ט"ו בשבט הוא חג בו אנו חוגגים את תוצרת הארץ ונוהגים לאכול פירות יבשים ופיצוחים מסוגים שונים. חשוב לזכור – מה שיכול להיות טעים ומהנה למבוגרים, עלול להיות מסוכן מאוד לילדים קטנים. מומחי מרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית ממליצים על כללי זהירות ובטיחות בחג.
ד"ר אושרת וייס סלע, מנהלת מנהלת מערך קלינאי התקשורת במרכז שניידר, מזכירה להורים כי בוטנים, שקדים, אגוזי מלך, אגוזי קשיו, אגוזי לוז, פיסטוקים ופיצוחים, הם הגורמים המובילים לחנק בקרב ילדים ולכן אין להגישם או להשאיר בהישג ידם של תינוקות או ילדים מתחת לגיל 5. חשוב גם לשים לב שלא נפלו על הרצפה מזונות מסוכנים לתינוקות זוחלים וסקרנים. מתחת לגיל 5, ניתן לתת אגוזים ושקדים, רק במידה והם טחונים לחלוטין וללא שברים ובכל מקרה, חשוב לאכול בישיבה כדי להפחית סכנה לחנק ולאכול בהשגחת מבוגר.
פירות יבשים דביקים כמו משמש, תמרים, שזיף, חמוציות או צימוקים, מצריכים לעיסה מרובה ועלולים להדבק אל קנה הנשימה במקרה והם נשאפים לריאות. פירות יבשים דביקים ניתן להגיש לילדים מגיל 3 ועד גיל 5 ללא גלעין, בחתיכות קטנות בלבד (לא שלמים) ותחת השגחה של מבוגר.
עוד באתר:
פירות יבשים סיביים כמו אננס, קיווי, פאפייה, מנגו, מצריכים יכולת לעיסה ממושכת ויעילה. פירות יבשים קשים כמו בננה יבשה מצריכים יכולת נגיסה חזקה ולעיסה יעילה ולכן מומלץ לא להגישם מתחת לגיל 5.
חשוב לדעת כי יכולת הלעיסה של ילדים מפתחת בהדרגה. לעיסת אגוזים ומזונות דביקים וסיביים מצריכה יכולת לעיסה משוכללת וממושכת. גודל דרכי האויר של תינוקות וילדים הוא קטן מאוד ולכן גם מזונות קטנים כמו שברי אגוזים וחצאי בוטנים, יכולים לחסום אותו בקלות. ילדים עלולים לשאוף אגוזים ופירות יבשים לקנה הנשימה ומכיון שהאגוזים למיניהם קשים ורבים מהם עם צורה עגולה, הם יכולים לחסום באופן מלא את קנה הנשימה ולהוביל לחסימה מלאה של דרכי האויר ולהוביל לחנק. הפיצוחים והפירות היבשים נוטים לספוח נוזלים ולהתנפח ובכך לגרום חסימה של דרכי האוויר.
ד"ר רון ברנט, מנהל המחלקה לרפואה דחופה (מלר"ד) במרכז שניידר לרפואת ילדים, מזכיר כי במקרה של קשיי נשימה וחשד לחנק בקרב תינוקות וילדים, יש להתקשר באופן מיידי למד"א ולהישמע להוראות הפרמדיקים במוקד עד להגעת צוות מד"א. במקביל, יש לנסות לעודד את הילד להשתעל, במידה והוא יכול, זהו המנגנון הכי אפקטיבי להוצאת גוף זר. אם ניתן, יש לכופף את הילד קדימה ולטפוח בין השכמות שלו, תוך המשך הניסיון לעודד אותו להשתעל, עד להוצאת הגוף הזר.
