כשה'ביבסים' נרצחו במצרים: כוחם של ילדי ישראל

התורה אומרת ויקחו לי תרומה לי לשמי.

בספר מלכים א' כתוב שאמר שלמה המלך לחירם מלך צור לפני שהתחיל לבנות את בית המקדש אתה ידעת את דוד אבי כי לא יכול לבנות בית לשם השם אלוקיו למה? מפני שהוא לחם בהרבה מלחמות לכן הוא לא יכל לבנות את בית המקדש.

אז אמר שלמה לחירם מלך צור שהקב"ה הניח ואפשר לשלמה המלך לבנות את בית המקדש.

שלמה המלך  מתאר את רצונו לבנות את בית המקדש והוא הזמין ארזים ואבנים כדי להתחיל בבניין בית המקדש ואומר שלמה המלך שהוא בונה את בית המקדש למען הקב"ה

והית הוא למען  – 'ושכנתי בתוכם'.

אבל איך ייתכן שהקב"ה ישכון בתוך בית …הקב"ה הוא אין סופי!

אין מקום שיכול להכיל את האינסוף.

אומר המלבי"ם.

הקב"ה שורה בלב שבנה את בית המקדש ל'שמי'.

וההסבר הוא, עם ישראל למרות כל הגלויות הקשיים הצרות הייסורים מסעות הצלב אושוויץ שמחת תורה תשפ"ד ועוד….

למרות כל הצרות…

עדיין תמיד שואלים איך אפשר להיות יחידה ליחדך לייחד את הקדוש ברוך הוא כאן בעולם.

איך אפשר להיות קשור אל הקדוש ברוך הוא למרות כל הצרות כל הייסורים.

אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני אין גבול לאהבתנו את הקדוש ברוך הוא.

כתב בעל הטורים על מה שכתוב בספר שמות פרק ג' פסוק טז לך ואספת את זקני ישראל ואמרת עליהם השם אלוקי אבותיכם נראה אליי אלוקי אברהם יצחק ויעקב לאמר פקוד פקדתי כלומר אני זוכר אתכם –  לטובה – אתכם ואת העשוי לכם במצרים.

הפירוש הפשוט זיכרונכם עליי לפני לטובה להושיע אתכם כלומר אני שם על ליבי את העינוי ואת השעבוד שיש לכם במצרים פקוד פקדתי כמו זכור זכרתי הגיע עת שאני זוכר וגואל אתכם.

אומר בעל הטורים על המילים העשוי לכם.

המילה העשוי כתובה פעמיים, איפה כתוב פעם שניה את העשוי לכם? 1 פעם אחת ספר שמות פרק ג' פעם שניה פרק לח פסוק כד בפרשת פקודי כל הזהב העשוי למלאכה מדובר על התרומה למשכן למה כי נדבת העשוי למלאכת המשכן היא עשויה-  עשוי במצרים כל הזהב שבא להם במצרים היו מייחדים אותו למלאכת המשכן.

אותו ממון שהוציאו בני ישראל ממצרים היו מביאים אותו למען מלאכת המשכן הרשעים המצרים לקחו את הילדים שמו את הילדים בתוך הלבנים בקיר, המצרי מכה בו באשתו בילדים שלו כך נאמר בברית בין הבתרים ויאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם ידוע תדע כי גר יהיה זרך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם 400 שנה אבל אז יצאו ברכוש גדול יצאו ממצרים ומקבלים ביזת מצרים ועבור כל השעבוד אחר כך אומר הקדוש ברוך הוא תביאו לי את הכסף הזה ויקחו לי תרומה לתת אותו אבל הוא ניתן בעבור קושי השעבוד בני ישראל… ובכל אופן את הכסף הזה הם מוכנים לתת!

כי עם ישראל,  הם מיוחדים באהבתם אל הקדוש ברוך הוא מביאים את הממון הזה אל הקדוש ברוך הוא אומר המלבי"ם זוהי אהבה הגדולה האינסופית של בני ישראל אל הקדוש ברוך הוא.

אומר הקדוש ברוך הוא אם זוהי אהבה אינסופית שם אני יכול להשרות את השכינה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בתוך כל אחד ואחד שנותן את התרומה לשמה לשם הקדוש ברוך הוא מתוך אהבה נצחית אין סופית לכן בנדבת המשכן כתוב ויתנו לי לשמי בלי שום רווח בלי שום תועלת רק לשם הקב"ה

 

הכסף שבנ"י הוציאו ממצרים היו מייחדים אותו למלאכת המשכן

היהודי במצרים היה עוד מקונן על בנו שהכניסו אותו בבנין הבית, בתוך הלבנים, הרשעים הכניסו אותו בתוך קירות בתור לבנים

היו בנ"י סובלים ממכות נמרצות עד זוב דם

פרעה שוחט תינוקות ומשתמש בדם שלהם

סיפורי צער ועוגמת נפש של משפחת ביבס, כך היה כל יום.

