האדמו"ר השני בשושלת חסידות גור היה הרבי ה"שפת אמת". לרגל היא"צ ה' שבט דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על רבי יהודה אריה ליב אלתר זצ"ל.
א. בכ"ט ניסן תר"ז (1847) נולד בן לר' אברהם מרדכי אלתר (שהיה בנו של מייסד חסידות גור בעל "חידושי הרי"ם) ולאמו אסתר,בעיר ורשה בירת פולין. ושמו בישראל יהודה.
ב. בגיל שנתיים התייתם הפעוט מאימו בגיל תשע התייתם גם מאביו רבי אברהם מרדכי.
עוד באתר:
ג. לאחר פטירת אביו, עבר להתגורר ולהתחנך בבית סבו, הרבי יצחק מאיר אלתר האדמו"ר מגור בעל "חידושי הרי"ם". הסבא שאהב מאד את נכדו הקטן שקד במאמצים מיוחדים בכל הקשור לחינוך נכדו.
ד. הרבי מגור שכר מלמד עבור נכדו והתנה עימו שלושה תנאים הכרחיים. על המלמד להעיר את נכדו לפני עלות השחר, עליו ללמדו תורה ומצוות במשך 8-10 שעות ברציפות, עליו לדאוג שבמהלך לימודי נכדו, ילמד הילד כל יום חידוש בתורה. יהודה הנכד התבלט בשקדנותו ובהתמדתו בלימודיו התורניים.
ה. כבר כילד לקחו סבו האדמו"ר, פעמיים, לראות את רבי מנחם מנדל מקוצק, מורו, רבו ורעו של הסבא. כשנשאל האדמו"ר מה ראה לקחת ילד קטן לרבי מקוצק ? השיב: כדי שיראה פעם יהודי אמיתי. בגיל 15 נשא יהודה לאשה את יוכבד –רבקה ביתו של הרב יהודה קמינר (נכדו של "הברוך טעם" הרב ברוך תאומים פרנקל מגדולי הדור דאז). כיוון שגם חותנו נשא השם יהודה, ציווה הסבא-האדמו"ר להוסיף השם אריה-ליב לנכדו. מאז נישואיו הקדיש יהודה אריה ליב את כל זמנו לתפילה וללמוד תורה.
ו. בחודש אדר תרכ"ו (1866) והוא בן 19,נפטר סבו האדמו"ר מגור. בצוואתו כתב הרבי כי נכדו ימונה לרב העיירה גורא. החסידים רצו למנות את רבם כאדמו"ר החדש, אבל רבי יהודה אריה ליב סירב ודחה הצעתם. עקב הסירוב מינו החסידים את רבי חנוך הניך הכהן לוין האדמו"ר מאלכסנדר. רק לאחר הסתלקותו של רבי חנוך הניך, ויהודה אריה ליב בן 23, חזרו החסידים ולחצו על רבם להיענות ולהנהיג את חסידות גור. לבסוף נענה לפניותיהם וקיבל עליו האדמורו"ת. לדבר אחד סירב בכל תוקף, לשבת בכסאו של סבו בראש השולחן. מאז יושבים אדמו"רי גור באמצע שולחן ההתכנסות.
ז. בעקבות הנהגתו של רבי יהודה אריה ליב את חסידות גור, צמחה החצר שלו לחסידות הגדולה ביותר והמרכזית בפולין. רבים נהרו לחצר גור בבקשות לקבל הדרכה ועצה מהרבי וכמובן לקבל ברכתו של האדמו"ר. צעירים רבים באו ללמוד בבית המדרש של גור ומתוך הכרותם בגאונותו ובהתמדתו של רבם בלימוד התורה היו מרבים להתייעץ עימו בנושאי לימודיהם. הרבי היה מקבלם בפתח חדרו כשהוא נשען במשך שעות רבות על ארון ספריו . תשובותיו היו בקצור נמרץ ולכן הספיק לקבל קהל גדול בכל יום.
ח. הרבי סרב בתוקף לקבל מחסידיו פדיון נפש. פרנסתו באה מהחנות הקטנה של רעייתו. רבי יהודה אריה ליב דירבן את חסידיו לעסוק במלאכה או במסחר. ביוזמת הרבי הוקם שיכון מיוחד לחסידיו הבאים לחצר. המוני הבאים לעיירה גורא אל הרבי, הביאו את השלטונות לבנות קו רכבת מוורשה לגורא.
ט.בחודש אב תרס"א (1901) נפטרה אשתו הראשונה ובתום שנת אבלותו נשא לאשה את ביתו של האדמו"ר ברוך מגורליץ. צאצאיו (כולם מאשתו הראשונה) היו רבי אברהם מרדכי "האמרי אמת" שהנהיג החסידות כאדמו"ר הרביעי של חסידות גור. רבי משה בצלאל נרצח במחנה ההשמדה טרבלינקה. בנו רבי נחמיה אלתר, רבי מנחם מנדל אלתר שגם הוא נרצח בטרבלינקה ועוד בנות שנשאו לאחיינו רבי יצחק מאיר אלתר, רבי שלמה יוסקוביץ, רבי יצחק מאיר לוין ורבי פישל היינה. ארבעה מילדי הרבי נפטרו בילדותם.
י. רבי יהודה אריה ליב אלתר נפטר בה' שבט תרס"ה (1905) היום לפני 110 שנים. בפטירתו היה בן 58 בלבד. חסידיו הקרובים טענו כי הסתלקותו כאיש צעיר היה מרוב דאגה לאלפי חסידיו שגויסו לצבא הצאר הרוסי במלחמתו כנגד יפן. האדמו"ר נהג אז בתקופת המלחמה לישון על הרצפה כשרק מעיל לגופו . הרבי היה בוכה שעות על מר גורלם של חסידיו.
הרבי נקבר לצד סבו זצ"ל, בעיירה גור. האוהל שהוקם נהרס ע"י הנאצים ושוקם אחרי השואה . את כינויו ה"שפת אמת" קיבל אחרי שפורסמו ספריו שכללו :דרשות על פרשיות השבוע, חידושי הרבי על הש"ס , פרשנותו על ספר תהילים ועל ההגדה לפסח. את השם "שפת אמת לקחו ילדיו מהאמור בספר משלי (פרק י"ט) :"שפת אמת תיכון לעד".
בשנת 1921 הוקמה הישיבה המרכזית של חסידות גור בירושלים תחת השם "שפת אמת". זכותו תגן עלינו
