הנגב הישראלי נמצא בצמיחה בולטת לעין ומשמחת הלב. "ירידת" בסיסי הצבא לדרום ( עיר הבהדי"ם) ופריחת אלה שנקראו פעם עיירות עולים הם הסממן הבולט להצלחה. דוד גדנקן מסמן 10 נקודות שרציתם לדעת על העיירה ירוחם שבנגב.
א. דרומית לבירת הנגב באר שבע, דרומית לעיר דימונה, על המצוק התלול של תופעה גיאולוגית ייחודית בנגב הקרוי "המכתש הגדול" נמצאת העיירה ירוחם.
ב. שמה של ירוחם נלקח מתוך כתובת עתיקה, ממצא ארכיאולוגי, הידועה בשם "כתובת שישק" . שישק מלך מצרים, מלך בשנים 924 עד 945 לפני ספירתם, שישק שנתן מקלט לירבעם בן נבט בבורחו מפני שלמה המלך, שישק שעלה על ירושלים בשנה ה5 למלכות רחבעם. בכתובת שישק נאמר "ערד לבית ירחם" (ר' בחולם).
עוד באתר:
ג. בכניסה המערבית ליישוב, נמצא תל עתיק הקרוי בערבית "תל רח'מה" תל המזוהה ע"י החוקרים כירוחם העתיקה. בסמוך לתל העתיק באר מים עתיקה בשם "באר רח'מה" הארכיאולוג וההיסטוריון פרופסור יוחנן אהרוני, מזהה באר זו כבאר שמצאה הגר בזמן שתעתה במדבר באר שבע עם בנה ישמעאל.
ד. בתחילת חודש שבט תשי"א (1951), השבוע לפני 64 שנים, יזם חבר קיבוץ גן שמואל שעסק בהתיישבות, הקמת מעברה, שבימיה הראשונים הושיבו בה עולים חדשים מרומניה. שמה של המעברה בעת היווסדה היה "כפר ירוחם".
ה. כעבור כמה שנים הצטרפו למתיישבים הראשונים, עולים ממרוקו, מפרס, והודו. התפתחה במקום אוכלוסיה מעורבת ומגוונת.
ו. בראש היישוב הציבה המדינה את מנחם מענית, חקלאי ממיסדי מושב נהלל בעמק יזרעאל. לזכותו של מנחם יצוין כי הוא העביר את משפחתו להתגורר בישוב בתנאים לא קלים. חייבים לציין שמעברה הממוקמת בין באר שבע ומעלה עקרבים לא יכלה לספק, אז בשנות החמישים, פרנסה לתושביה, חיי התושבים היו קשים מנשוא.
ז. בשנת 1959 שמונה שנים לאחר היוסדה, פורקה המעברה, במקומה הוקם ישוב קבע. הסטטוס של המעברה שונה ל"מועצה מקומית". עברו עוד כשלוש שנים ובשנת 1962 מתגוררים במקום כ-1700 תושבים . שם היישוב שונה ונקרא "ירוחם" .
ח. מדינת ישראל השקיעה סכומים גדולים בסלילת רשת כבישים חדשה למצפה רמון ולאילת. התוצאה לעיירה ירוחם הייתה מאד בעייתית. פיתוח הכבישים הרחיק את ירוחם מצירי תחבורה ראשיים. למעשה בפועל "התרחקה" ירוחם ממרכז הארץ. צעירים רבים נטשו את ירוחם והישוב סבל מהגירה שלילית.
ט. עשרות השנים הבאות החל משנות ה-70 הביאו לשינוי קיצוני בחיי העירה. מפעלי תעשיה הוקמו בסמוך לירוחם. נזכיר את פניציה מפעל הזכוכית, מפעלים למוצרים קוסמטיים, ועוד. בשנות ה-90 נוספו עולים מברה"מ וכן ציבור ציוני מארה"ב ומבריטניה שראה ב"הטמעות" בתוך האוכלוסיה בירוחם מצוות יישוב הארץ. מבני ציבור רבים הוקמו בירוחם כבית תרבות מהודר, מתנסים ועוד. בעשור האחרון עמד בראש המועצה הקרואה האלוף (מיל) עמרם מצנע (לשעבר ראש עירית חיפה, יו''ר מפלגת העבודה וחבר כנסת מטעמה וממפלגת התנועה) שהביא בקשריו תנופה גדולה לירוחם. "פעמי" מעבר הצבא לנגב גם הם גורמים לתנופת בניה מרשימה. לפני כשלוש שנים בעקבות גידול של האוכלוסיה קיבלה ירוחם מעמד של עיר.
י. ברצוני להקדיש הפרק האחרון לחיים הדתיים בירוחם. הדבר הנשגב ביותר היא הגעתם של גרעינים דתיים שהגיעו לירוחם מתוך אמונה שצעירים שגדלו באזורים מצליחים, לרוב בערים הגדולות, חייבים להשתלב בעיירת פיתוח כדוגמת ירוחם. רבים מחברי הגרעינים, הקימו משפחות במקום, למדו במוסדות להשכלה גבוהה ותרמו לקהילה מהידע והכשרון.
בשנת 1985 הקים הרב רפאל טיקוצ'ינסקי ישיבה גבוהה בירוחם. שיטת הלימוד המיוחדת בה הביאה למקום תלמידים רבים. פרופסור מנחם אלכסנברג יזם גרעין דתי לאומי בשם "משמיע שלום" שהקימו בירוחם מכללה לאמנות ויהדות. בירוחם ישיבת הסדר שרבים מבוגריה חוזרים ומקימים ביתם במקום. בית חב"ד המקומי פעיל מאד ואחד ממפעליו הייחודיים הקמת בית תמחוי לנזקקים. אוכלוסית ירוחם למעלה מרבבה וב"ה נמצאת בצמיחה חברתית וכלכלית .