וכל זה כבר נאמר בברית בין הבתרים

כך אמר הקדוש ברוך הוא לאאע"ה

עם ישראל מקבלים  את הרכוש הגדול בתמורה למה שהם 'עבדו קשה' במצרים

הקדוש ברוך הוא אמר ברית בין הבתרים שעם ישראל יסבלו צרות אבל גם נאמר שיקבלו שפע כך נאמר, אחרי כן יצאו ברכוש גדול.

ביזת מצרים ביזת הים כנגד השעבוד.

ואז אחר כך מגיע הקדוש ברוך הוא מבקש ויקחו לי תרומה.

תנו לי את אותו הממון שקיבלתם עבור קושי השעבוד במצרים.

בני ישראל מייחדים באהבתם את הקדוש ברוך הוא את הממון למלאכת המשכן מבהיל על הרעיון

אותם בני ישראל שקיבלו אחרי שנות הזעם הצער הם לוקחים את 'הנחמה' את 'התגמול'  את הכסף שהם קיבלו ומשתמשים בו בממון הזה למען הקדוש ברוך הוא למען בניין בית המקדש

הם מכבדים את הקדוש ברוך הוא למרות כל הצרות שהם עברו מה עומק הרעיון?

עומק הרעיון הוא  שאהבתם לקדוש ברוך הוא לא מוגבלת לתנאי חיים טובים או רעים

למרות קושי השעבוד מביאים את התרומה מביזת מצרים, מביזת הים – באהבה אל הקדוש ברוך הוא.

זו אהבה אינסופית.

אומר הקדוש ברוך הוא ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם

בתוך האהבה העצומה הזו 'שוכן' הקב"ה.

ושכנתי בתוכם בתוך בני ישראל שמעניקים כל כך הרבה לקדוש ברוך הוא זהב וכסף   כל  העשוי במצרים, הוא למען 'העשוי למקדש'.

מה שמסמל ומראה שלמרות הצרות בכל אופן אנו באמונה שלימה בקב"ה.

מאמינים באמונה בתמימות.

היתה אישה מתקופת הראשונים שהתפרסמה בצדקותה בחוכמתה היא הייתה אשתו של רבי אלעזר רוקח מגדולי חכמי האשכנז הראשונים שהתפרסם בכינויו על שם ספרו הרוקח

הוא ישב בעיר ורמייזה בגרמניה העיר שהייתה אחת הנפגעות העיקריות במסע הצלב הראשון

גם משפחתו נפגעה.

ביום שישי ערב שבת קודש פרצו אל ביתו המון פורעים ולעיניו המזועזעות רצחו את אשתו ושתי בנותיו על המאורע הזה הוא כתב קינה.

הוא משבח את אשתו.

הוא כותב אשת חיל מי ימצא עטרת בעלה.

בת נדיבים עשתה לספרים, מרחצת מתים = כי היא הייתה רוחצת מתים.

תפרה להם בגדים, ידיה תפרו בגדי תלמידים וספרים קרועים.

פיה פתחה בחוכמה וכל איסור והיתר יודעת

אשה מופלאה, והיא נרצחה,  אומר הרוקח כמו שיש ספרים לא מובנים של בשר ודם כך אי אפשר להבין את הספר של הקדוש ברוך הוא את הנהגת השם בעולם.

יש צרה בהחלט יש קושי אבל בכל אופן לא מאבדים את האמונה בהקדוש ברוך הוא

ועוד יותר, כל זה לא סותר את הרמב"ם שאומר שצריך לעשות חשבון נפש.

כמו שאמר יעקב שמא גרם החטא.

הקדוש ברוך הוא צדיק בדינו לכן עושים חשבון נפש וככה עם ישראל לא מקיימים על השם יזעף ליבו.

מאמינים שהכל לטובה.

וגם אם יש משברים כל לילה לפני שהולכים לישון עושים חשבון נפש.

נכון יש ניסיונות נכון יש קשיים.

אבל מודעים שהכל לתועלת.

