זהירות הונאות פישינג: למי מנסים האקרים להתחזות?

מתקפות הפישינג בישראל נמצאות במגמת עלייה חדה, עם גידול של 80% במספר התשתיות שטופלו בהשוואה לשנה שעברה. לפי נתוני מערך הסייבר הלאומי, בשנת 2024 טופלו 4,491 תשתיות פישינג, כאשר זמן הטיפול הממוצע להסרת תשתית עמד על חמש שעות בלבד. עוד עולה מהנתונים כי 80% מהבקשות להסרת תשתיות עוינות טופלו בתוך 24 שעות, מה שמעיד על מאמץ ממוקד ומהיר להגנה על הציבור מפני מתקפות ההונאה הדיגיטליות.

בהסתכלות על הגופים שאליהם ניסו התוקפים להתחזות, בראש הרשימה נמצא שירות התשלומים BIT עם 15% מהניסיונות, ואחריו דואר ישראל (12%), חברת כרטיסי האשראי CAL (10%), חברת השילוח DHL (8%) ובנק לאומי (7%). התחזות למותגים אמינים היא אחת הטכניקות המרכזיות בהונאות פישינג, שכן היא מייצרת אצל הקורבן תחושת ביטחון מדומה ומגבירה את הסיכוי שימסור מידע אישי או פיננסי.

עוד באתר:

הדרמה בעיצומה

תיעוד אווירי מכביש 1: השריפות שנקלטו במצלמות התנועה

גדי פוקס

"יש פה מישהו?"

תיעוד דרמטי: מוודאים שאיש לא נשכח ברכבים

אלי יעקובוביץ

השריפה בעיר החרדית

האש מתפשטת במהירות: פונו בניינים בבית שמש

שמעון כץ

לצמצם סיכונים

תיעוד חריג: הטרקטור הורס את גדר ההפרדה בכביש 1

אבי יעקב

בשנה האחרונה חלה עלייה משמעותית בתחכום הודעות הפישינג, בין היתר בשל שימוש גובר בבינה מלאכותית. טכנולוגיות חדשות מאפשרות להאקרים לייצר הודעות משכנעות יותר, עם ניסוחים תקינים וגרפיקה מקצועית שמקשה על הקורבנות לזהות שמדובר בניסיון הונאה. עם זאת, עדיין ניתן להבחין בכמה סימנים מחשידים, כמו ניסוחים לקויים, היעדר פנייה אישית, יצירת תחושת דחיפות או איום, ושימוש בקישורים חשודים או מקוצרים.

מערך הסייבר הלאומי ממליץ לנקוט במשנה זהירות ולפעול לפי כללי הזהירות הבסיסיים: לא ללחוץ על קישורים חשודים, לא להזין פרטים אישיים בהודעות או אתרים שאינם רשמיים, להיכנס לאתרים דרך חיפוש בגוגל ולא דרך קישורים שהתקבלו בהודעה, ולדווח על כל מקרה חשוד למוקד 119 של מערך הסייבר. ההגנה מפני מתקפות פישינג היא משימה משותפת למדינה ולציבור, וערנות אישית יכולה למנוע נזקים כבדים.