה עושה, אתה מרגיש שזה לא נכון לך. לא נכון בכלל. לא נכון. לא יודע איך להגדיר, אחי, זה מהלך לא נכון. זה לא מסתדר עם איך שבנוי היוניברס הזה לתוך הנשמה שלך, זה לא יושב, הנסיעה הזאת לא יושבת. עד שפעם אחת קיבלנו פנצ'ר, אחי. אני יודע בדיוק איפה, כי עד היום אנחנו צופרים כשאנחנו עוברים שם, צפירה קצרה של אזכרה בכביש החוף… אני ככה עם בגדי שבת בדרך למנגל אצל ההורים או משהו, מתכופף ומתחיל לתקן ת'פנצ'ר. סיפור אמיתי. ואני מרגיש את המערכת אחי, את העצבים, זה לא המקום, זה לא נכון. ומאז, זהו, עברנו מאחת לארבע לאחת לאחת".