פקחים רשמו דו"חות ליאיר לפיד ולבנימין נתניהו

הוועדה המיוחדת לפניות הציבור בראשות ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) דנה בסמכויות ובהתנהלות הפקחים בתחבורה הציבורית.

יו"ר הוועדה ח"כ יצחק פינדרוס אמר, נושא הקנסות לא מוסדר והמדינה חיבת למצוא פתרון. המדינה יצרה מערכת ענישה שעובדת ללא שום פיקוח. אגד אינה מדינת ישראל ואינה מחליפה את המשטרה או את המדינה. יש פה משהו לא נכון, אני קורא למשרד התחבורה להסדיר את הנושא. המדינה משלמת לחברות התחבורה 200 מיליון ₪ למימון פקחים. פינדרוס קרא לפרסם מכרז לבחירת חברה ארצית שתבצע את הפיקוח בתחב"צ.

ח"כ אברהם בצלאל מחה על היעדרות מנכ"ל משרד התחבורה בדיון. לדבריו, זה בזיון של הכנסת וחוסר כבוד לרבים שהגיעו לדיון.

ח"כ ירון לוי קרא לחברות התחבורה להקפיא את העברת גביית הקנסות להוצאה לפועל, עד שחוקיות הקנסות יוכרע בעתירה שנדונה בבית המשפט.

נער בן 13 בשם אביב רמז מחיפה סיפר על דו"ח מוגדל שקיבל מפקח, מאחר ולטענת הפקח הוא תיקף באיחור, לאחר שראה את הפקח עולה לאוטובוס, אף שהוא נסע בכרטיס מעבר שהיה פטור מתשלום.

אריאל רמז, אביו של אביב אמר, בני קיבל קנס עונשי, בתחושה שהוא עבריין. לדבריו, יצרו פה מנגנון מעוות של ענישה שהופרטה לחברות פרטיות. רמז הלין על כך שחברות התחבורה מקבלות מימון של מיליונים להעסקת פקחים, בזמן שהכנסות הקנסות בגובה מיליוני שקלים משולמים לחברת התחב"צ, ללא הסבר לציבור על נחיצות התיקוף.

ד"ר רוני בלנק ממרכז המחקר והמידע של הכנסת אמר, משרד התחבורה טוען שכ-20% מהנסיעות לא מתוקפות. אולם חלקם מחזיקים בתעודת חודשי חופשי, וחלקם אנשים שפטורים מתשלום כגון גמלאים. המשרד סבור שהנתון נבחן באמצעות מצלמות שמותקנות בחלק מהאוטובוסים. לדבריו, מצאנו ארבע הערכות שונות לגבי היקף ההפסד מ- 300 מיליון ₪ עד 600 מיליון ₪. אפשר לחשב את ההפסד בדרכים שונות. נראה שאין למשרד שיטת חישוב אחת. בכל מקרה אמר ד"ר בלנק כי מדובר באובדן הכנסה של מאות מיליוני ₪ בשנה.

יו"ר הוועדה ח"כ יצחק פינדרוס אמר כי המחקר מראה כמה אנחנו לא יודעים. אין לנו שום נתון שניתן לנהל עליו דיון. כל אחד מוסר נתון אחר ללא שום ביסוס. אנחנו בחוסר ידיעה מוחלט, ואני כגוף מפקח, לא יכול להתמודד איתו. שלחנו פקחים לרחוב, לעיתים ללא הדרכה, הם מתמודדים עם אזרחים וילדים, ליבי עם הפקחים, כמו גם עם המבוגרים ושאר האזרחים שנתקלים בפקחים. אני לא מתווכח על הצורך בתשלום דמי נסיעה ובצורך בפיקוח.

אלכס מילר מהסתדרות העובדים טען כי הפקחים חשופים לאלימות מילולית ופיזית, לעיתים ריסוס גז פלפל על פקחים ועוד. מילר הוסיף ואמר כי ההסתדרות הסכימה להקים סיירת ביטחון.
שלמה בלייברג מעמותת דרך כבוד אמר, קיבלנו תלונות על ילדים רבים שמאוימים ע"י הפקחים. עפ"י הנוהל, פקח חייב לכתוב קנס עפ"י תעודת זהות. אולם הפקחים רושמים דוחות עפ"י הנתונים שעל כרטיס הרב-קו באופן לא חוקי.

יעקב כהן מחברת אגד אמר, פקחים שלנו רשמו דו"חות ליאיר לפיד ולבנימין נתניהו כי קיבלנו מנוסעים את מספרי הזהות שלהם.

ח"כ ירון לוי מ'יש עתיד' השיב בהומור לכהן ואמר, תדאגו לי למספר הזהות של מנכ"ל משרד התחבורה, אולי כך הוא יטפל בבעיה.

משה בראז, סמנכ"ל הרכבת הקלה בירושלים אמר, מאות ילדים עולים לרכבת ללא תשלום. לטענתו מספירת הנוסעים לעומת התיקופים, עולה כי כ-11% מהנוסעים לא מתקפים. עוד אמר בראז כי 50% מהקנסות משולמות תוך 30 יום.

ח"כ פינדרוס תהה, אגד סיפרו לנו שאצלם אחוז אי המתקפים הם 9%, ברכבת 11%, אז איך משרד התחבורה הגיע ל-20%? עוד אמר פינדרוס, 84% מהדוחות, נרשמים בחברת אגד, בזמן שאגד רק רבע מהתחב"צ. 40% מהערעורים ברכבת מתקבלים, לעומת 12% בתחב"צ. זה אומר הרבה על המנגנון. במערכות העירוניות אחוז הערעורים שמתקבלים עומד על כ-30%. 20 חברות תחב"צ מטילות קנסות במקום המדינה, וכל חברה נוהגת אחרת, זה מבנה בעייתי.

אמיר שניידר מנכ"ל פורום חברות התחבורה הציבורית אמר, אנחנו לא רוצים את הפקחים, זה נכפה עלינו. אם לא יתקפו, החברות יפשטו רגל. הערכה שלנו שאי התיקוף עומד על כ-20%.

שחר בר מאגף תקציבים במשרד האוצר דחתה את הצעת ח"כ פינדרוס להקים חברה ארצית שתבצע את הפיקוח. לדבריה, אף שיש צורך בהסדרת המתודולוגיה ולדייק את הנתונים, אנחנו לא רואים שום יתרון בהקמת חברת פיקוח. הפקחים לא יהיו עובדי מדינה, הממשלה לא יודעת לנהל דברים כאלו. עוד אמרה בר, המודל הנוכחי לא מספיק יעיל, אנחנו מפסידים הרבה כסף. אולם האמצעי לפקח על תשלום בתחב"צ, זה באמצעות פקחים. כתוצאה מהפיקוח, אחוז אי המשלמים באגד ירד.