ברגע הכי מרומם; למה לדבר על גניבה?

מדוע פתחה התורה במצווה שאי אפשר לקיימה במשך רוב הזמן של ההיסטוריה היהודית: מצוות עבד עברי?

יתירה מכך הרי עבד עברי נמכר בגנבתו, אז למה התורה פותחת במצווה שקשורה לגניבה אם וכאשר האדם יגנוב, הרי הרגע התקדשנו במעמד הר סיני?

האדם צריך להדמות אל הקדוש ברוך הוא, נכון 'אין לו דמות ואין לו דמות הגוף' אבל על האדם להדמות אל קונו ואל מידותיו 'מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום' זו היא התשוקה העמוקה של הנשמה: להדמות ליוצרה.

עוד באתר:

דיווח

שינוי: העסקאות החלקיות זזות הצידה, זה מה שעל הפרק

שמעון כץ

אבי אילסון מארח

איך זה התחיל? צמד 'ממתק לשבת' בשיחה מרתקת

קול חי מיוזיק

אתם חייבים את זה!

בסמוך לחורבן הבית, מה יותר מלבנות בתים בישראל?

הרב אריה אטינגר

רוח סערה עושה דברו

רעידת אדמה בלב ים: גל צונאמי מתקרב לחופי ארה"ב ויפן

אבי יעקב

דרגה גבוהה יותר היא להדמות אל עשרת המידות והספירות שהם כמשל לאור שיורד מהשפע העליון מאיתו יתברך, למשל: אדם יכול לצייר בנפשו כי הוא רוצה להדמות אל ה' יתברך במידת החסד, ומכח התעוררות הנפש הוא פועל במעשה חסד ובנתינה בבין אדם לחבירו.

בנוסף לכך באותה השעה הוא מעורר על עצמו את מידת החסד בכל מעשה חסד שהוא עושה כי הוא מעורר את מידת החסד בעולם  ומדמה עצמו אל מידת החסד של ה' יתברך.

לפי האמור יובן איך אפשר לשאול כל אדם בשעת הדין 'צפית וראית במרכבה' כלומר האם למדת את תורת הנסתר, והרי רוב עם ישראל לא עוסק בתורת הנסתר..?

אלא אולי ניתן לענות כי לא עסקנו בנסתר אבל ניסנו להדמות אל מידותיו של ה' יתברך בבין אדם לחבירו ותיקון מידות הנפש שלנו במה שידינו מגעת.

לפעמים אדם נותן את עצמו כנתין לרצונות של אנשים אחרים או מציאות אחרת חוץ מאמונה ובטחון בה' יתברך, ואותו הרגע האדם הופך את עצמו לעבד וגם פוגם במידת מלכות שך ה' יתברך.

התומר דבורה מחדש וכותב על היכולת להדמות אל ה' יתברך במידת מלכות כי מי שמפחד מייסורים ועונשים אזי ממילא הוא נותן את כח היראה והמורא לא מאת הק' יתברך אלא מפני העונש וזה עצמו פוגם במלכות ה' רחמנא ליצלן.

לשון הרמ"ע מפאנו בתומר דבורה: היאך ירגיל האדם עצמו במדות המלכות: מידת המלכות מידה חשובה מאד, שער העבודה כולה, והיא ליראה את ה' הנכבד והנורא. והנה היראה מסוכנת מאד ליפגם ולהיכנס בה החיצונים שהרי אם הוא ירא מן היסורים או מן המיתה או מגיהנם, הרי זו יראת החיצונים, שכל פעולות אלו מן החיצונים, אמנם היראה העיקרית ליראה את ה'.

רבי ירוחם ממיר מבאר כי זאת הסיבה שאמרו חז"ל כי 'פרנס המתגאה על הציבור שלא לשם שמים ראוי לו שלא בא לעולם' יראה, אדנות, מורא ופחד, צריכים להיות רק מבורא העולם ואם אדם משתמש בהם נגד אחרים שנמצאים תחתיו, הרי הוא פוגם במושג יראת שמים מהקדוש ברוך הוא ובמידת מלכות ועל כן ראוי לו שלא יבוא לעולם.

מצוות עבד עברי היא הקדמה לכל תרי"ב מצוות כי התורה מצווה עלינו לחיות בחופשיות ללא חסמים וללא תכתיבים מאנשים אחרים או ממציאות העבר.