מעשה שהיה עם רבי אפריים זלמן מרגליות זכר צדיק לברכה היה עשיר מופלג בכניסה לבית הייתה מראה גדולה, המראה הייתה חשובה מאוד בעיני הרבנית פעם אחת התארח אחד מהאדמורי"ם תוך כדי הביקור נשברה אותה מראה הרבנית

שאלה את בעלה איך אתה לא מצטער כמו שאני מצטערת הוא אמר לה אני עוד זמן אני יסביר לך… עבר שבוע עברו שבועיים עבר חודש עברו חודשיים אחרי שנה הוא שאל אותה את עדיין מצטערת על המראה היא אמרה לא זהו השם נתן השם לקח ממשיכים הלאה אמר לה מה שלך לקח פרק זמן ארוך לי לקח ברגע הראשון…

הפסוק אומר ותאמר ציון עזבני השם השם שכחני נראה שיש זמנים שכביכול נשכח האדם כך זה כביכול נראה נדמה אבל אומר שלמה המלך אל תבהל על פיך וליבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלוקים כי האלוקים בשמיים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים.

 

בני ישראל קיבלו תגמול כסף… הכסף הזה עשוי במצרים לקחו אותו להיות עשוי למקדש.

 

נמשיך אל השלב הבא אומרת.

הגמרא על רבי חייא, רבי חייא אמר אין חשש שתשתכח תורה מישראל.

למה? התשובה היא שהוא זורע זירעוני פשתן הוא קולע מהפשתן רשתות הוא צד צבי ומאכיל את הבשר ליתומים הוא לוקח את העור ועושה מזה קלף וכותב על זה חמישה חומשי תורה.

הוא הולך למקום שאין שם מלמדי תינוקות מלמד לחמישה ילדים חמישה חומשי תורה חומש לכל אחד.

מלמד שישה ילדים שישה סדרי משנה…

וכך תורה לא תשתכח מישראל.

אומרת הגמרא כמה גדולים מעשה רבי חייא

 

מה מיוחד? למה חמישה חומשי תורה ושישה סדרי משנה?

 

אומר בעל המגלה עמוקות.

 

במקדש במשכן היו את הכרובים.

הכרובים זה פני תינוק הכרובים אשר על ארון העדות כרובים.

דמות פרצוף תינוק להם כרוב כרביא.

פני תינוק זה רמז על חינוך הילדים יסוד קיום כלל עם ישראל הארון שבו לוחות הברית שורש כל התורה.

סיבת הקיום של העולם קיום התורה הוא רק בתנאי שיש על הארון שני כרובים בצורת התינוקות של בית רבן סמל שמחנכים את הילדים לעסוק בתורה.

לכן הקול של הקדוש ברוך הוא היה יוצא מבין שני הכרובים – סמל שעיקר השראת השכינה בזכות לימוד התורה אצל תינוקות של בית רבן.

אומר השפתי כהן הכרובים דמות תינוק כי  מפי עוללים ויונקים יסד את העוז להשבית את האויב ואת המתנקם

אם אין נגדיים אין תיישים, רמז שלא מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש כך אומרת הגמרא שבת קיט ולכן היו על הכפורת הכרובים פני תינוק.

הלוחות למטה מהכפורת לומר חלק משמעותי  מהתורה זה לימוד התינוקות שעליהם עומד העולם הבל פיהם שאין בו חטא.

 

לכן השרה הקדוש ברוך הוא את שכינתו בין שני הכרובים.

בזכות לימוד התורה של תינוקות בית רבן לכן משרה הקדוש ברוך הוא שכינתו

ולכן אומרת הגמרא במסכת שבת קיט לא חרבה ירושלים אלא בגלל שביטלו תינוקות של בית רבן אומר בעל המשנה למלך בספר פרשת דרכים דרוש כד

הכוונה בזה על פי דברי המדרש, אומר המדרש

'בא וראה כמה חביבין תינוקות לפני הקב"ה גלתה סנהדרין ולא גלתה שכינה עמהם גלו משמרות ולא גלתה שכינה עמהם וכיון שגלו תינוקות גלתה שכינה עמהם וזה מה שכתוב

עולליה הלכו שבי לפני צר ואח"כ כתוב ויצא מבת ציון כל הדרה

עוד מבואר במדרש בפתיחתא איכה רבה אות כד

בשעה שביקש הקב"ה להחריב את בית המקדש אמר כל זמן שאני בתוכו אין אומות העולם נוגעין בו מיד נשבע הקב"ה בימינו והחזירה אחוריו

'השיב אחור ימינו מפני אויב'

באותה שעה נכנסו אויבים להיכל ושרפוהו

מתי חרבה ירושלים? שביטלו  תינוקות של בית רבן כי כל זמן שתינוקות של בית רבן עסקו בתורה בירושלים לא נסתלקה השכינה.

לכן לא היו האויבים יכולים להחריב את בית המקדש כמו שהבטיח הקב"ה כל זמן שאני בתוכו אין אומות העולם נוגעין בו אבל כיון שביטלו בה לימוד התורה של תינוקות של בית רבן נסתלקה השכינה ועל ידי זה היו האויבים יכולים להחריב את בית המקדש

אומר הפרשת דרכים

אומר הפסוק בספר בראשית פרק כז

הקול קול יעקב והידיים ידי עשו

פילוסוף גדול היה בלעם בן באור רצה לפגוע בעם ישראל אמר אי אפשר לנצח את האומה הזו אלא על ידי שנפגע בבתי הכנסת ובתי המדרש

כל עוד אתם מוצאים תינוקות מצפצפים אין אתם יכולים להם

הקול קול יעקב מתי כל עוד התינוקות של בית רבן מצפצפים בקולם

ואז, רק אז אומרים  שאין הידיים ידי עשו.

דווקא כאשר תינוקות של בית רבן מצפצפים אז אז אי אפשר שיפגעו אומות העולם בעם ישראל.

 

אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן

נאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בכל אופן אם יש תינוקות של בית רבן שלומדים אז מעכבים את בנין המקדש,  עדיף בנין האישיות אצל תינוקות של בית רבן.

השכינה שורה בבית המקדש בין שני הכרובים משם הקול של הקדוש ברוך הוא כביכול יוצא למה? רמז לימוד התורה של  תינוקות של בית רבן

לכן לא מבטלים אותם

אומר הזוהר עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו.

עת הזמיר הגיע מה הכוונה הגיע הזמן לזמר לקצץ את הרשעים מן העולם כי זה הזמן שמציל הקדוש ברוך הוא את העולם מהרשעים איך?

בגלל שקול התור נשמע בארצנו בזכות קול תינוקות של בית רבן.

בזוהר פרשת לך לך כתוב שרשב"י כאשר היה רואה תינוקות של בית רבן היה אומר אני הולך לראות את פני השכינה.

לכן כתב בספר קב הישר צריך המלמד תינוקות להיות עירני ומודע לכך שהשכינה שוכנת אצלו ולכן יראה שיהיה החדר שלומד עם תינוקות של בית רבן, שהחדר יהיה נקי וטהור מכל לכלוך כדי שיתקיים והיה מחניך קדוש כי זה מחנה שכינה.

לכן רבי חייא רצה שלא תישכח תורה מישראל מה עשה

השקיע ב'תינוקות' ב'כרובים'.

זו ההשקעה הטובה ביותר.

יש מלמדי תינוקות של בין רבן, הם אלה שיכניסו להם את התורה, באהבה או הפוך חלילה

בשמחה או הפוך חלילה

כח אדיר עצום ואין סופי יש למצדיקי הרבים למלמדי תינוקות של בית רבן.

אומר המהרש"א רבי חיא הקפיד לכתוב את החומשים על הקלף שכל עשייתו מהתחלה עד הסוף תהיה בקדושה בטהרה רק להקדוש ברוך הוא

כך הוא מחדיר בישראל את האהבה להקב"ה

יש להם גירסא דינקותא כבר מגיל צעיר את 'האהבה הגדולה להקב"ה'

זה מהותי שיש את האהבה הגדולה כבר מגיל צעיר, כך הם מפנימים את העוצמה את האהבה לבורא עולם, בכל תנאי החיים.

כך נאמר  על המשכן ויקחו לי תרומה.

לי לשמי בית בקדושה בטהרה כמה גדולים הם מעשיי רבי חייא.

ומה הסמל של הילד?

הילד  הוא תמיד לומד תמיד מתרומם הוא תמיד תמיד כמו שהיה האדם בתחילת הבריאה 'והאלוקים עשה את האדם ישר' והמה בני אדם ביקשו חשבונות רבים.

המבוגר הוא כבר עייף… הוא יותר מיואש מהעולם

הוא יותר שחוק…הוא פחות שואף, הוא יותר מתוסכל.

אבל הילד =  הוא בבחינת נער ישראל

בזמן שמחה הוא מלא באמונה, כוס ישועות אשא ובשם השם אקרא

הוא מלא בתקווה גם בזמן קושי, ולכן  אם יש צרה ויש קושי הוא מאמין בהשם.

צרה  ויגון אמצא ובשם השם אקרא

הילד הוא תמיד בבחינת השתפרות שינוי למידה לכן תלמיד חכם קרוי לא רק חכם אלא תלמיד חכם כי החכמה היא להיות תלמיד.

זוהי הגדולה איזו חכם הלומד.

הוא בתנועה עיקר החוכמה היא לא לדעת אלא הרצון להתלמד.

כך נאמר על שלמה המלך ויחכם מכל האדם אפילו מן השוטים אומרים רבותינו מכל אחד היה למד אפילו מן השוטים

איזהו חכם הלומד מכל אדם.