הניה שוחט מספרת

כך הסתיים הריב על החניה, בציונו של הרבי מזוועהיל

"לימדתי עליה זכות שהיא ודאי לא בדרך לציון של הרבי מזוועהיל, אלא בדרך לבית המשפט שצמוד לשם"

יונת קפלן

כ"ח בטבת תשפ"ה, 28/01/25 12:06

א+

א-

החניה סמוך לציונו של הרבי מזוועהיל | צילום מסך מתוך גוגל מפות

"אתמול", מספרת הסטנדאפיסטית הניה שוחט בתוכנית 'הבמה שלך' בהגשת יונת קפלן, "אני סיימתי סבב של שני חמישי שני בציונו של הרבי מזוועהיל. עכשיו, לירושלמיות, זה בקטנה, הולכים, קופצים. אבל מי שמגיעה לשם והיא לא מ-02, צריך להסיר בפניה את הכובע, מדובר במאמץ. אני יודעת על כאלה שהן נוסעות ביחד, ונוסעות לפני העבודה, ונוסעות ב-6 בבוקר כדי להספיק לפני הפקקים. אני יודעת על נשים שממש מתאמצות סביב העניין הזה".

לדבריה, "מי שכבר התנסתה בחוויה הזו של שני חמישי שני ובאה ברכבה הפרטי, ודאי יודעת על בעיות החניה במקום, שכן הובטחה סגולה גדולה לקבל מה שאתם רוצים בשני חמישי שני, אבל חניה לא כלולה בסגולה. וכל פעם אני ככה מוצאת את עצמי מחכה, מחכה, מחכה. אתמול היה עומס רציני ביותר, כנראה שאתמול התחיל מחזור מאוד גדול של שני חמישי שני".

"כנראה שבדיוק סיימו את השיווק", אמרה המגישה יונת קפלן.

"כן", הסכימה שוחט, "מאות נשים צבעו על החניה המסכנה שלצד הקבר".

"שצריך להגיד שזה שלושה רכבים שם, החניה, כן?", אמרה קפלן, "אין יותר מקום מזה, זה לא באמת חניה".

שוחט ממשיכה ומספרת: "אני מחכה ככה עם הרכב הקטן שלי, באמת, בסבלנות רבה, ואז ראיתי חניה, ותכננתי להיכנס אליה, אבל עוד לפני שלחצתי על הגז, באה מישהי, כאילו היא נהגת מרוצים, ועשתה סיבוב, ועוד לפני שאני הספקתי לפתוח את הפה, היא כבר צעקה על הרצון שלי להיכנס לחניה שאני חיכיתי לה. אני ככה הייתי קצת בהלם, ולימדתי עליה זכות שהיא ודאי לא בדרך לזוועהיל, היא כנראה בדרך לבית המשפט, שהוא גם צמוד לשם, כי זה אווירה של בית המשפט, זה לא אווירה של זוועהיל".

"ירדתי את המדרגות הנוראיות", ממשיכה שוחט, "הגעתי לשם, והנה אני רואה את חברה שלי מהחניה. אגב, חשוב לציין, אני מצאתי חניה דקה אחרי זה, באמת, שתיקתי זיכתה אותי בחניה, ואני אומרת לך, היה לי מלחמה, כמו שבגן לומדים על יצר הטוב ויצר הרע, היה לי מלחמה. היצר הרע אמר, אה, היא באה להתפלל?! היצר הטוב אמר לי, הניה, תמחלי לה. בסוגריים, אני אגיד, שגם בתוך הקבר, היא אמרה למישהי – זוזי, רוח הקרב המשיכה גם שם, 'זוזי, אני צריכה לשים אבן'. וממש, אני ניהלתי בתוכי קרב לדון אותה לכף זכות, ולהגיד שהיא כנראה צריכה סגולה דחוף, סגולה במזומן. אמרתי, הניה תסלחי לה, את את החניה שלך קיבלת".

שוחט מסיימת: "אני חושבת שזה מראה שכולנו ככה, יש לנו רגעים של קדושה ונופת צופים, רגעים של הרבה עדינות. ויש רגעים של ריב על החניה ורוח בית משפט, רגע אחד אנחנו רבים ורגע אחד אנחנו בקדושה".

האזינו לקטע המלא, מתוך התוכנית 'הבמה שלך' בהגשת יונת קפלן:

תגובות