ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס, ממשיך להשתולל ולהכריז מלחמה נגד לומדי התורה ובני הציבור החרדי. במכתב ליועמ"שית ועדת חוץ וביטחון הוא קורא "להחיל את הסנקציות באופן מיידי עד לעמידה ביעדי הגיוס ללא תקופת הסתגלות בגלל הצורך המיידי בגיוס חרדים".
לדבריו, צריך "סנקציות על הפרט שיהיו קשורות להחלטת הפרט האם להתגייס". כלומר חובת גיוס אישי שיפגעו במשק הבית ולאורך זמן. האוצר מציע לבחון סנקציות על סבסוד מעונות, ביטול הנחה בארנונה, שלילת הנחה בדמי ביטוח לאומי, ושלילת הנחת מחיר למשתכן.
בשבוע שעבר, קבעה היועצת המשפטית לממשלה קבעה במכתב למנכ"ל משרד העבודה ישראל אוזן, כי החל מסוף חודש פברואר ובהתאם לפסיקת בג"ץ, יופסק הסבסוד לחייבי גיוס ועד גיל 27.
עוד באתר:
בחוות הדעת נכתב שחרדים בגיל מבוגר יותר, שנולדו לפני 16 ביולי 1997 וקיבלו פטור משירות צבאי לפני פקיעת חוק הגיוס הקודם, יהיו זכאים להמשך הסבסוד בשל לימודים תורניים.
יושב ראש דגל התורה, חבר הכנסת משה גפני תקף בתגובה: "אין להם שום בעיה למנוע לחם וחלב מילדים שאבא שלהם לומד תורה. המשנה ליועמשי"ת מקפיד לכתוב ולציין, בדיוק מתי, איך, כמה ולמה – מה שמעיד על הרשעות שלהם. ההיסטוריה תשפוט אותם על ההתנהגות המושחתת הזו".
כזכור, דיווחנו בשבוע האחרון כי גורם בולט במשרד האוצר אותו מבקשים הח"כים החרדים להדיח הוא יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים. לטענתם, הוא האיש שחוסם את "אופק חדש" ומעכב את שחרור התקציבים. סמוטריץ' טוען כי היה רוצה לקדם את התקציבים, אך גרדוס הוא שמונע זאת.
מעבר לעיכוב התקציבים, גרדוס עורר סערה נוספת כאשר התבטא בוועדת חוץ וביטחון בעד ביטול הסדר "תורתו אומנותו". התבטאות זו, שאינה בתחום אחריותו, עוררה תגובות נזעמות מצד חברי כנסת חרדים, שטענו כי מדובר בהתערבות פוליטית מצד פקיד ממשלתי שאינו אמור להביע עמדה בסוגיות כאלו.
למרות התחלופה האפשרית במספר תפקידים בכירים, במערכת הפוליטית מבינים כי כל עוד הפקידות הבכירה אינה משתנה, המדיניות עצמה לא תשתנה באופן משמעותי. החרדים מקווים כי הלחץ שהופעל יוביל לשינוי, אך השאלה הגדולה היא האם תהיה לכך השפעה ממשית, או שמא ימשיך משרד האוצר להתנהל באותו אופן, עם אותם פקידים אך בשמות שונים.
