תחקיר צה"ל: שלושה גלי פלישה למוצב נחל עוז

שלושה גלי פלישה: ההתקפה על מוצב נחל עוז החלה בשעות הבוקר המוקדמות של ה-7 באוקטובר, עם שלושה גלי פלישה שונים. הגל הראשון התחיל בשעה 6:30 בבוקר, כאשר 65 מחבלים פרצו למוצב. כעבור שעה, בשעה 7:30, התרחש הגל השני, עם פלישה של 50 מחבלים נוספים. הגל השלישי, הגדול ביותר, התרחש בשעה 10:00 בבוקר, כאשר כ-100 מחבלים נוספים פלשו למוצב.

מחדל מבצעי: כוח אש נמוך וחוסר מוכנות

מתברר כי בשעת המתקפה על המוצב, היה שומר אחד בלבד בכל היקף המחנה. במקרים מסוימים, המחבלים הגיעו לחומה לפני הלוחמים. למרות שהכוח הישראלי במוצב היה כפול במספר לעומת המחבלים, החיילים היו במצב של נחיתות בכל הנוגע לכוח אש ואמל"ח. נוסף לכך, הנסיגה של החיילים למיגוניות, בעקבות ההתראות, לא שינתה את המצב, והמחבלים הצליחו להרוג במספרים גדולים במקומות מסוימים במוצב.

עוד באתר:

עם קריאות הסתה

צפו בתיעודים מטהראן: הלוויה המונית לבכירי המשטר

שמעון כץ

פעולה מדויקת

צפו: כך נבלם השיגור מאיראן ברגע האחרון

קובי פינקלר

'אלוקי נשמה'

איך הגיבו בישיבת מיר לאברך המתמודד ב'מלחינים'

המלחינים

הגיע זמן גאולתכם

סודות הגאולה: "עד יום חמישי המלחמה חייבת להסתיים"

הרב ברוך רוזנבלום

מודיעין חמאס וההכנה המוקדמת

תחקיר צה"ל חושף מידע מפתיע לגבי מודיעין שנאסף על ידי חמאס. תוכנית חומת יריחו, שהתמקדה במוצב נחל עוז ובמוצב יפתח, הציבה את שני המוצבים כאסטרטגיים ביותר לחמאס. במשך שנים אספו מחבלי חמאס מידע על המוצב: מיקומים של חדרים, נקודות תורפה, ומיקומים של השומרים. המחבלים ידעו בדיוק היכן יהיו השומרים ומתי יש סיכוי גבוה ביותר להצליח בהתקפה – במיוחד במהלך החג או בסוף השבוע.

החסרונות בתגובה המודיעינית

מהתחקיר עולה גם כי במהלך הלילה שלפני ההתקפה, ב-6 בערב, עדכנו אנשי חמאס את הפעילים שלהם על הפקודה לפלוש למוצב. בשעה 8 בערב, מפקדי החוליות התחילו להתארגן לקראת ההתקפה. בסביבות השעה 9 בערב, המחבלים עצמם החלו להתכונן. במהלך השבי, אחד המחבלים ציין כי לא הבינו איך לא עלו על ההכנות של חמאס יום לפני. לדעתו, אם היו החיילים עולים לעמדות ומכינים את המוצב בצורה טובה יותר, קרוב לוודאי שהתוצאה הייתה שונה.

תיעוד מצמרר: הפלישה והקרב במוצב

תיעוד חדש שמוצג היום מהפלישה למוצב מציג את ההסתערות של המחבלים כשהשחר הפציע. המחבלים עברו את הגדר בשירה ובקריאות "אללה אכבר", והחלו בירי בלתי פוסק לעבר המוצב. התיעודים מצביעים על חוסר התגובה מצד הכוחות הישראלים, וממחישים את ההפתעה כאשר המחבלים לא מצאו שום התנגדות משמעותית בהתקפותיהם.

לאורך כל הקרב, המחבלים ידעו בדיוק מה לחפש – את ליבו הפועם של המוצב, את נקודות התורפה שזיהו מראש. התמונות שהתפשטו בהמשך מצביעות על כך שהמוצב לא רק שהופקר, אלא גם לא היה מוכן להתמודד עם ההתקפות המהירות והמסודרות של המחבלים.