נחשף בכנסת: זו הקהילה עם הכי הרבה עצורים

שוטרת העירה לנער אתיופי בן 17 "אתה שונה בנוף", ותלונה על אלימות משטרתית נגד יוצאי אתיופיה, נסגרה במח"ש ללא גביית עדות מהמתלונן. כך, נחשף היום (שלישי) בדיון ועדת הצעירים בנושא שיטור-יתר נגד יוצאי העדה. יו"ר הוועדה, ח"כ נעמה לזימי (העבודה) הדגישה את המקרים בהם אזרחים יוצאי אתיופיה זכו ליחס מפלה, מזלזל, מקפח ואלים במיוחד, כמו גם לתלונות-שווא – מצד שוטרים. היא קראה למשטרה להכיר בתופעה ולא להתעלם ממנה, וכן להקים צוות-חקירה מיוחד לפתירת תעלומת היעלמותה של היימנוט קסאו. תיקון יבוא מתוך שינוי ומתוך הכרה במציאות.

לדברי ד"ר נורית יכימוביץ'-כהן, חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת, יוצאי אתיופיה פי 4 נעצרים משיעורם באוכלוסייה, וחלקם בין החשודים בתיקים – פי 3. כך בשנים 2023-2019 שיעור יוצאי אתיופיה מכלל היהודים בישראל הוא 2.2% ובשנים ואילו שיעורם בכלל העצורים היהודים היה 9%-8%. בתקופה זו שיעורם של יוצאי אתיופיה בין החשודים היהודים שנרשמו בתיקי חקירה היה 5%-6%.

עוד באתר:

הדרמה בעיצומה

תיעוד אווירי מכביש 1: השריפות שנקלטו במצלמות התנועה

גדי פוקס

"יש פה מישהו?"

תיעוד דרמטי: מוודאים שאיש לא נשכח ברכבים

אלי יעקובוביץ

החקירה נמשכת

בכבאות מעריכים: זו הסיבה לפריצת השריפה בהרי ירושלים

שמעון כץ

השריפה בעיר החרדית

האש מתפשטת במהירות: פונו בניינים בבית שמש

שמעון כץ

בקרב הנאשמים היהודים שנגדם הוגש כתב אישום, שיעורם של יוצאי אתיופיה היה 6%-7%, כלומר, נראה שבמה שקשור ליוצאי אתיופיה היו יותר מעצרים שלא הולידו תיקים וכתבי אישום. היא הדגישה כי נתונים אלו הם אינדיקציות כלליות בלבד ליחס בין מעצרים לכתבי אישום, וכי אי-אפשר לטעון שהמעצרים שלא הולידו כתב- אישום היו בהכרח מעצרי שווא; זאת, מכיוון שייתכן הבדל בתמהיל העבירות בין כלל האוכלוסייה לבני קבוצות אלו, וגם מפני שייתכנו כתבי אישום שהוגשו נגד אנשים שלא נעצרו לפני כן.

לדבריה, לא קל לבחון באמצעות נתוני-אכיפה נושאים כמו שיטור-יתר, שימוש בכוח וגזענות. בחלק מהמקרים הנתונים אינם נאספים, או שהם נאספים בצורה לא-מהימנה. למשל, נתונים על שימוש משטרתי בכוח, אינם נאספים באופן המאפשר הפקת נתונים ממוחשבת. במקרים אחרים יש נתונים, אבל אי אפשר לדעת אם הם משקפים את המצב בשטח או את שיעור הדיווח על האירועים – למשל דיווחים של אזרחים שטענו לגזענות של שוטרים, לא בהכרח משקפים את המצב בשטח.

יתר על כן, גופי-האכיפה אינם מפלחים את נתוני התלונות על שימוש בכוח או על גזענות לפי קבוצת האוכלוסייה של המתלונן, ולכן קשה לבחון את סוגיית הפרופיילינג כלפי קבוצות אוכלוסייה. לכן, הנתונים שעשויים לסייע בהבנת הנושא הם סקרי אמון הציבור בגופי האכיפה, ובפרט במשטרה. מסקרים אלו עולה כי באופן עקבי אמון הציבור במשטרה נמוך בקרב האוכלוסייה הערבית, יוצאי אתיופיה וחרדים.

אליהו אנגדה, סיפר על האירוע בו אביו המבוגר נעצר לפני כחודשיים בחשד לשכרות, למרות שהתלונן על תחושה רעה וסבל מאירוע-מוחי ומסחרחורות. למרות בקשותיו הוא לא הועבר לטיפול רפואי בזמן, והעיכוב בטיפול – בעיקר בגלל האירוע-המוחי, פגע בטיפול הרפואי ובאיכות חייו. לזימי קראה למשפחה להגיש תביעת-נזיקין נגד המשטרה.

סנ"צ ליטל אברהמי, ראש מדור קהילת יוצאי אתיופיה, סיפרה על פעילות לתיאום וגישור תרבותי, והקמת צוותי-חקירה במקרים דומים, והציגה דקירות שוטרים וזריקת בקבוקי תבערה בהפגנות של בני הקהילה. לדבריה, נרשמת ירידה במספר המעצרים, התיקים שנפתחו והחקירות של צעירים בני העדה.

ח"כ פנינה תמנו-שטה (המחנה הממלכתי) טענה מנגד כי כל עוד המשטרה מתבצרת בעמדותיה – לא יחול שינוי אמיתי. "כמעט כל גבר שני בין יוצאי אתיופיה נעצר. בוצעו מעצרי-מנע ואיומים על בני העדה בגלל פוסטים בפייסבוק על אלימות משטרתית. המשטרה איננה ארגון-לומד אלא ארגון סוחט תקציבים". היא האשימה כי התכנית לגישור תרבותי שמגבשת המשטרה נעשית ללא שיתוף בני הקהילה, וכי מח"ש התירה בהתנהגותה למעשה – לפגוע ביהודי אתיופיה, בגלל שסגרו כ-99% מתלונות בני העדה על אלימות שוטרים.

ד"ר שולה מולא, סיפרה על הטרדת שוטרים כנגד בנה שי, בן 17, בתואנה שהוא "שונה בנוף". עו"ד הלה אדלמן ממח"ש, הכחישה כי זהות המתלוננים משפיעה על איכות הטיפול והחלטה על סגירת התיק.