אתי קיסוס, סמנכ"לית שירותים חברתיים במשרד הרווחה: "מתחילת המלחמה פעל משרד הרווחה על מנת לייצר מענה רגשי מותאם לקבוצות אוכלוסייה מגוונות שחוו טראומה מסוגים שונים. עשרות אלפי תושבי הצפון שפונו באחת מביתם חוו טראומה שנוגעת במקומות הרגישים של הביטחון הקיומי וחוויית פליטות. הקואליציה לטראומה היא שותף מרכזי של המשרד בטיפול באוכלוסייה מתחילת המלחמה והם מלווים את העובדים הסוציאליים שזקוקים גם הם לעיבוד רגשי וחיזוק המיומנויות בהתמודדות עם אירועי טראומה המונית".
טליה לבנון, מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה: "מאז הקמתה, הקואליציה הישראלית לטראומה עובדת יד ביד עם משרד הרווחה במתן מענה מקצועי ומשמעותי לאוכלוסיות שנפגעו ממשברים וטראומות על רקע ביטחוני. המסמך שגובש על ידי משרד הרווחה בשיתוף איתנו הוא תוצר של שנים של ניסיון ועבודה בשטח, והוא נועד לעזור לעובדים הסוציאליים והמטפלים להתמודד עם אתגרי השיבה הביתה של תושבי הצפון. הקואליציה הישראלית לטראומה מונה היום 58 ארגונים העוסקים בתחום המוכנות לחירום והמענה לחירום בכל רחבי הארץ. אנו עומדים לרשות משרד הרווחה ולרווחת אזרחי מדינת ישראל ככל שנדרש, ונמשיך לפעול כדי לחזק את תחושת הביטחון, התקווה והחוסן של הקהילות."
ב-1.3 עתידים, באופן רשמי, תושבי הצפון לחזור לביתם. משרד הרווחה נערך ומפרסם בימים אלו מסמך מיוחד ומקיף עבור העובדים הסוציאליים המלווים את התהליך, שנכתב יחד עם הקואליציה הישראלית לטראומה וארגון מהו"ת.
עוד באתר:
המסמך, שנכתב עבור עובדים סוציאליים ומטפלים שנמצאים בקו התפר ועומדים להתמודד עם סוג חדש של אתגרים, מפרט עקרונות חשובים ומרכזיים בעבודה עם משפחות שחוזרות לצפון וחוו (כל אחת בדרכה) דחק, וחלקן גם טראומה ואובדן.
המסמך, המיועד לעו"ס המלווים את תהליך החזרה, מכיל מגוון שאלונים על מנת לקיים הערכת מצב לפרט ולמשפחה – כולל האם בני המשפחה זקוקים לעזרה רגשית-נפשית נוספת לזו הניתנת היום, הערכת משאבים ומסוגלות של בני המשפחה, המשמעות של החזרה הביתה עבורם ועוד.
בהמשך, מפרט המסמך את העקרונות המנחים לליווי משפחות בתהליך החזרה הביתה.
מעולם לא התנסתה החברה הישראלית בפינוי בסדר גודל כזה, ולזמן כל כך ארוך. על כן, המסמך נכתב עבור עובדים סוציאליים ומטפלים שנמצאים בקו התפר ועומדים להתמודד עם סוג חדש של טיפול במשפחות. האתגר הנוכחי הוא מקיף, מורכב ורב פני.
המסמך מפרט את הכוחות הפועלים ומשפיעים על המשפחות. נזכיר כמה מהם. השפעתה הניכרת של טראומה קולקטיבית מתמשכת: מעגלי הנפגעים הם רבים, והשפעתה המתמשכת נוגעת ברבים. השפעתה של טראומת הפליטות, מדגישה שביטחון גיאוגרפי ופיזי הוא אחד מהגורמים המשמעותיים לתחושת שייכות, וכאשר אלו אבדו נפגע גם תפקוד הפרט והמשפחה ולכן אובדן השליטה והביטחון עלולים להשפיע משמעותית על תפקוד משפחה מסיום המשבר.
השפעת ריבוי אובדנים, כאשר מציאות המלחמה, יחד עם הפינויים מהצפון או המגורים באזורי איום מתמשך, יוצרים התמודדות מורכבת עם ריבוי אובדנים מסוגים שונים: ביטחון, בית, שגרה, פרנסה, מערכות תמיכה ושייכות. כוחות אלו, ועוד רבים שמוזכרים במסמך, מביאים לאובדן יציבות ולצורך בעיבוד תהליכים רגשיים בקרב האוכלוסיות שנפגעו.
הלחץ המתמיד להישרדות במהלך המלחמה מותיר מעט מאוד פנאי רגשי לעיבוד התחושות והאובדנים, לצד תגובות טראומה שממשיכות להתקיים לאורך זמן. המצב הזה עלול להוביל לחוסר פניות רגשית שמקשה על קבלת החלטות או על ביצוע פעולות משמעותיות.לכן, יש חשיבות רבה למתן מענה טיפולי ממוקד, שיתמוך לא רק בפרטים ובמשפחות, אלא גם במערכות הקהילתיות הרחבות, ויסייע ביצירת תחושת יציבות, תקווה וחוסן נפשי.
עקרון ההדרגה
חזרה מדורגת לבית במרחב גיאו-טראומה
החזרה לבית, לשכונה וליישוב במצבים רגישים דורשת תהליך מדורג ומובנה, המשלב התמודדות פיזית ונפשית. לדוגמא, מומלץ שההורים יבצעו ביקור ראשוני לבד, במהלכו יבדקו מה נדרש לסדר, לנקות או לשפץ. בהמשך, ביקורים נוספים יכללו פעולות משותפות כמו בישול או סידור, ותכנון משפחתי כיצד לשפר את הבית – שתילת צמח חדש, צביעה או ארוחה משותפת.
המטרה היא לא רק להשיב את תחושת הביתיות, אלא גם ליצור מרחב בו כל בני המשפחה יוכלו לשתף רגשות וחוויות. תהליך זה חשוב לעיבוד הטראומה ולבניית הנרטיב המשפחתי, תוך התמקדות בחיבור ושיתוף פעולה בין ההורים והילדים.
עקרון הנגשת מידע
חשוב להנגיש למשפחות ידע על בריאות נפשית, דרכי התמודדות ושיטות לניהול מתח. הדגשת השפעת הטראומה על כל בני המשפחה מסייעת לנרמל את התחושות ולתת לגיטימציה לתגובות השונות. בנוסף, יש לעודד משפחות לשתף את תחושותיהן וללמוד כיצד לשלב בין תמיכה רגשית להתנהלות יומיומית.
עקרון ההתחדשות
בחזרה של התושבים יש גם הזדמנויות להתחדשות. יש לנצל את ההזדמנות של ההיעדרות הממושכת כדי לחדש משהו קטן בבית ולקיים סביבו טקס משפחתי של התחדשות.
עקרון השותפות
זוהי הזדמנות לתכנן יחד עם כל המשפחה איך ומה רוצים לעשות בבית, לטפח הקשבה ושיתוף פעולה בין הורים לילדים ובין הילדים לבין עצמם. כמובן, הכל בהתאמה לגילאים.
