בגלל טראמפ; זו הסיבה שאוכלים בשר בפורים

חז"ל מתארים את סדר הגורלות שהטיל המן על חדשי השנה, המן חיפש למצוא חודש שבו אין מזל לישראל.

ואומרים חז"ל (אסתר רבה פ"ז) שעל כל חודש מחודשי השנה הייתה מעלה והייתה זכות מיוחדת.

לכל אחד מחודשי השנה יש זכות מיוחדת.

בדק בחודשים כלומר במשמעות החודש, לפי המזל, הוא חשב שעם ישראל הם 'תחת' המזל ולכן אם נמצא זמן שהמזל לרעתם נוכל לנצח את עם ישראל.

לא ידע המן מה שנאמר בנביא ירמיהו 'ומאותות השמים אל תחתו'

בדק במזל טלה – מזל של חודש ניסן, ואמר שהוא לא יכול לשלוט בחודש הזה, כי טלה זה סמל ה'שה' ועם ישראל מכונים שה פזורה ישראל

וגם מצא את זכות קורבן פסח, 'איש שה לבית אבות שה לבית' לכן אמר מזל ניסן הוא לא מתאים

אמר אולי מזל אייר, אבל מזל אייר הוא מזל שור, והשור זה יוסף 'בכור שורו הדר לו' יוסף מכונה כמו שור, אמר המן גם בחודש אייר לא נוכל להיאבק נגד עם ישראל.

אמר אולי מזל תאומים שזה חודש סיוון ומצא בה את זכות פרץ וזרח שהם תאומים, וגם הלוחות נתנו בחודש סיון, והלוחות כמו תאומים, לוח שווה של צד ימין וצד שמאל.

וכך עבר עוד חודש ועוד חודש…חודש אב – מזל אריה מזל דניאל שהוא משבט יהודה, שעליו נאמר 'גור אריה' וגם עם ישראל משולים לאריה, כמ"ש ען עם כלביא יקום וכארי יתנשא

אמר אלול – מזל בתולה, אבל אז אמר כמו האשה המיוחדת לבעלה כך עם ישראל כמו אשה המיוחדת לבעלה, חנניה מישאל ועזריה שהיו מוכנים למס"נ למען הקב"ה…

כך כל החודשים עד שהגיע לחודש אדר ואמר שהוא לא מוצא בו שום זכות.

ואמר אדרבה בז באדר נפטר משה רבנו, לא ידע שגם ביום זה נולד.

ועוד אמר המן, כשם שהדגים בולעים כך אני בולע את עם ישראל.

ולא היה יודע שהפוך יהיה, שהרי פעם הדג בולע אבל פעמים הוא נבלע, והפעם המן 'ייבלע' על ידי עם ישראל.

ועוד דגים זו סגולה נגד עין הרע, כי עין הרע היא מזיקה בגלל שהאדם מעורר קנאה אצל חבירו

והדגים הם פרים ורבים, למה כי אין מי שרואה אותם

ונסביר ונתחיל עם נושא ה'עין הרע'.

מצינו בעניין עין הרע, שהאדם לא יחצין את השפע שלו כדי שלא ייפגע מעין הרע

ואפילו מי שמוצא איזה 'שטיח יפה' וגדול שלא ייפרוש אותו מול הרבה אנשים כדי שלא ייראו את זה האנשים ויקנאו וישפיעו על ידי העין הרע שלהם (גמרא)

כי העין הרע – כי העינים  המתפעלות מהפאר של השטיח, יזיקו בעין הרע

וגם אמרו חז"ל  אסור לאדם לעמוד בשדה חבירו בשעה שהיא עומדת בקמותיה, שלא יזיקנו בעין הרע. כך נפסק בשו"ע

גם נפסק בשו"ע שלא יעלו שני אחים לתורה בעליות סמוכות זו לזו, משום עין הרע.

קיים בבריאה כח שנקרא 'עין הרע'.

בגמ' ושו"ע כתוב שאדם צריך להיזהר מזה.

ואין לעלות לתורה שני אחים זה אחר זה אפילו אם יאמרו שאינם מקפידים על עין הרע, שכן נפסק בגמ' ושו"ע.

ובגמ' ב"מ כתוב שרב הלך לבית הקברות  וידע על כל קבר באיזו מיתה מת אם מת בזמנו אם בעין רעה כך מסביר רש"י את הגמרא

הרי מלשון רש"י שהמיתה בעין הרע אינו בגדר 'בזמנו'.

ומסקנת רב הייתה שתשעים ותשע אחוז מתו בעין הרע, ה' ישמרנו, נמצא רובם מתו בלא עתם.

והשאלה היא אם  בראש השנה נקבע על השטיח שלא ייהרס מה פתאום תשפיע 'העין רעה'?

איך עין הרע תוכל להזיק כשלא נגזר כך בראש השנה?

ביאר הרב דסלר שאדם שקיבל שפע בעשירות או כוחות או כשרונות או ילדים מוצלחים, והוא מתפאר בהם בפני אחרים, והוא גורם שאחרים יקנאו בו.

נמצא שהוא עשה פעולה בכך שחבירו יעבור על קנאה וחמדה

הרי זה מעין 'לפני עור לא תתן מכשול'.

יש בזה ענין שעשה דבר אשר לא ראוי, ובכך גרם לחבירו לקנא בו

אם הוא מנצל את השפע לעורר קנאה באחר, יש לו פחות זכויות ויותר חובות

לכן כעת בוחנים אותו שוב בשמים על השפע שיש לו, האם באמת מגיע לו אותו שפע.

ולכן מצינו שיעקב אבינו אמר לבניו אל תראו את עצמכם כולכם יחד –  ופרש"י 'למה תראו עצמכם בפני בני ישמעאל ובני עשו כאילו אתם שֵבֵעים'.

מה אכפת ליעקב שיראו את עצמם שֵבֵעים ?

אלא שלימד אותם שאין לגרום לאחרים שיקנאו

החשש הוא מ 'עין הרע' –  אומר הרב דסלר:

 

מה שנעשה נזק לאדם על ידי ה'עין הרע' זה  נכלל במה שהקב"ה גומל טוב לשומרי מצותיו ומעניש לעוברי מצותיו  = זה כמו עונש.

כי מה שמגיע לו לאדם שיפסיד בעין הרע ,לא בגלל שאנשים בעלי בחירה יכולים לעשות לו דבר שלא נגזר עליו, אלא כעונש על מעשיו הלא טובים שהוא גרם לפלוני שיקנא בו ויתן בו עיניו.

כל יהודי צריך לקיים 'למה תתראו', שהשפע שיש לו, לא יעורר קנאת אחרים עליו, וכשם שעל ה'מזיק 'להרחיק את עצמו, כך גם על ה'ניזק' להרחיק את עצמו מחשש שאנשים קמו על רגל שמאל, שמא הם מתוסכלים היום…ויקנאו

ולכן אם הם ייראו אותנו עם רכב חדש עם בית מפואר הם יקנאו ולכן אנו צריכים להיזהר לא לאבד את הזכות שלנו.

אין לנו לעורר בליבם קנאה כדי שהם לא ייסבלו מעין רעה= קנאה, כי כאשר הם סובלים מעין רעה יש להם עין הרע!

 

המן היה מלא בקנאה ובעין רעה הוא היה מקנא בעם ישראל, והמדרש אומר שאמר הקב"ה להמן

'אתה מפיל עין רעה במועדיהם של ישראל'.

כלומר הוא לא היה רגוע ושליו אלא מלא בעין הרע, המקנא סובל מעין רעה והוא מקרין עין הרע.

לכן מזל אדר מסמל את הביטול של העין הרע

מזל הדגים

ועוד כך בירך יעקב את מנשה ואת אפרים, 'וידגו לרוב בקרב הארץ' אומר רש"י כמו דגים שפרים ורבים ואין עין הרע שולטת בהם

ולכן בר"ה אנו אוכלים דגים שנפרה ונרבה כמו דגים כי הם סימן ריבוי ברכה ושפע.

ואמרו חז"ל משנכנס אדר מרבים בשמחה

מה בין הדגים חודש אדר ונס פורים?

וגם כל המזלות הם בלשון יחיד גדי דלי טלה שור

וגם מאזנים או תאומים זה כי – זה השם של הדבר

זוג תאומים אחד ומאזנים אחד.

אבל דגים מדובר על רבים, למה לא מזל דג?

אדר הוא מזל דגים, מהי משמעות הדגים

אומר המהר"ל (נצח ישראל פרק לט) האדם יש בו דיבור, בע"ח יש בהם קול, והדג יש בו שתיקה.

והרבה דברנו רבותינו בעניין מעלת השתיקה, 'יפה שתיקה לחכמים קל וחומר לטיפשים ' (פסחים צט) וגם אומר שלמה המלך

'שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו'

אומר התנא באבות: 'כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה'.

