אירועי 7 באוקטובר חוללו שינוי דרמטי במספר נפגעי פעולות האיבה בישראל: כ-61,000 אנשים הוכרו כנפגעי פעולות איבה בחמשת החודשים הראשונים למלחמה לבדם – פי 131 מהממוצע השנתי בשנים 2009-2022, שעמד על 450 מקרים בלבד. כך עולה מדוח מבקר המדינה שפורסם השבוע.
הדוח חושף שינוי מהותי גם באופי הפגיעות: 95% מהתביעות שהוגשו למוסד לביטוח לאומי לאחר 7 באוקטובר הן בגין פגיעה נפשית – יותר מפי שלושה משיעור התביעות מסוג זה בשנים קודמות, שעמד על כ-30% בלבד.
המשמעות הכספית של השינוי הדרמטי הזה עצומה: על פי אומדן מבקר המדינה, התוספת השנתית הקבועה לתקציב המדינה תעמוד על 1-1.7 מיליארד שקל – קרוב לפי חמישה מסך התגמולים ששולמו בשנת 2022, שנאמדו ב-525 מיליון שקל.
עוד באתר:
אלא שהערכות משרד האוצר היו נמוכות משמעותית: בדצמבר 2023 העריך אגף התקציבים כי התוספת השנתית תעמוד על 520 מיליון שקל בלבד, בהתבסס על הערכת חסר של 6,700 נפגעים שיוכרו. בפועל, מספר המוכרים גדול פי תשעה.
הדוח מצביע גם על שינוי בחומרת הפגיעות: 84% מהנפגעים שהוכרו לאחר 7 באוקטובר זכאים לקצבה חודשית (המשולמת למי שנקבעה לו דרגת נכות של 20% ומעלה), לעומת 55% בלבד בשנת 2022.
בנוסף לנפגעים שכבר הוכרו, המבקר מזהה קבוצה גדולה של "נפגעי המעגל השני" – אנשים שנחשפו לאירועים אך אינם זכאים להכרה על פי החוק הקיים. על פי סקר שערך משרד המבקר, מדובר בכ-138,000 איש שעלולים לסבול מתסמינים נפשיים חמורים.
"הדין הקיים אינו תואם למציאות החריגה שנוצרה", קובע המבקר, ומציין כי נפגעי המעגל השני לא יוכלו לקבל את המעטפת הטיפולית והשיקומית שמקבלים נפגעי המעגל הראשון. הם יופנו למערכת בריאות הנפש הציבורית, שכבר כיום סובלת מעומס מוגבר וזמני המתנה ארוכים במיוחד.
הדוח מציין לחיוב את פעולת הביטוח הלאומי והרשות המאשרת, שיזמו פתרון מהיר להכרה מרוכזת בעשרות אלפי תושבי יישובי הקו הראשון כנפגעי פעולות איבה. עם זאת, המבקר מצביע על היעדר שיתוף פעולה מצד גורמי הביטחון – המשטרה וצה"ל – שיצר חוסר בהירות בתהליך ההכרה, במיוחד בערים כמו אופקים.
בעקבות הביקורת, הוקמה באפריל 2024 ועדה ציבורית לגיבוש מענה ייחודי לנפגעי 7 באוקטובר. המלצותיה, שאושרו בספטמבר, כוללות מענקים חד-פעמיים של 7,000 עד 30,000 שקל וטיפולים נפשיים בהיקף דומה. עם זאת, מציין המבקר, ההמלצות לא כללו מענה לטווח הבינוני והארוך.
