מה עושים

האם כניסה לבית פרטי בפורים נחשבת 'פלישה'?

כיצד יש לפנות אדם שפלש לדירה ללא הסכמת בעל הבית. מה הדרך המהירה והחוקית לפינוי, ומהן גבולות הכוח שניתן להפעיל?

אריאל ספקטור

י"א באדר תשפ"ה, 11/03/25 21:34

א+

א-

פורים בירושלים. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

המשפטן דודי שוירץ התארח כמדי שבוע בתוכנית 'שטח משפטי' עם עורך הדין יוסי ויצמן ועסק בנושאים משפטיים מעשיים. אחד הנושאים המרכזיים היה הליך פינוי של אדם שפלש לדירה ללא הסכמת בעל הבית.

שוירץ הסביר כי ישנן שתי אפשרויות להתמודד עם פלישה כזו לדירה: את האפשרות הראשונה הוא לא יכל לפרט בשידור, והאפשרות השנייה היא פנייה לבית המשפט להליך של פינוי, אותו תיאר כהליך המקובל במקרים כאלה.

"אם אדם פלש לדירה ללא הסכמה, החוק מתיר להוציא אותו בכוח סביר", הסביר שוירץ, "הגדרת המפתח כאן היא מידה סבירה. הכוונה היא שאין להשתמש בכוח מופרז, אלא רק בכוח שמיועד להוציא את האדם מהדירה ולהחזיר את המקרקעין לבעליהם החוקיים."

שוירץ גם ציין כי בחלק מהמקרים, כמו למשל אם אדם לא עזב דירה אחרי סיום חוזה השכירות, יש צורך לפנות לבית המשפט ולהתחיל הליך פינוי רגיל. אך כאשר מדובר במקרים של פלישה ממש, לדברי שוירץ, החוק מאפשר שימוש בכוח סביר.

"המשמעות של 'כוח סביר' היא שבית המשפט ראה צורך לאזן בין הזכות של בעל הדירה לשוב לביתו לבין הגנה על שלמות הגוף של האדם שנמצא שם. בתי המשפט קבעו שמבחינה מעשית, כאשר מדובר בפלישה ברורה, הדרך המומלצת היא לפנות למשטרה ולהיעזר בכוחות אכיפת החוק."

עורך הדין יוסי ויצמן שאל את שוירץ על הגבולות של "הכוח הסביר" ומה ניתן לעשות על מנת להוציא אדם שנמצא בבית שלא שלו. שוירץ הסביר כי לא מדובר על פינוי בכוח פיזי או אלים, אלא על פעולות שיכולות לכלול הזמנת משטרה או שימוש בכוח מאופק בלבד. "החוק לא מתיר לעבור את הגבול", הדגיש.

בסופו של דבר, שוירץ סיכם כי בימינו, ובמיוחד כשיש פסקי דין רבים בנושא, הדרך הנכונה ביותר היא לשמור על תהליך מסודר ולהיעזר בכוחות המשטרה במקרה של פלישה לדירה. "המהירות כן חשובה, אך החשוב ביותר הוא להימנע מהפעלת כוח מיותר ולפעול לפי החוק", סיכם.

האזינו לדו שיח המלא – מתוך 'שטח משפטי' ב'קול חי':