
הגמרא במסכת ברכות אומרת, "אין אדם נפרד מחברו, אלא מתוך דבר ההלכה שמתוך כך זוכרהו". בסוף התוכנית 'המוקד הציבורי' עלה הגאון הרב ישראל מעטוף, דיין וראש מחלקת ממונות במכון ההלכה, להשיב על שאלות הלכתיות מרתקות שתופסות את כולנו ביום יום.
המגיש צבי טסלר, הציג תחילה ואמר: "נושא שקשה מאוד להינצל ממנו. אין מאזין, אני מאמין, שלא נתקל בדילמה הזאת, דילמה כלכלית, צרכנית, הלכתית. קורה, אנחנו יוצאים משירותים לפעמים בבית כנסת ותלויה איזו מגבת על הקיר, לא המגבת שבית הכנסת קבע, אלא מגבת שמישהו שם שם. מותר לי להשתמש בה לנגב? אסור להשתמש בה לנגב? יש מטען, אני יכול להשתמש בו או לא יכול להשתמש בו, יש המון דוגמאות כיוצא באלה".
עוד באתר:
הרב מעטוף הסביר, "השולחן ערוך הרב, השאיר גם ספר על דיני ממונות, שם הוא אומר כי אתה צריך לפני זה לבדוק האם אתה עכשיו מחסר לשני, או לא מחסר לו. זאת אומרת, האם אחרי שהשתמשת, ירד לו במפלס החלב, העוגיות, הכסף, או שהדבר לא יחסר אותה לשום דבר".
"הוא אומר בפורש, הוא אומר להזהיר לרבים שנכשלים בזה מחמת חסרון ידיעה, זו לשון שהוא לא כל כך משתמש בה. אז הוא אומר שברגע שאתה מחסר לשני, לא יעזור, אפילו שהוא חבר שלך, הוא כותב שם 'רעו אשר כנפשו'. ואפילו שאם הוא ישמע שהשתמשת, הוא ישמח ויגיל. זאת אומרת, לא רק שהוא יסכים לך, הוא ישמח שהיית השתמשת, בכל זאת אסור להשתמש בלי ידיעתו. וזה משהו שמאוד מאוד קשה לביצוע, אבל זאת ההלכה", אומר הדיין.
"זאת אומרת, למשל הדוגמה של העוגיות שנתתי", הוסיף הרב מעטוף, "שזה יכול להיות אפילו חבר טוב מאוד שנכנסת אליו לבית, ואתה רואה שם עוגיות על השולחן, או במקום העבודה, או בכולל, ואפילו אתה יודע שהוא ישמח שאתה תיקח, אסור לך לקחת, אלא אם כן הוא לוקח בחשבון מראש שאתה תיקח את זה".
עוד הוסיף הרב ואמר, "האדמו"ר הזקן בעל השולחן ערוך הרב, אומר שבעצם כרגע זה נקרא שאתה משתמש באיסור, אפילו שהוא רק אחר כך הוא יתיר לך את זה, וכרגע הוא לא יודע. בשונה אבל מהמגבת והמטען והעט וכל האפשרויות האחרות, ברגע שאתה לא מחסר לו, פה אני כן יכול להפעיל שיקול דעת, פה אני יכול לחשוב, אני מכיר אותו, אני יודע שהוא לא מקפיד, אז יהיה מותר לי".
לגבי שימוש במטען, אמר הרב מעטוף, "בגלל שזה משהו שהוא לא מחסר, אז אם אני מכיר אותו, או אני יודע שהוא מסכים, אז מותר, אם אני לא מכיר אותו, אז פה יש כללים. הכללים אומרים שאם יש חשש שינזק הדבר, אז אני אומר שהוא כנראה מקפיד".
מה לגבי תשמישי קדושה?
לגבי תשמישי קדושה, "זו באמת המלצה לכתוב על הספרים שאפשר להשתמש, וזכות בעל הספרים שישתמשו בספרים שלו. אבל באופן כללי בדבר המצווה, אנחנו מניחים יותר שבן אדם מסכים שישתמשו בחפציו לדבר מצווה, למרות שייתכן שיהיה נזק כל שהוא, אבל באופן כללי לא. לא אמור להיות נזק, זה כבר מספיק לי לקבוע שהוא כנראה מסכים. ולכן בהלכה מופיע במפורש, בשולחן ערוך, טלית, תפילין, לולב, שופר, אבל, הבן אשי חי למשל כותב, הוא מעיד על עצמו, הוא אומר, 'אני מקפיד על אנשים שלא ישמשו בטלית שלי'. הוא טוען שזה תלוי ואין כל הדעות שוות, ולכן בזמנו היה אסור ואני חושב שכיום זה יהיה תלוי פשוט ברמת ההגנה והמזג האוויר במקום, זאת אומרת, אם כרגע יש מזגן, הכל ממוזג, אין שום בעיה, או חורף, אז אין חשש שאנשים יקפידו עליי, אז יהיה מותר, אבל אם המצב הוא קצת שונה, אז יהיה אסור. זה כל דבר לפי עניינו", הוסיף.
האזינו לקטע המלא מתוך 'המוקד הציבורי' ב'קול חי' ובו תקריות נוספות שבכל יום עמנו: