"עבדנו בלי מודיעין": מדוע צה"ל התקשה להגיב

תחקירי צה"ל אודות טבח השביעי באוקטובר שפורסמו היום חושפים תמונה מטרידה של אובדן שליטה וכשל מערכתי בהתמודדות עם מתקפת ארגון הטרור חמאס בשמחת תורה תשפ"ד. אחד הממצאים המדאיגים ביותר הוא העובדה שלאורך רוב היום, צה"ל פעל ללא תמונת מודיעין אויב – מצב כמעט בלתי נתפס במערכת צבאית מודרנית.

"לא הייתה תמונת מודיעין אויב – לאורך כל היום עבדו בלי זה", קובע התחקיר באופן חד-משמעי. "היינו צריכים להתאמן על תרחיש כזה, וזה גרם לכל המפקדות בכל הרמות באותו יום. הבעיה שלא הבנו מה קורה באותו שלב".

היערכות לקויה

עוד באתר:

צפו

תיעודים מרהיבים מהרחפן: הרחובות נצבעו בשחור

שמעון כץ

לקראת העצרת

"העדשה של הדור החרדי": שוקי לרר חושף סיפורים

אפי סקקובסקי ומני וקשטוק

משדר 'הזעקה'

משה גפני שובר שתיקה: “ראיתי בחורים בוכים בתא המעצר"

אבי מימרן

במסדרונות הכנסת

גולדקנופף יצביע בעד חוק הגיוס? זוהי תשובתו

שלום שטיין

התחקיר מגלה כיצד ההיערכות הלקויה בבוקר השבת הובילה לכאוס מוחלט. צה"ל העמיד באותו בוקר רק 4 צק"גים (צוותי קרב גדודיים) עם 767 לוחמים בלבד, ו-14 טנקים מאוישים בעמדות. מול כוח דל זה הסתערו אלפי מחבלים ב-114 נקודות פריצה שונות.

בשעה 6:37 הכריז מפקד אוגדת עזה על "פרש פלשת" – הנוהל המבצעי לחדירת מחבלים. אולם כפי שמציין התחקיר, נוהל זה "עבדה לפי פקודה אבל לא התאימה למצב". צה"ל לא היה ערוך למתקפה בסדר גודל כזה, שכן "לא תרגלנו את עצמנו במצב של מתקפת פתע כוללת. מתוך הנחה שזאת הזירה המשנית".

חוסר היכולת לגבש תמונת מצב הוביל לתגובה איטית. התחקיר מציין כי "מערך הקרב לא מוצה נכון. הפצצות נפלו בהתחלה לפחות במקומות הלא נכונים". חוסר התיאום החמיר בשל העובדה שבמערך האש, במקום 300 אנשים היו רק שניים.

גם מערך התקיפה האווירית לא נוצל ביעילות בשעות הקריטיות. מטוס הקרב הראשון תקף רק בשעה 7:55, כאשר המטרה הייתה מנהרה ליד נתיב השלושה – מטרה שהוגדרה במסגרת "פרש פלשת" הסטנדרטי, ולא בהתאם למציאות החדשה בשטח.

קריסת אוגדת עזה

חמור במיוחד היה מצבה של אוגדת עזה, שקרסה לחלוטין. "לא הבנו שאוגדת עזה קרסה ושהפו"ש קרס. רק בשעה מאוחרת. לא בטוח שהמאו"ג ידע את זה, גם היום", מציין התחקיר. "מערכת אוגדתית קרסה – זה בלתי אפשרי למפקד לומר את זה. מעולם לא חשבתי להודות בתבוסה, באותו יום זה קרה".

הנפילה של מפקדים בכירים החמירה את המצב. מח"ט דרומית אל"מ חממי נהרג, יחד עם שני מח"טים נוספים – מח"ט הנח"ל ומח"ט רב מימדי. כתוצאה מכך, "הגזרה הדרומית כמעט ללא תיפקוד".

לעומת זאת, "מח"ט צפונית מתפקד, ושולט בכוחות מהחמ"ל. רוב הכוחות מגיעים מהצפון. לכן יש שליטה יחסית שם". פער זה מסביר את ההבדל ברמת ההתנגדות בגזרות השונות.

רק החל מהשעה 11:00 התחילו לחול שיפורים בתמונת המצב, כאשר גדוד 890 הגיע בהיסק – 300 חיילים בשישה מסוקים. בשעה 11:34 התקיפה הראשונה במבצע "חץ שחור" החלה, וב-13:00 ההתקפה נעצרה וכוחות צה"ל התחילו להיות יעילים יותר בהדיפת המחבלים.

כשלים נוספים

תחקיר חיל האוויר, המשתרע על פני 741 עמודים, מגלה שהחיל "פעל לפי הנהלים שנקבעו" אך אלה "לא היו בכלל רלוונטיים לכזו מתקפה". לשאלה היכן היה חיל האוויר בבוקר המתקפה, התשובה בתחקיר היא: "היינו אבל לא ידענו מה לתקוף". על פי התחקיר, חמישה בסיסים של החיל היו תחת מתקפה רציפה: חצור, תל נוף, חצרים, רמון ופלמחים.

חיל הים נכשל גם הוא, ולא הצליח לבלום את כל סירות המחבלים. "חה"י לא עמד במשימה. הכוח הימי פגע ב-5 מתוך 7 סירות", קובע התחקיר. שתי סירות הצליחו לחמוק, מה שאפשר ל-16 מחבלים לחדור דרך החוף.

המסקנות מהתחקיר ברורות: "הפערים הגדולים – הבנת תמונת המצב ומיצוי הסד"כ". התקיפה בחזית לא הייתה מספיק אפקטיבית, וכוח האש האווירי היה צריך להיות "הרבה יותר מוקדם וחזק במרחב האמנעה". הטלת כוחות נוספים בשעות הראשונות הייתה גורם מכריע שהיה יכול לצמצם את הנזק.

בסופו של דבר, כפי שמציין התחקיר, "157 חיילים הרוגים מהגזרה, שנמצאים במוצבים – נהרגים תוך שלוש שעות". מדובר בעדות נוקבת לכשל שאירע בהגנת הגבול והיישובים הסמוכים לו.