
שנת 2024 הייתה שנה של האצה טכנולוגית ושינויים עמוקים בהרגלי החיים, הצריכה והתקשורת, כפי שמשתקף בדוח האינטרנט השנתי של חברת בזק. בשנה זו, המרחב הדיגיטלי המשיך להשתלב בחיי היומיום של הישראלים, הן בזמנים של שגרה והן בתקופות חירום, תוך שהוא מעצב מחדש את הדרך שבה אנו צורכים מידע, מקבלים החלטות ומשתמשים בטכנולוגיות חדשות. הדוח מציג תמונה מורכבת של חברה המחוברת יותר מתמיד, אך גם מתמודדת עם אתגרים חסרי תקדים.
הנתונים מראים כי אירועי השנה האחרונה, ובייחוד המלחמה, תרמו לחיבור מוגבר של האוכלוסייה לדיגיטל. כ-63% מהבוגרים ציינו כי הם צמודים יותר לטלפונים הניידים מאז פרוץ המלחמה, כאשר 76% מבני 60 ומעלה רואים באפליקציות התרעה על אזעקות ככלי קריטי לשמירה על תחושת הביטחון. השפעת המלחמה ניכרת גם בדפוסי צריכת המדיה: 23% מהישראלים דיווחו כי צריכת התוכן שלהם עברה לשעות לא שגרתיות, בעיקר לשעות הלילה המאוחרות, כתוצאה מהמציאות הביטחונית והמתחים הנלווים לה.
עוד באתר:
השימוש באינטרנט הפך לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום, אפילו באזורים שנפגעו ישירות מהלחימה. בערים בדרום ובצפון, שנמצאו במוקדי העימות, נרשמה ירידה חדה בשימושיות האינטרנט בתקופות הקרב, אך עם הפסקת האש החלה התאוששות הדרגתית. יחד עם זאת, חלק מהיישובים עדיין לא חזרו למלוא הפעילות הדיגיטלית, והפער מורגש בעיקר באזורים בעלי תשתית מוגבלת.
מגמת הגידול בשימוש בכלים דיגיטליים מתקדמים נמשכת, כאשר תחום הבינה המלאכותית הפך למרכזי יותר מאי פעם. כ-90% מבני הנוער מכירים כלי AI, ו-77% מהם משתמשים בהם באופן פעיל לצרכים יומיומיים מגוונים. הכלים הפופולריים ביותר כוללים את ChatGPT, Midjourney ו-DALL-E, המשמשים ליצירת תוכן, תרגום, עיצוב וחיפוש מידע רפואי. בקרב בני הנוער, 34% ציינו שהם שולטים בשימוש בכלים אלו, בעוד בקרב מבוגרים בני 60 ומעלה, רק 11% הביעו שליטה דומה. השימוש בכלי AI גם חורג מעבר לשימושים בסיסיים ומשמש חלופה הולכת וגוברת למנועי חיפוש מסורתיים כמו גוגל. 53% מבני הנוער סבורים שאין כמעט נושאים שלא ניתן לחפש באמצעות בינה מלאכותית, ו-41% משתמשים בכלים אלו לפחות פעם בשבוע.
בד בבד עם האימוץ המואץ של טכנולוגיות, עולה תחושת אי-ודאות במידע הנמצא ברשת. כ-85% מהישראלים מדווחים על קושי להבחין בין מידע אמיתי לפייק ניוז, במיוחד בנושאים רגישים כמו מידע על חטופים. בקרב הצעירים, 66% הודו שנחשפו לפייק ניוז לפחות פעם אחת במהלך השנה האחרונה, בעוד שבקרב הבוגרים שיעור זה עמד על 86%. הבלבול הנובע מהפצת מידע מטעה יוצר תחושת חוסר אמון במידע שמתקבל במדיות החברתיות ומגביר את הצורך בכלים לאימות תוכן.
השנה החולפת הביאה גם לשינויים בהרגלי צריכת התוכן. 81% מהישראלים צופים בסרטונים קצרים בני פחות מדקה ברשתות החברתיות, כאשר שיעור זה גבוה במיוחד בקרב בני הנוער (89%). התופעה משפיעה גם על הרגלי הקריאה: פחות ישראלים קוראים טקסטים ארוכים או ספרים, ומעדיפים תוכן קצר ותמציתי. השינוי הזה מתבטא גם בעולמות הבידור, שבהם הפופולריות של פלטפורמות כמו TikTok ו-Reels ממשיכה לגדול.
המציאות הכלכלית וההתמודדות עם יוקר המחיה הובילו את הישראלים לאמץ כלים דיגיטליים לניהול חכם של הוצאות. כ-70% מהאוכלוסייה משתמשים באפליקציות להשוואת מחירים ולחיפוש דילים, בעוד 63% צמצמו את היקף הקניות שלהם באונליין. אתרים זולים כמו Aliexpress ו-Shein זוכים לפופולריות, כאשר 74% מציינים כי הם מעדיפים לקנות באתרים אלו כדי לחסוך. מנגד, 84% מהצרכנים צמצמו רכישות אימפולסיביות באינטרנט. המלחמה גם הביאה לירידה בשיעור המנויים לשירותי תוכן בתשלום כמו סטרימינג ועיתונים דיגיטליים, שהצטמצמו בכ-4%-2% במהלך השנה.
תחום התשלומים הדיגיטליים ממשיך לגדול. כ-80% מהישראלים משתמשים באפליקציות תשלום כמו ביט ופייבוקס, מה שמקטין את השימוש במזומן ובכרטיסי אשראי פיזיים. המעבר לתשלומים דיגיטליים ניכר בעיקר בקרב הצעירים, כאשר בני 18-25 מדווחים על שימוש מוגבר באפליקציות תשלום המנוהלות דרך פרטי אשראי של הוריהם.
הדוח חושף גם היבטים חברתיים ורגשיים המושפעים מהעידן הדיגיטלי. 54% מהנשאלים סבורים כי האפשרות לעבוד מרחוק משפיעה על שיקולי עזיבה או הישארות בישראל. 21% מהישראלים שוקלים לעזוב את הארץ, ושיעור זה גבוה במיוחד בקרב גילאי 35-54, שמציינים את תחושת הניתוק החברתי והלחצים הכלכליים כגורמים מרכזיים בהחלטה זו.
השנה האחרונה מוכיחה כי הדיגיטל ממשיך לעצב מחדש את חיינו. בין אם מדובר בהתרחבות השימוש בבינה מלאכותית, באימוץ פתרונות תשלום חדשניים או בשינוי הרגלי הצריכה, ברור כי הטכנולוגיה כבר אינה רק כלי, אלא חלק בלתי נפרד מהמציאות היומיומית שלנו. אך לצד ההזדמנויות שמביא עמו העולם הדיגיטלי, יש להתמודד עם אתגרים כמו אמון במידע, חשש מאיומי סייבר והשפעות חברתיות עמוקות.