המלך לא יכל להיפרד מבתו וביקש דבר מפתיע

דבר אל בנ"י ויקחו לי תרומה, מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תקחו את תרומתי

אומר המדרש משל לבת מלך יחידה שהמלך לא רוצה להיפרד ממנה

לכן הוא מביא אותה לחתן, אבל גם הוא רוצה להגיע אתה כי הוא לא יכול להיפרד ממנה

אבל הוא גם לא יכול לעכב אותה

לכן הוא מבקש מהבת שלו, תעשו לי קיטון קטן שאוכל תמיד להיות בחברתכם.

כך הקב"ה אמר, אני לא יכול לא לתת לכם את התורה, ואני לא יכול כביכול – להיפרד מהתורה

לכן אמר – אני מגיע אם עם התורה , וכאשר לומדים תורה – מתחברים עם הקב"ה

אורייתא וקוב"ה כולא חד!

עשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, עשו לי מקדש שאדור בתוכו.

ואומר הר"ן – אין הכוונה – שהתורה נתנה לבנ"י שיילמדו אותה בלבד…זה לא!

שהרי אם כך – מה הבעיה… יכולים בנ"י ללמוד אותה – בשמים!!

לא צריכים להוריד אותה לארץ

לא צריכים להוריד אותה למקום בו מתעסקים בשנים אוחזים בטלית

או שור שנגח את הפרה

או בכל מיני מושגים פשוטים וחומריים…אפשר לחזור לדבר בעולם מושגים של 'אצילות, אין סוף ומושגים נפלאים'…

הכוונה שהקב"ה נתן תורה לעם ישראל – הכוונה היא – שהתורה ניתנה – לא שנתן את התורה

אלא שאנו קובעים מה תהיה ההלכה!!

תורה לא בשמים!!

כמו שהשאלה המפורסמת בעניין תנורו של עכנאי!

מהו תנורו של עכנאי

תנור של עכנאי הוא תנור שעשוי מחלקים מתפרקים

ונחלקו חכמים האם פירוקו מועיל באם נטמא

ז"א אם כלי נטמא – הוא טמא

אבל אם מפרקים אותו – זה כבר לא אותו כלי – אז החלקים מטהרים

כעת השאלה לגבי התנור    , אם מפרקים את התנור שזו דרכו – שבונים ומפרקים אותו

כך הוא בנוי – כך דרך שימושו.

 

ורבי אליעזר סבר שכן     , כך הוא נטהר.

וחכמים חלקו עליו –

ובאותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם על מנת לטהר את התנור…

ולא קיבלו ממנו….

איזה הוכחות הוא הביא?

אמר להם אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח נעקר חרוב ממקומו מאה אמה יש אומרים ארבע מאות אמה

אמרו לו אין מביאים  ראיה מן החרוב

 

חזר ואמר להם אם הלכה כמותי אמת המים יוכיחו חזרו אמת המים לאחוריהם

 

אמרו לו אין מביאים ראיה מאמת המים

 

חזר ואמר להם אם הלכה כמותי כותלי בית המדרש יוכיחו הטו כותלי בית המדרש ליפול גער בהם רבי יהושע אמר להם אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה אתם מה טיבכם

 

לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע ולא זקפו מפני כבודו של ר"א ועדיין מטין ועומדים

 

חזר ואמר להם אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו יצתה בת קול ואמרה מה לכם אצל ר"א שהלכה כמותו בכל מקום

 

עמד רבי יהושע על רגליו ואמר לא בשמים היא

 

ומה הכוונה – של    , "לא בשמים היא"

אמר רבי ירמיה שכבר נתנה תורה מהר סיני אין אנו משגיחים   בבת קול שכבר כי כתוב בתורה – 'אחרי רבים להטות'.