אומר שלמה המלך 'אויל מחריש חכם יחשב (משלי יז כח)

'מילה בסלע שתיקה בשתי סלעים' ופירש רש"י אם תרצה לקנות הדיבור זה בסלע

ואת  השתיקה בשתים

חז"ל (חולין) אמרו מה אומנותו של אדם בעולם? ישים עצמו כאילם.

כלומר השתיקה היא אומנות שצריך להתלמד בה כדי לדעת כיצד להשתמש בה מתי היכן וכמה.

אמרו חז"ל במדרש  (תנחומא) ביקש יעקב לשלוח מתנות לרחל, קבל לבן את המתנות ראתה רחל, העביר לבן את המתנות ללאה ושתקה רחל.

ואמרו חז"ל גדולה שתיקה שבזכות שתיקתה של רחל זכתה והעמידה שני שבטים, יוסף ובינמין, ועוד יותר יוסף הפך לעוד שני שבטים, אפרים ומנשה.

על אסתר נאמר שהיא שותקת,  אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה שתיקת אסתר גרמה את הנס.

למרות שאחשוורוש מתעקש להכיר את השורשים של אסתר, אבל אסתר אין  מגדת מולדתה

אם נתבונן בסיפור המגילה נראה  ששתיקה זו היא אשר גם קשורה לישועה של עם ישראל

אם אסתר הייתה מגדת את עמה ומולדתה המן הרשע אשר היה ברום מעלתו ובשיא גדולתו באותם ימים לא היה נותן למלכה אסתר לשרוד כמלכה והיה בכוחו לעשות זאת וכמו שאמרו חז"ל שהמן הרשע סילק את ושתי מדרכו בזכות הערמומיות והתחכום בהם ניחן.

המן הרשע לא זו בלבד שהוא שנא יהודים אלא הוא גם היה אדם ששאף להגיע לגדולה וכבוד ללא גבול וכל אדם שהפריע לו בדרכו הוא סילק על ידי חכמתו וערמומיותו ואם היה ידוע שאסתר היא יהודיה, הוא אל היה מאשפר לה לשרוד.

אין ספק שהוא  היה משפיע על אחשורוש להרוג אותה

רק אחרי שהמן השתכנע שאין לה מולדת שהיא גאה בה והיא ללא כל יוחסין לא הפריע לו שהיא תהיה המלכה.

השורש הגדול, שאין אסתר מגדת את עמה

היא לא מספרת על עצמה

הפסוק במשלי (כד כו) אומר שפתים ישק משיב דברים נכוחים

וכתב בספר מגן אבות להגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל שפירש את הפסוקים (באיכה ג) 'טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו וסמוך לזה כתוב ישב בדד וידום כי נטל עליו' והכוונה היא, שישא האדם עול בנעוריו, איזה עול, עול השתיקה, טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו, כי אדם ששואף לחכמה ישא עול ומהו העול? ישב בדד וידום.

יקבל עליו את עול השתיקה.

ועל ידי זה יזכה ליטול את החכמה, כי מעלת השתיקה היא תנאי לחכמה, כמו שפירש המהר'ל את ( המשנה באבות פ"ו) שהתורה נקנית במיעוט שיחה, החכמה היא לדעת 'לשתוק' וכך לקנות את התורה, כי השתיקה הוא סימן חכמה והמרבה שיחה אין בו סימן חכמה שהשיחה מבטלת פעולת השכל

בספר אור עולם כתב על פי הכללים הידועים בתורת הנפש שהחיצוניות מעוררת את הפנימיות, אחר המעשים יימשכו הלבבות.

אחרי הפעולות שעושה האדם עושה אפילו אם הן מהשפה ולחוץ המעשים מעוררים את הפנימיות.

ולכן אם ידבר האדם בלשון נקייה אחרי הפה שלו, ילכו המחשבות שלו, אחרי הסגנון דיבור שלו, גם יהיה סגנון האופי שלו.

