ג'ארד קושנר, מי שהיה יועצו הקרוב של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, אמנם אינו מחזיק כיום בתפקיד רשמי בממשל האמריקני, אך הוא ממשיך להיות דמות מעורבת בענייני המזרח התיכון. מאז ניצחונו של טראמפ בפריימריז הרפובליקניים, קושנר מגלה עניין מיוחד בנעשה באזור, ובפרט במהלכים הנוגעים לישראל ולעזה. בתקופת כהונתו בבית הלבן, הוא הוביל את הקשרים עם מדינות ערב מתוך גישה פרגמטית, שהתמקדה בפיתוח כלכלי כמנוף לפתרון סכסוכים – גישה שהתגלמה בהסכמי אברהם.
בריאיון שנתן בשנה שעברה לערוץ יוטיוב של אוניברסיטת הרווארד, שיתף קושנר את השקפתו על עזה ואופקיה הכלכליים. "הנכסים על קו המים של עזה יכולים להיות בעלי ערך רב אם יתמקדו בבניית פרנסה", אמר בשיחה עם פרופ' טארק מסעוד, יו"ר הסגל של יוזמת המזרח התיכון בהרווארד. הוא הביע אכזבה מכך שההשקעות שהוזרמו לרצועה נוצלו לבניית תשתיות טרור במקום לפיתוח כלכלי. לדבריו, עזה כיום "אינה תקדים היסטורי, אלא תוצאה של מלחמה", ומעט מאוד מהתשתיות שלה נותרו עומדות.
קושנר גם התייחס לאסטרטגיה הישראלית בדרום הרצועה, והביע את עמדתו לגבי האוכלוסייה ברפיח. "אם הייתי מנהל את ישראל, העדיפות הראשונה שלי הייתה להוציא את האזרחים משם", אמר, ואף ציין שייתכן שניתן יהיה ליישבם מחדש במצרים באמצעות מהלכים דיפלומטיים. הוא הדגיש כי ישראל אינה מתנגדת עקרונית לשיבתם של תושבי עזה בעתיד, אך סבר כי פינוי זמני עשוי להקל משמעותית על המאמץ הצבאי מול חמאס.
עוד באתר:
באשר לפתרון מדיני עתידי, קושנר שלל את האפשרות להקים מדינה פלסטינית עצמאית. הוא תיאר את הרעיון כ"סופר גרוע", וטען שמימושו יהיה בגדר "תגמול על טרור". עמדתו משקפת את הקו הנוקשה שאימץ בתקופת כהונתו בבית הלבן, כשהתמקד בהיבטים כלכליים יותר מאשר באידיאולוגיות מסורתיות. אף על פי שאינו חלק מהממשל הנוכחי, נראה כי השפעתו במזרח התיכון עודנה ניכרת.