 

רבי נתן שאל באותו זמן – את אליהו הנביא מה עושה הקב"ה באותו זמן…אמר אליהו – הנביא – אמר הקב"ה

שכביכול שמח הקב"ה ואמר נצחוני בני נצחוני

התורה אחרי שניתנה לישראל המימוש שלה והמשך קים ההוויה של התורה – הוא  אצל חכמי התורה

לב חכמי התורה

הוא מקור התורה

 

אפילו בשמים מתחשבים יותר בסברת החכמים שבארץ מכיון שהתורה ניתנה לישראל

ואומר  האריז"ל  כאשר אנו מבקשים מקב"ה     "תן חלקנו בתורתך"

אף שהפשט הוא שנזכה שחלקינו בחיים יהיה עסק התורה

אבל נוסף לכך יש בזה עומק שלכל אחד ואחד מישראל יש חלק בתורה אשר הוא מיוחד רק לו ורק הוא מסוגל להשיג חלק זה

אם יהגה ויעסוק בתורה בכל הכוחות המיוחדים שניתנו לו הוא  יפיק את חלק התורה הזה

התורה הזאת לעולם לא תצא אל הגילוי

כי רק הוא עם סוג כשרונו ואופי מחשבותיו ותכונותיו והלך רוחו יכול לגלות את החלק שלו  בתורה

וכמו שכתוב בספר שו"ת מן השמים (צדיק מקובל מבעלי התוס' רבינו יעקב הלוי, היה כותב שאלה, ומניח למראשותיו – ולמחרת היה רשום משמים תשובה על הכתב!!)

והוא כותב לדוגמא, שלמעלה פסקו שהלכה כמו ר"ת!

אבל הרמב"ם והשו"ע פסקו אחרת, הם פסקו כמו רש"י וכך אנו עושים..

כי אנו פוסקים כפי שהגיעו לכלל הכרעה, חכמי ישראל.

ואומרים המפרשים, שלכן בבית המקדש יש את לשכת הגזית

שם הדיינים

ובפרשת תרומה אנו למדים, שהמזבח הוא ליד לשכת הגזית

 

כי לשכת הגזית המקום של חכמי ישראל – הוא העיקר – וקרוב אליו זה המזבח

כביכול הקודש וקודש הקודשים – איפה הוא נמצא – סמוך ללשכת הגזית!!

וכך אומרים המפרשים – גם לפני מ"ת הייתה התורה

הרי אברהם יצחק ויעקב – כולם יושבים בישיבה ולומדים תורה

כך אומרת הגמ' במסכת יומא (כח)

היו לומדים תורה – בישיבת שם ועבר…

אלא שאז למדו תורה – תורה כפי שהיא בשמים…הם לא מכריעים בתורה אלא רק לומדים תורה

מאז מ"ת – אנו בני ישראל – מכריעים להלכה

אנו קובעים מהי התורה.

ואומרים חז"ל בגמרא מסכת ברכות

אדם שהוא מוכר חפץ – הוא מקבל כסף

הכי טוב מבחינתו היה גם לא למכור את החפץ – אלא לשמור אצלו וגם לקבל את הכסף

אבל הקב"ה – לא כך – אלא נתן תורה לבנ"י – ורוצה – וחפץ    , שהם – הם יילמדו תורה ויחדשו בתורה!

וכפי הבנתם  לפי כללי התורה והמידות טובות כך תהיה גם ההלכה.

הקב"ה שומע – כביכול – מה בנ"י אומרים – איך הם לפי השכל שלהם

המידות שלהם

איך הם מבינים את הדברים – ועל פי זה הם פוסקים…כך תהיה ההלכה.

ולכן אומר הרמב"ם אפילו יגיעו 1000 נביאים – ויאמרו הלכה בתורה –

ויבואו חכמים שאין להם את מדריגת הנבואה   ,     , יישמעו לקול חכמי התורה!

וכתב הבן איש חי – בבן יהוידע –

הגמרא אומרת בגלל מה שעשה רבי אליעזר – עשו עליו חרם, או שמתא…

וחז"ל מספרים שבאותו יום –

ירדו דמעות מעיניו

והעולם לקה

שליש זיתים ושליש התבואה בעולם באותו יום נפגעו

ויש אומרים – שגם כל 'העיסות'… נתקלקלו באותו יום.