וכך גם אם מרבה האדם בשתיקה, הוא מרבה ב'חשיבה' ככל שהאדם מדבר הוא עסוק בלהחצין מה שהוא יודע, כשהאדם בשתיקה הוא עסוק לשמוע את האחר, לשמוע את החידוש את העומק ואת התוכן שאומר הזולת, ככל שהוא שומע הוא נעשה יותר חכם, ולכן אפילו 'אויל מחריש חכם יחשב', לא רק שאנשים יאמרו, אם לא שומעים אותו מדבר אז לא שומעים את הטיפשות שלו, ואומרים אולי אם הוא לא מדבר אפשר שהוא חכם, לא רק זה… אלא עצם זה שהוא פחות מדבר, הוא יותר מקשיב יותר מעיין אם הוא יותר מעיין יותר חושב הוא נעשה יותר חכם

ולהיפך כאשר האדם מדבר ללא צורך

• ריבוי הדברים, הדיבורים שידבר גם יחשוב מחשבות ללא חכמה והוא מרגיל את עצמו להיות 'לא חכם'…

כי החיצוניות מעוררת את הפנימיות

וכך כתב בספר בספר תעלומות חכמה (רבי יעקב מליסא): מי שמרבה דיבורים הוא מתרגל לדבר 'סתם' וזה מרגיל אותו לחפש על מה לדבר, וכך הוא מאבד את חכמתו העיקר להחצין מה שהוא יודע ולא לחפש להעמיק בחכמות חדשות.

כך הוא מפרש את הפסוק בקהלת (ה ב)

כִּי בָּא הַחֲלוֹם בְּרֹב עִנְיָן וְקוֹל כְּסִיל בְּרֹב דְּבָרִים.

הפירוש הוא כמו שבזמן החלום יחשוב הישן דמיונות כוזבים כי הכח השכלי, המודעות לא בתפקוד ונשאר לו רק הכח המדמיין.

כך גם בריבוי דיבורים,  אין השכל משגיח על כל דיבור שיצא מהפה שלו.

הוא אומר מי שאינו יודע לשתוק אלא מרבה לדבר לא יימלט שפיו יפיק גם דיבורים בטלים והדבר ישפיע על פנימיותו

מתוך כך נבין מדוע זמן ישועת הפורים היה בחודש אדר.

הדגים הם נסתרים וגם מסמלים את השתיקה

כך גם היא הנהגת הקב"ה בעולם היא הנהגה נסתרת ונעלמת.

גם כשנדמה שחושך יכסה ארץ, נדמה שנשכחנו והקב"ה לא שומר עלינו, זה רק נדמה…

אבל תמיד, ההשגחה העליונה מסובבת מהלך מופלא של ישועה מתוך הצרה, ובאמצעות הצרה

כל מי שחשבנו שהוא מקור הרוע וסיבת הרוע, הוא יהפוך להיות סיבת הטוב והתועלת

העץ המן אחשורוש, המשתה והחיסרון של בנ"י בהיותם באותו משתה, = , הכל נהפך, כל מה שהיה מאיים ורע הפך להיות מקור של ישועה הצלה וכבוד לעם ישראל!

לא בבת אחת, אלא אחר זמן רואים שגם בזמן של ואנכי הסתר אסתיר פני, בכל אופן הישועה תגיע.

יש מקרים של 'נס מיידי'!

כמו עשרת המכות במצרים

ויש מקרים של 'נס עקיף' זה יגיע אחר זמן…

לא בבת אחת, זה ייקח כמה שבועות חודשים או שנים, אבל זה יגיע, כאשר זה יגיע יתברר שכל מה שהיה בדרך נדמה כשלילי רע ומאיים, הכל ייהפך להיות חלק מהישועה, גם רשע ליום רעה.

הרעה והרשע כולם יהפכו לאור – ליום לחלק מהתהילה והגדולה של עם ישראל.

זו מגילת ההסתרה, אבל המהות היא מגילת אסתר, לגלות בתוך ההסתר, את היסוד את המפעיל את הקב"ה.

לגלות שגם מהמן וגם מאחשוורוש תגיע ישועה

שגם הם, חלק ממערכת של 'עשה עושה ויעשה לכל המעשים'.

כאשר כתוב במגילה 'המלך' בלי המלך אחשוורוש אומרים רבותינו שהכוונה היא גם להמלך – ממה"מ

ההודאה להקב"ה היא לא רק על 'נס הישועה'…לא רק אלא גם על האופן – שהישועה היא על ידי כך שכל הרוע שהיה עד הישועה גם הם חלק מהישועה

גם אחשוורוש והמן גם העץ הגבוה שהוא הכין גם הגזירה שהוא רצה לבצע בעם ישראל, הכל חלק מתהליך של גאולה.

אנו מודים להקב"ה שהוא שומר ומשגיח על ישראל לא רק בדרך של נסים גלויים כפי שהיה ביציאת מצרים אלא בנסים נסתרים הנראים כטבע.

