
נתוני משרד הבריאות שהוצגו היום (שלישי) בוועדת הבריאות בכנסת מצביעים על כך ששיעור תמותת התינוקות בחברה הערבית גבוה פי 2.7 מזה שבחברה היהודית. על אף מגמת ירידה בשיעורי התמותה בין השנים 2013 ל-2023, הנתונים לשנה האחרונה עדיין מצביעים על פערים משמעותיים: 5.2 מקרי תמותה לכל 1,000 לידות בחברה הערבית, לעומת 1.9 באוכלוסייה הכללית.
ח"כ יאסר חוויג'ראת, ממלא מקום יו"ר הוועדה, ציין כי שיעור גבוה של מחלות גנטיות בחברה הערבית נובע בעיקר מנישואי קרובים, היענות נמוכה לבדיקות סקר גנטיות ומחסומי שפה במרפאות ייעודיות. הוא הדגיש כי מתקיים דיון על הקמת מאגר מידע למחלות גנטיות בישראל, תוך התייחסות לסוגיות של פרטיות המידע וחיסיון רפואי של המטופלים.
עוד באתר:
לאה גולדברגר, מנכ"לית עמותת סיסטיק פיברוזיס בישראל, מסרה כי בארץ חיים כ-700 ילדים ובוגרים עם המחלה, כאשר למעלה מ-30% מהם משתייכים לחברה הערבית. לדבריה, קיימת מודעות נמוכה בקרב האוכלוסייה הערבית לחשיבותן של בדיקות גנטיות ואבחון מוקדם, וזאת למרות קיומן של תרופות מתקדמות היכולות לשפר משמעותית את איכות חייהם של החולים ולהאט את הידרדרות המחלה.
בקרב החברה הבדואית, הנתונים חמורים עוד יותר. שיעור תמותת התינוקות בקרבה עומד על כ-11 לכל 1,000 לידות – פי שניים מהממוצע בחברה הערבית, ופי כמה מזה שבחברה היהודית. נתונים אלו מצביעים על צורך דחוף במאמצים ממוקדים לצמצום הפערים ולשיפור הגישה לשירותי רפואה מונעת ובדיקות גנטיות בקהילה הערבית והבדואית.