וגם באותו יום – כל מקום שנתן עיניו – מיד נשרף.

ועוד רבן גמליאל – באותו יום – לא היה בבית המדרש…אלא על הספינה בים   ,  וכמעט נטבעה הספינה…וזה היה משום כבודו של רבי אליעזר…

אומר הבן איש חי – היה מאד קשה לעמוד באותו יום בניסיון הגדול – היה קשה מאד לא להקשיב לרבי אליעזר הגדול…

כמו בזמן העגל – שמהשמים הראו את מיטת משה רבנו – כאילו הוא נפטר….

וכך במהלך הדורות כל מי שיירצה לעשות מופת

או לאמר שהוא עשה מופת – אפילו שלא ראו אותו…

הוא לדוגמא יאמר – שהוא בקע את הירדן או עבר רגלית על הכנרת….לא מתרגשים ממנו

ואפילו אם שנים רבות אחרי שהוא הלך על הכינרת שנים רבות אחרי שהוא מת…

אז מקימים דת חדשה – לא מסודרת לא מאורגנת לא ברורה

אבל מליארדים במהלך הדורות הולכים בכוון של הדת הזו…בכל אופן אנו לא מתרגשים…

כי אנו מחפשים את האמת…לא ריגושים לא מופתים לא ניסים

 

ריגושים זה יפה

מופתים זה מפעים

אבל אנו מעדיפים משהו שהוא מעל הכל – זו האמת

זה הצורך הבסיסי!!

ויותר מכך – לא רק שחכמי ישראל – לא הקשיבו לדעתו של רבי אליעזר

אלא אפילו שמהשמים הייתה תמיכה בדעתו עד כדי כך – ששליש הזיתים בעולם

ושליש התבואה בעולם גם הם – נפגעו

בכל אופן    , לא חזרו בהם חכמי ישראל

והם המשיכו בנידוי שלהם כלפי רבי אליעזר הגדול

ועוד יותר – רבי אליעזר הגדול – כל יום היו שומרים שהוא לא יעשה נפילת אפיים…

ופעם בר"ח הוא אמר תחנון ואמר נפילת אפיים…ובאותו יום נפטר רבן גמליאל…

כלומר העולם פחד מהתחנון של רבי אליעזר…

ובכל אופן הלכה היא כמו חכמים ולא כמו רבי אליעזר

כך פסק הרמב"ם – התנור הוא טמא ולא טהור.

התורה לא בשמים וזה    , נס אנושי אדיר – שאנחנו לא מתפעלים ומתרגשים ממעשה נסים!!

זה היה מעשה חשוב ויסודי ביהדות

מעיקרי היהדות שזאת התורה לא תהיה מוחלפת

ומי שהוא חי את התורה הוא זה שקובע    ,

וכל אחד יכול – התורה מונחת בקרן זווית כל הרוצה ליטול יבוא ויטול

אנשים בשטחיותם חושבים שהציבור – מקשיב לחכמי ישראל…למה – כי הוא 'סתם' לא חושב ומעדיף לוותר על אחריות  ולא לחשוב ולכן שחכמי ישראל יחשבו בשבילו

אבל זו טעות גדולה ומגיע כרגיל מתוך רדידות ושטחיות והבנה מהי התורה ומהי דעת תורה

שאנו מקשיבים לחכמי ישראל – הכוונה היא שאנו מקשיבים לכל השבעים שמונים או מאה שנה של עמל תורה!!

אין הכוונה שאנו מקשיבים לאדם – שהציבור בחר בו…

זה לא כך…

אלא אנו יודעים בידיעה ברורה שיש בורא לעולם והוא נתן תורה לעם ישראל

תורה שבכתב ותורה שבעל פה.