מזל דגים עניינו הנהגה ניסית המסתתרת בטבע העולם

גם טעותו של המן ששמח שמחה גדולה כיון שנפל פור בחודש אדר

הוא שמח, הוא אמר בחודש הזה נפטר מרע"ה הוא אמר שבחודש הזה הוא יוכל להגיע לכבוש את עם ישראל

זה החודש שאין בו באופן גלוי מעלה מסוימת זה חודש בלי שום מעלה, כך כפי שהבין המן.

במעמד הר סיני הקב"ה אמר, 'אנוכי השם אלוקיך' היה גילוי רוחני עצום, פתח להם את השמים ושבעה רקיעים כך אומרים חז"ל.

ובפורים היה אנוכי הסתר אסתיר פני וצריכים בנ"י בתוך ההסתר למצוא את ה'אנוכי' שלהם, האנוכי שבוחר להאמין בהקב"ה ולחזק את עצמו באמונה ובביטחון.

וחודש אדר זה חודש 'הדגים', לא דג אחד אלא דגים רבים, כי יש כמו שני דגים

גם השגחה גלויה וגם השגחה נסתרת

וההשגחה הנסתרת מגלה שבעצם …הכל גלוי לפני הקב"ה.

ועוד תכונת הדגים היא השתיקה.

הקב"ה נראה כאילו 'שותק', כאילו 'המלך ישן'

אבל בלילה ההוא נדדה שנת המלך

והינה לא ינום ולא יישן שומר ישראל.

ועוד גם השל"ה הקדוש (הגהות למסכת ראש השנה נר מצוה כג)

כתב בביאור מנהג תשליך בראש השנה שהולכים למים שיש דגים כי הדגים תמיד עיניהם פקוחות כדי להתעורר שבשמים העינים פקוחות –  מה שרומז על רחמים גדולים והנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל

על זה נאמר בתהלים (מד כד)

עורה למה תישן

 

אז בואו ונעמיק קצת במשמעות המשתה של פורים, על פורים כתב הרמב"ם כיצד חובת סעודה זו? שיאכל בשר ויתקן סעודה יפה כפי אשר תמצא ידו.

 

ולכאורה מנין לרמב"ם שצריכים לאכול סעודת בשר, הרי סעודת בשר זה ביום טוב

ואומרת הגמרא פסחים קט, בזמן המקדש, אין שמחה אלא בבשר

שנאמר 'וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני השם אלוקיך'

ועכשיו שהמקדש לא קיים אין שמחה אלא ביין שנאמר ויין ישמח לבב אנוש.

כיום שבית המקדש לא קיים, אין שמחה אלא ביין, אז למה הרמב"ם כתב שהשמחה בסעודת פורים, היא בבשר, מנין לו שהשמחה בפורים היא כ"כ גדולה

(ובשו"ע סימן תרצו כתוב שיש אומרים שמותר לאונן לאכול בשר ויין בפורים כי מצוות עשה דרבים דאורייתא ידחה את האבילות , אונן, של יחיד, ולמרות שפורים זה לאו דאורייתא אבל כן דברי קבלה, ודברי קבלה כדברי תורה.

ודנו כמה מרבותינו האחרונים האם יש חיוב  מדאורייתא בבשר בשם מועדים בבשר חולין או רק בבשר שלמים.

בכל אופן הרמב"ם אומר לגבי פורים שבוודאי צריכים לאכול בשר ומהו המקור שלו) ?

הצפנת פענח אומר שזה מהגמרא ב"מ עח שם כתוב שהיו אוכלים עגלים בפורים.

בספר בים דרך הוא מביא בדרך אגדה.

ביום הקמת המשכן כתוב  'ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעולה תמימים והקרב לפני השם'

אומר רש"י שמכפר לו הקב"ה על ידי העגל – את מעשה העגל.

ביום הקמת המשכן היא עניין מיוחד להקריב עגל – ולמה? להודיע שמכפר על מעשה העגל.

כפרת העגל  – היה ביום הקמת המשכן.

כלומר הייתה כפרה על חטא העגל… אבל בכל אופן בני ישראל נפרדו מעגל הזהב… אבל במהלך הדורות הם התחברו לצערנו לעגלים אחרים. ונסביר את הדברים

הגמרא במסכת מגילה יב מביאה את דעתו של רשב"י שאחת הסיבות לכל המהלך של גזירת המן למה היה?

