בשנים הראשונות לאחר קום המדינה, החל גל עלייה גדול לארץ. חלקם הגדול של העולים שוכנו במחנות מעבר שנקראו "מעברות". מחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית בבאר שבע הקימה ארבע מעברות, מהן שתיים – "מעברה א'" ו"מעברה ב'" – היו מחנות אוהלים הצמודים לעיר העתיקה, בשטח עליו עומד כיום השוק העירוני. בקיץ 1950 חיו במעברות א' וב' 4,872 אנשים, שהגיעו ממגוון ארצות: רומניה, עיראק, תימן, פרס, מרוקו ועוד.
חיי העולים במעברות היו קשים. מלבד קשיי היום-יום, תנאי המצוקה, התברואה ופגעי הטבע, היה עליהם להתמודד עם שפה חדשה, תרבות ואורח חיים חדש, חוסר תעסוקה ובעיות ביטחון. "מעברת משק עזר" הייתה צמודה לשכונת משק עזר (כיום נווה נוי). התגוררו בה בעיקר עולים מצפון אפריקה והיא פורקה בשנת 1957. "מעברת חצרים", שהייתה ממוקמת בשטח בו שוכנת כיום נווה זאב, פורקה בשנת 1968.
כדי "לחסל" את המעברה הוחלט להחיל מדיניות חד-צדדית, לפיה אנשים חדשים לא מתקבלים אליה. דיירים שקיבלו יחידת דיור ב"בתי התותח" בשיכון צפון (שכונה א'), צריפיהם נהרסו ואספקת המים לא חודשה בהם.
עוד באתר:
לפני כשנתיים, לרגל פתיחת אירועי שבוע שימור אתרים בבאר שבע, התקיים בגלריית טרומפלדור בעיר העתיקה ערב מיוחד, במסגרתו הוצגו תערוכת צילומים וקטלוג בנושא המעברות ההיסטוריות בעיר. בעקבות התערוכה, פנה צבי וייסלר אל ראש העיר, רוביק דנילוביץ', בבקשה שיוקם מיצב קבוע בנושא. ראש העיר פנה בנושא אל יו"ר ועדת ב"ש לשימור ומייסד "הצלמנייה", גואל דרורי, שבשיתוף המועצה לשימור אתרים הוציא לדרך את הקמת המיצב.
מריה מצרפי, מנהלת מחוז דרום במועצה לשימור אתרים: "מתוך מעברות באר שבע צמחה קהילה חזקה, שהקימה וייסדה את העיר למרות הקושי וההתמודדות היומיומית, בזכות העזרה לזולת והנחישות להצליח על אף כל האתגרים. חשוב להעביר הלאה את המורשת הזו, על מנת שהדורות הבאים יכירו אותה ולא יקבלו הכל כמובן מעליו. מי שחי באוהלי המעברות, "זכה" גם לראות שלג בבאר שבע ולהרגיש איך זה כשאין חשמל או מים זורמים. אותם בוגרי מעברות, למדו מהי עבודה קשה וכמה חשובה תרומתם להקמתה של באר שבע וצמיחתה לעיר שהיא כיום".
המיקום שנבחר הינו בסמוך לשוק העירוני, במקום בו שכנה בעבר מעברה א'. המיצב עצמו – שיהווה חלק חדש ומרתק במפת התיירות העירונית – כולל תמונות היסטוריות של מעברות שונות שהיו בב"ש – כולן מאוסף ארכיון גואל דרורי – וכן שלט כחול של המועצה לשימור אתרים המתאר את תולדות המעברות בעיר.