ועוד

אנו יודעים שהקב"ה הוא צופה הדורות מראש

והוא יודע – מה עתיד להיות

ובתורה הוא כתב לנו –את העצות המתאימות לכל ימי הדורות…הוא צופה הדורות מראש

אלא שכדי להבין איך מהתורה להקיש ללמוד    , ולהשוות בין מה שכתוב בתורה שבכתב והתורה שבעל פה

לבין המציאות – אנו צריכים

אנשים – שהם כל ימיהם  עסוקים בתורה

הם פרושים מתאוות

הם קדושים – והלב והמח שלהם – עסוק בתורה

והם מכירים את כל התורה

הם מכירים איך החשיבה של התורה

והם מכירים ומבינים מתוך התורה את ההתייחסות למציאות

ולכן דעת תורה – הכוונה – הדעה שהקב"ה רוצה שתהיה.

והתורה מונחת בקרן זווית – כל הרוצה ליטול יבוא וייטול

אם אתה מרגיש שאתה רוצה להביע תורה – בבקשה

תביע דעה אבל בתנאי שהדעה תהיה על בסיס כללי התורה.

אם תרצה להביע דעה בעניין חשמל בשבת

אם תרצה להביע דעה בעניין התייחסות לרפורמים

אם תרצה להביע דעה בעניין כל דבר שיש בעולם…בבקשה אתה יכול להביע דעה

אבל בתנאי שהיא לא מגיע מהרגש שלך לא מהחוויות שלך לא מההיסטוריה שלך

כי כל אחד עם הצרכים רצונות עבר שלו…

ואי אפשר שאדם יאמר – 'אני חושב' ש…והחשיבה שלו שהיא פועל יוצא

של מערכות של רגשות חוויות מסקנות בעקבות

משחקים שהוא שיחק שהוא היה קטן

בעקבות תסכולים שיש לו

בעקבות פחדים שהיו לו

או בעקבות תחושת הצלחה שהייתה לו

בין כך ובין כך – האדם מביע דעה מתוך העבר שלו

מתוך ההיסטוריה שלו

הוא לא מביע דעה מתוך השכל

אלא מתוך הלב!! הוא משתמש בשכל

אבל הוא מביע דעה מתוך הלב שלו

וזה לא מעניין…אולי את הלב שלו וכל מי שיש לו לב דומה לשלו…אבל זה לא מעניין אותנו

אנו רוצים אדם שמדבר בשם התורה

ובשביל לדבר בשם התורה

הוא צריך להכיר את התורה

הוא צריך להכיר את ספרי המוסר

הוא צריך להכיר את הנגיעה שלו…

הוא צריך להכיר את הרגש כפי שהוא משפיע על הלב שלו…

הוא חייב להכיר את כל הדברים האלה…ואז להיות נקי ולהביע דעה!!

מי שרוצה    , יכול להביע דעה – אבל בפועל עד שהוא יצליח להביע דעה שתתקבל בבית המדרש ייקח שנים רבות של עמל ויגיעה בתורה

כל אחד יכול – אבל אין זה אומר שזה קורה ביום אחד.

זו הכוונה דעת תורה

אנו מקבלים את דעת תורה כי אנו מבינים שזה סיכום כל החשיבה המצטברת במהלך עשרות שנים של יגיעה בתורה

וחיים – חיים של פרישות   ,חיים של מיקוד הרגשות והתחושות בעולם התורה!!

