אחד הדברים המיוחדים בחיינו ושכולנו אוהבים להרגיש ולזכור , הוא הרגע שלפני.. הצפייה וההתרגשות מדבר מיוחל שאוטוט הנה בא.
כמה התרגשות יש לכל אחד מאיתנו בערב פסח , או בערב פורים. כמה התרגשות יש לפני חתונה של אח קרוב , וכל שכן לחתן עצמו ערב חתונתו, כאשר כל הקרואים כבר מתאספים, התיזמורת מנגנת, והנה בעוד דקות מספר יובילו אותו השושבינים לחופה, הרי שלא ניתן לתאר זאת במילים בכלל.
אז הבה נעצור לרגע ונלך אחורה בזמן, וננסה להרגיש במעט את מה שהתחולל ערב קבלת התורה.
עוד באתר:
לאחר שיצאה האומה היהודית שפופה וכואבת ומדממת ממאתיים ועשר שנות עבדות פרך, וכל מיני תלאות וייסורים קשים ונוראים. אחרי שפרעה חזר לרדוף אותם, ושוב ראו כמעט את גורלם נחרץ. ואז טיבע הקב״ה את כל מצריים על כל צבאם מול עינהם הנדהמות, וקרע להם את הים, והראה להם ניסים ומופתים שלא נראו כמותם מעולם. הטיל הקב״ה על כתפיהם החלטה גורלית שתשנה הכל. ״אם מקבלים את התורה מוטב ואם לא חוזר העולם מיידית לתוהו״.
ואז.. ברגעי השיא, כאשר מתאסף עם ישראל כולו וכל נשמות ישראל בעבר ובעתיד, כשהציפור לא צייצה, והס הושלך העולם. מגלה לנו התורה גילוי נדיר על המצב הרוחני שבו היהודים באותו הרגע. היא לא כותבת על ההתרגשות וגם לא על הבכיות של יהודים שזה עתה יצאו מהשפל האנושי הקשה ביותר, דורות של עבדות ... היא מציינת דבר אחר לגמרי.
״ויחן שם ישראל כנגר ההר״ ורבותינו מפרשים ״כאיש אחד בלב אחד״.
אם את זה התורה מציינת. כנראה שזה היה בעל חשיבות מכרעת למעמד הנשגב. וייתכן מאד שאילו לא היה תנאי זה מעמד קבלת התורה והמשך קיום העולם לא היה מתאפשר כלל.
כאיש אחד בלב אחד.
אז כעת נשאלת השאלה מה היא הגדרת האחדות : שמא צריך היהודי ללכת ברחוב ולהכיר ולהיות חבר של כל אחד ? שמא צריך היהודי להתחבר גם עם מי שמשפיע עליו שלא לטוב חלילה ?? הלא גם מצינו ״אל תתחבר לרשע״ אז כיצד מיישמים את האחדות ביום יום ??
מסופר באחד מן הצדיקים , שהיה מכנה וקורא לכל יהודי ״צדיק״ כך היה נוהג. יום אחד קרא לספר היהודי שבעיירה שיספר את שערותיו. הספר אכן הגיע ועשה את עבודתו. לאחר שסיים אמר לו הרבי שלא הכיר צורת מטבע, שעל אדן החלון מונח כסף ושייקח את המגיע לו. ואז הבחין הספר לפתע שבין המטבעות נחה לה המטבע היקרה ביותר באותם ימים, נאפוליון קראו לה מטבע של זהב היתה ושוויה הרבה. הספר שלא היה יר״ש גדול בלשון ההמעטה.. נטלה אל כיסו והלך. כשבאה הרבנית והבחינה בחסרונה של המטבע, הזדעקה וקראה לעבר הרבי , מי נטל את המטבע ? והשיב לה הרבי בנחת שהיה פה הצדיק ולקח. הרבנית שלא יכלה לשאת זאת שאלה, אם הוא צדיק אז מדוע שלא נשתדך איתו..? וענה לה הרבי תשובה רבת משמעות. הוא יעשה שידוך עם צדיק כמוהו ואנחנו נעשה עם צדיק כמונו!!
קוראים יקרים ! אם תרצו בתשובה זאת מונחת יסוד האחדות. מצד אחד הרבי אהבו וקרא לו צדיק ולא נטר לו טינה כלל , ומצד שני לא התחבר עימו ואף קרא עליו ״הוא יתחבר עם צדיק כמהו ואילו אנו נתחבר עם ירא״ש כמותינו״. אז אפשר, וצריך, וחובה לאהוב כל יהודי אהבת אמת אפילו זה שגנב לו את המטבע היקרה, אבל מאידך אהבה זו לא כוללת להתחבר וליטול חלק אפילו קטן במעשיהם של אנשים המשפיעים עלינו שלא לטוב.
אבל אהבת ישראל היא אפילו ברגע של עוול חלילה כמו אותו צדיק שהמשיך לאוהבו ולכנותו ״צדיק״.
ותמיד נזכור את דברי חכמינו ״לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי המחזיק ברכה לישראל אלא השלום״.
יהושע פריד הוא מעבד, מפיק מוסיקלי ומנצח, מהבולטים והמובילים במוסיקה החסידית
