מהפרשה

להקפיד בפרסומות על הצגת נתונים מדויקים ואמיתיים

למוכר מותר לשבח את סחורתו כדי לקבל מחיר גבוה יותר, בדיוק כפי שהקונה מנסה להפחית בערך הסחורה כדי לקבל הנחה

צבי טסלר

ט"ו בשבט תשפ"ה, 13/02/25 22:27 עודכן: 22:44

א+

א-

מכירת פירות יבשים במחנה יהודה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

הגאון הרב שלמה אישון, ראש מכון כתר לכלכלה על פי תורה, שוחח כמדי שבוע עם צבי טסלר בתוכנית 'המוקד הציבורי'. השבוע עסקו השניים באיסור "לא תענה ברעך עד שקר", אחד מעשרת הדיברות המופיע בפרשת יתרו, פרשה הכוללת נושאים רבים הקשורים לכלכלה ולמסחר על פי ההלכה. הרב אישון הסביר כי האיסור מתייחס בעיקר לעדות שקר בבית הדין, אך יש לו גם השלכות נרחבות יותר על חיי המסחר וההתנהלות היומיומית של האדם.

לדבריו, מעבר לאיסור העדות השקרית בדין, קיימת חובה מוסרית על כל אדם לעמוד במילתו ולנהוג ביושר ובהגינות. אדם צריך להקפיד שכאשר הוא אומר "כן", כוונתו אכן ל"כן", וכאשר הוא אומר "לא", כוונתו ל"לא". בכך נכלל גם האיסור על גניבת דעת והטעיית הבריות, במיוחד בתחום המסחר, שבו יש להקפיד על הצגת נתונים מדויקים ואמיתיים בפרסומות ובתיאור המוצרים הנמכרים.

הרב אישון הביא כדוגמה את דברי הגמרא במסכת בבא בתרא על הפסוק במשלי: "טוב טוב יאמר המוכר, רע רע יאמר הקונה". כלומר, יש לגיטימיות מסוימת לכך שמוכר משבח את סחורתו כדי לקבל מחיר גבוה יותר, בדיוק כפי שהקונה מנסה להפחית בערך הסחורה כדי להוריד את המחיר. עם זאת, יש גבול ברור בין שיווק לגיטימי לבין הונאה. כאשר מוכר מציין פרטים עובדתיים שקריים, כמו מספר קילומטרים נמוך מהאמיתי ברכב יד שנייה, הדבר מהווה הונאה אסורה.

בנוסף, הרב הדגיש כי הקביעה מהי אמת ומהי הטעיה מבוססת לעיתים על מנהג המדינה. ישנם תיאורים שיווקיים שנחשבים מקובלים ולגיטימיים, אך כאשר הם חורגים מהנורמה ומטעים את הלקוח באופן מהותי, הדבר אסור. דוגמה לכך היא מכירת מוצר המכיל תערובת מרכיבים – האם ניתן לקרוא לו על שם מרכיב אחד בלבד? שאלה זו, לצד החובה ההלכתית לנהוג ביושר, מובילה גם לאכיפה מצד הרשויות, שמטרתן לוודא שהצרכן אינו נופל להטעיה בפרסום ובתיאור המוצרים.

האזינו לשיחה המלאה מתוך 'המוקד הציבורי' ב'קול חי':