זו דעת תורה – התורה לא בשמים = ואין אדם רשאי לחדש בה דבר – הכוונה לא יכול להוסיף בה

ומה שאנו רואים שחכמי ישראל מוסיפים הכוונה שהם מוסיפים על פי כללי התורה

עוד גדר עוד סייג

או התייחסות למציאות המתפתחת

המציאות המתפתחת היא לא סתירה לתורה

אלא שעבודת השם – היא למצוא מתוך התורה את ההתייחסות למציאות המתפתחת

לכן אמת היא מעל הכל

לא תחבולות לא איומים לא נסים לא נוצרים ולא ישמעאלים

שבתי צבי ועוד – היו ממש עושים נסים והם התירו עבירות – אמרו על עבירות שהן מותרות – והיו מגדולי ישראל שטעו אחריהם בהתחלה…אח"כ הם כמובן חזרו בהם…

ואומר רבינו ניסים גאון – שהכוונה הייתה לנסות את החכמים – אם יאמינו – למופתים או שמא ימשיכו לקבל את דעת תורה אחרי רבים להטות

וזה היה נסיון – כי מנסה השם אלוקיכם   , אתכם לדעת – הישכם אוהבים את השם …

ואיך באה לידי ביטוי אהבה – במחוייבות – מחוייבות למרות הנסים – לא להתרגש מהניסים

אומר הבא"ח היה חייב להיות כזה סיפור פעם אחת בהיסטוריה – שיהיה אחד מהגדולים ביותר…

שיאמר את דעתו

ואפילו יראה נסים אבל – שאר חכמי ישראל לא יסכימו אתו

ובכל אופן ההלכה תהיה כמו חכמי ישראל ולא כמו היחיד הצדיק הקדוש המיוחד מחולל המופתים

ואפילו שבת קול מהשמים אומרת שהלכה כמותו.

ולכן באותו יום התקלקלו כ"כ הרבה עיסות – מדוע?

כדי שכל הנשים במטבח – יישאלו – מה קרה??? מה קרה היום…???

ויאמרו להם  שהיו נסים בבית המדרש ובכל אופן לא פסקו הלכה כמו בעל המופתים רבי אליעזר

אלא כמו הרבים – חכמי ישראל.

וכך בכל בית יהודי שמעו מה קרה באותו היום…

בכוונה לא הסתירו את המעשה הזה – אלא שייתפרסם כמה שיותר…כדי שיידעו

שנס זה עניין מרגש יפה מרשים מעורר התפעלות אבל    , הגבול הוא …

שזה לא מכריח אותנו לחשוב שזוהי האמת!!

וכך היו במהלך הדורות אנשים בעלי כח ועוצמה אדירה

כמו שבתי צבי ועוד רבים שהיו חכמים בתורה

שעשו מופתים

שהיו משווקים אותם בעוצמה רבה

שבתי צבי אנשים רבים – היו מחכים בתור לקבל ממנו ברכות

היו לו חסידים

היו לא משווקים גדולים כמו נתן העזתי ועוד

הם היו פרושים

הם היו עושים גלגולי שלג

הם היו מרשימים בכל קנה מידה – אין ספק!!!

הם היו  עוצמתיים – מאד    , מאד!!

אבל שבתי צבי אמר שמותר לאכול – 'חלב'…ועוד איסורים הוא אמר שכיום הם מותרים.

והיו שאכלו בתשעה באב – בגללו…זה היה נסיון קשה שאפילו חכמים גדולים נפלו …

יום הלידה של שבתי צבי היה בתשעה באב ולכן הוא אמר שיש לשמוח ביום זה!

ולכן הוא אמר – שזה יום לידת המשיח – ולכן יש לבטל כל מלאכה ביום זה כמו ביו"ט

וגם לאכול לעשות אותו יום שמחה

ומצינו בספר שו"ת שבות יעקב – בעניין תשעת הימים – מר"ח אב עד תעשה באב – שכתב

האם מותר לאכול בשר ולשתות יין בלילה שלפני הברית מילה – הוא כתב – שהיה יותר מיקל

אבל מאד שבתי צבי – הוא מחמיר'!!

הט"ז היה מזקני הדור – והוא שלח את בניו ילכו לבדוק אחרי ש"ץ ימ"ש

וכאשר הבנים שלו – הלכו לבדוק שת ש"צ – הם היו צריכים גם להביא לו מתנה

כמו שמביאים למשיח – 'יביאו שי למורא'.