בגלל שעם ישראל בדור הקודם, השתחווה לצלם, וגם כיום הם יותר מדי מעניקים משמעות למה שהוא לא הקשר הישיר עם בורא = זו המשמעות העמוקה של ניהנו מסעודת אחשוורוש, לא רק נהינו מהמאכלים הטעימים, אלא גם נהינו מהקרבה מהקשר ובעיקר מתחושת הביטחון, כעת אנו מסודרים, אנחנו קרובים לאחשוורוש

זו הבעיה שהם מרגישים שהם קרובים למלך אז הם מסודרים

אחות לנו בבית המלך, אז הם מסודרים

ולכן מרדכי לא יכרע ולא יישתחוה

הוא לא הולך לסעודה של אחשוורוש, והוא ממשיך להאמין בבורא עולם כי ללכת לסעודת אחשוורוש זו השתדלות אסורה

והוא גם לא יכרע ולא יישתחווה

וגם אומר לאסתר אם את לא תעזרי לנו, אז רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר

 

 

אין בהלה, ואין הכנעה להשתדלות לא כשרה.

וזה היה העגל כפי שהרמב"ן והכוזרי אומרים, לא עבודה זרה שחשבו שהעגל ברא עולם

אלא שהם חשבו כמו שהקב"ה מדבר מבין הכרובים

הפעם הוא ידבר אתנו  מתוך העגל , כלומר הם יצרו לעצמם את האמצעי איך לתקשר עם בורא עולם.

זו הייתה הטעות שלהם.

עם ישראל אומר למרדכי למה אתה מתגרה בהמן? והוא יודע שאדרבה ההנהגה הזו היא זו שמצילה את עם ישראל, היא נקיון השיריים של גישת עובדי העגל

ולכן – שאוכלים עגלים בפורים, רמז וסימן שאנו מכפרים על העגל וכל מה שמסמל את העגל כיום, שהכוונה היא תלות לכל מיני אמצעים שהם לא עבודת השם או השתדלות ראויה למען עבודת השם.

 

ועוד מהלך  אומרת הגמרא בפסחים סח, כל השנה היה מר בריה דרבינא יושב בתענית, חוץ משבועות פורים וערב יום כיפור.

ולמה

אומר הגר"א ששלושה ימים אלה הם קשורים למתן תורה

שבועות לוחות ראשונים

יום כיפור לוחות שנים

ופורים הדר קבלוה, במתן תורה כפה עליהם הר כמו גיגית הפוכה מקבלים תורה מוטב אם לאו, שם תהא קבורתכם.

 

אבל בזמן פורים בין זמן  הסעודה שנהינו בה העם, סעודת אחשוורוש לבין מה שאמר מרדכי הסיבה של גזירת המן היא בגלל ההנאה מסעודת אחשוורוש, עברו 11 שנה… זה הרבה זמן.

והעם הסכים לקבל שאם קורה משהו גשמי, גזירת המן זה בגלל סיבה רוחנית, ההנאה מסעודת אחשוורוש, זו קבלת התורה המחודשת מתוך רצון והבנה.

ולכן אומרת הגמרא בפסחים שרב יוסף היה אוכל עגלים בשבועות – שמחת קבלת התורה.

בערב יום כיפור אוכלים גם לא רק כדי לשבוע אלא לפי הגר"א בגלל שזו שמחת קבלת לוחות שנייה, אחרי הכפרה על העגל יגיעו הלוחות השניים.

ובפורים, כי זה מתן תורה שהעם החליט שהוא מקבל את התורה ומהות התורה, שהיא מנהיגה את העולם, שאם קורה משהו בעולם החומר זה בגלל סיבה רוחנית.

לכן אוכלים בשר בפורים.

לא רק אהבת התורה, אלא הבנת משמעות התורה משמעות הקשר בין העולם והתורה, שהתורה משפיעה ומנהיגה את העולם.

ונאמר, לא שטראמפ נבחר להציל את עם ישראל

אלא שמשמח"ת עם ישראל עושה שינויים אדירים בתי הכנסת מלאים בערים שבעבר היו מדברים נגד היהדות

עם ישראל חוזר בתשובה.

בגלל שעם ישראל עושה שינוי גדול, הקב"ה שולח לנו שליחים כמו כורש בשעתו

כמובן אין לנו לסמוך על שום מנהיג אלא על הקב"ה

לדעת לב מלכים ושרים ביד השם, ואם נסמוך על המנהיג מאדום אנו עלולים לאבד את הבטחון, כי המנהיג מארצות הברית הוא רק סימן להארת פנים בגלל ריבוי של תורה ומצוות בעם ישראל.