כדי לבדוק – שלחו לו מלבוש…

הם פגשו אותו הוא רקד לפני חצי שעה ימין השם רוממה ימין השם עושה חיל

אח"כ הוא קצת שינה את המילים והוסיף פאר וכבוד לשמו הוא שר על עצמו

אח"כ הוא גילה להם סודות עמוקים בתורת הקבלה.

ואז ראו אותו שהוא שוכב פרקדן – מה שאסור על פי ההלכה…ואכילתו לא הייתה בקדושה בעדינות ובטהרה.

סיפרו את הדברים לט"ז והוא אמר – כל כוחו מהקליפה!!

אז למה רבי אליעזר הגדול – הראה מופתים – הרי גם הוא יודע – שתורה לא בשמים – אז למה הוא מראה מופתים??? למה הוא רוצה להראות מופתים שהלכה כמותו??

הרי גם הוא יודע שהלכה לא תהיה כמו המופתים אלא כמו הרבים – אחרי רבים להטות

אחרי רבים מהחכמים להטות!!

אז הוא מכיר את ההלכה…למה הוא בכל אופן עושה מופתים כדי להוכיח את דעתו!

רבי אליעזר היה שלם בשלושת קנייני התורה

הסתפקות במועט

ענוה

ושקדנות

וכתוב בספרי אמרי נועם לתלמידי הגר"א

כידוע מהמשנה בפרקי אבות  שהתוה"ק נקנית במ"ח מעלות…

ועיקרם שלושה קניינים קניינים:

א. הסתפקות במועט

ב. ענוה ושפלות הרוח

ג. ההתמדה בלימוד התורה.

ורבי אליעזר הגדול היה מצוין בתכונות האלה.

הסתפקות במועט:

הורקנוס אביו של רבי אליעזר היה עשיר מופלג, והיה מגדולי ירושלים ואדם חשוב מאד, מפרנסי העיר,

וכתוב  בפרדר"א פרק ב' שלאחר שברח רבי אליעזר מביתו ללמוד תורה הדירו אביו מכל רכושו,

ואח"כ כשראה אותו מדבר דברי בתורה בבית המדרש,

אביו חזר בו

ורצה אביו לתת לו כל נכסיו,

ואמר לאביו לא בקשתי מהקב"ה לא כסף ולא זהב אלא תורה…

והסתפק באכילת עפר עד שעלה ריח מפיו….

וגם מדת הענוה כתוב  בגמ' סוכה דף כח  רבי אליעזר היה לבדו פותח דלת לתלמידיו ולא שום משמש….

ובאבות  דרבי נתן כתוב 'הוי מתאבק בעפר רגליהם של תלמידי חכמים – זה רבי אליעזר',

 

והגר"א מביא הא דאי  בירושלמי מו"ק פ"ג ה"א מעשה היה ברבי אליעזר שעבר בשוק,

ונפל על ראשו אשפה שאשה אחת הוציאה מביתה,

ואמר רבי אליעזר מיד ’דומה אני שהיום חבריו מקרבין אותו‘

היינו להוריד את הריחוק, שנאמר ’מאשפות ירים אביון‘,

זוהי תשובת של מי שזכה למדת ההשתוות.

 

והתמדתו בתורה הייתה מופלגת מסופר בגמ' סוכה דף כח שאמר רבי אליעזר על עצמו 'מימי לא קדמני אדם לבית המדרש, ולא ישנתי בבית המדרש לא שינת עראי ולא שינת קבע, ולא הנחתי אדם בבית המדרש ויצאתי, ולא שחתי שיחת חולין!

זוהי המדרגה מופלגת מאד, לא קדמו אדם ולא איחרו אדם, היינו שבכל יום ויום היה הוא הראשון לפנות בוקר והאחרון בערב, ואעפ"כ לא התיר לעצמו להתנמנם שינת עראי

המופתים הם שלושה רמזים בשלימות מדותיו של רבי אליעזר וכתב הגר"א שכשאמר רבי אליעזר הגדול את דעתו בתנורו של עכנאי וראה את חבריו חולקים עליו, אמר בתחילה 'חרוב יוכיח', היינו שאמר לחבריו, הבה נבדוק אצל כולנו מיהו גדול במדת 'הסתפקות במועט'

צריך לקבוע הלכה כמותי שאני מסתפק במועט, עד שאכלתי עפר בשביל התורה.

אמרו לו חכמים, לא, אין מביאים ראיה מן החרוב.

חזר ואמר 'אמת המים יוכיח', כדפרש"י מים יורדים ממקום גבוה לנמוך, המים הם סמל מידת הענווה כדי לזכות לקבל את התורה.

הרי ההלכה כמו בית הלל כי הם ענוים היו, וכך ביקש רבי אליעזר שתהיה הלכה כמותו משום שלימותו במדת הענוה. אמרו לו, 'אין מביאין ראיה מאמת המים'. חזר ואמר ’'כותלי ביהמ"ד יוכיחו' יבואו הכותלים ויעידו בי מי בא ראשון לבית המדרש ומי יוצא אחרון, ומי שאינו מתנמנם בין כתליהם כלל.  אז החלו הכותלים להתנדנד,

זו מדרגתו של רבי אליעזר הגדול, עד בהיותו בן כ"ח שנים אפי' לא ידע א' ב' כמ"ש בפרד"א,

אפילו ברכת המזון היו צריכים ללמדו, והוא הבליג ומסר נפשו ללמוד עוד ועוד, עד שעלה במעלות מופלגות מאד שהיה לרבן הגדול של ישראל

ידע רבי אליעזר שההלכה כמו הרבים, אבל אמר בינתיים אנו באמצע דיון, אז אפשר שהיחיד ישכנע את הרבים.

כל עוד אין פסיקה, אפשר שהמועטים משתדלים לשכנע את הרבים שיבינו שהלכה כמותם

לפי זה כל האותות והמופתים שהראה לרבי אליעזר,

 

הרד"ל בעמק הברכה כותב רעיון חשוב

חכמי ישראל ראו שרבי אליעזר דבק בדעתו למרות שהוא יחיד נגד רבים ומכיוון שכוחו בתורה היה גדול חששו שרבים ינהגו להלכה כמותו ולא יוכלו למחות בהם ועל ידי זה ירבו מחלוקות בישראל כדי למנוע זאת הטילו עליו נידוי רק לעניין הרחקה של ד' אמות ולא לשאר דיני נידוי על ידי הרחקה זו הוא יפרוש מלבוא לבית המדרש כיון שזהו בזיון שהציבור יפרוש ממנו ד' אמות על ידי כך ימנע הציבור את עצמו מללמוד ממנו ולא ירבו מחלוקות בישראל

גם רבי עקיבא שאמר לו חבריך בדילין ממך התכוון שאין כאן נידוי גמור אלא רק הרחקה מדברי תורתו של רבי אליעזר ומה שכתוב שנהג רבי אליעזר עצמו הנהגות נידוי בחליצת נעליו קריעת בגדיו וישיבה על גבי קרקע לא נהג כך משום שהתחייב לכך בדיני נידוי אלא כאות צער על הנידוי מתורתו

ולכן כאשר חלה רבי אליעזר את חוליו האחרון סמוך לפטירתו כבר לא היה קיים החשש כבעבר לכן הגיעו אליו חכמי ישראל כדי ללמוד ממנו תורה באותה שעה וכשנפטר הכריז רבי יהושע

שהותר הנדר וכוונתו שהותר מאליו כי לאחר מותו של רבי אליעזר אין שום בעיה ללמוד את תורתו ופסקיו ואם לא יראה לחכמים לפסוק כמותו יוכלו למחות באילו שנוהגים כמוהו דבר שלא היה ניתן להיעשות בחייו מפני גדלותו וכוחו הגדול בתורה (קונטרס עמק הברכה רבי דוד לוריא זצ"ל)